משרד הפנים מקדם מהלך להפיכת כלל המועצות המקומיות בישראל לעיריות. העירייה שתוקם, תחליף את המועצה המקומית שקדמה לה לכל עניין, אולם הדבר אינו מתייחס למועצות אזוריות ומועצות תעשייתיות.

בישראל קיימות 122 מועצות מקומיות ו-82 עיריות. ההבדל בין שני סוגי הגופים הללו נעוץ בגודל היישוב. הנוהל הוא שמעל רף של 20 אלף תושבים, ניתן להגיש בקשה למשרד הפנים לשנות את הגדרת הרשות – ממועצה מקומית לעירייה. ואולם בישראל קיימות גם מועצות מקומיות גדולות משמעותית מ-20 אלף תושבים, שנותרו כך בשל שיקולים של העומדים בראשונן. דוגמה לכך היא המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, בה מתגוררים כמעט 50 אלף תושבים.

כעת כאמור מוביל משרד הפנים מהלך לביטול 122 מועצות מקומיות, שיהפכו לעיריות כך שמספר העיריות יגיע ליותר מ-200, וזאת על פי תזכיר חוק הרשויות המקומיות (הפיכת המועצות המקומיות לעיריות), התשפ"ד-2024 שפורסם השבוע.

תזכיר החוק מאפשר לבטל את פקודת המועצות המקומיות ולהשאיר שני סוגים של רשויות מקומיות: עיריות ומועצות אזוריות. לצד זאת פועלות בישראל גם שתי מועצות תעשיות – באזור הדרום. כיום קיימים חוקים רבים מתייחסים באופן אחיד לעיריות ולמועצות מקומיות שאינן אזוריות. ההסבר למהלך של שר הפנים משה ארבל, שיחזור למהלך שניסה להוציא לפועל כבר לפני כ-20 שנה שר הפנים לשעבר אופיר פינס פז, הוא ש"כיום חלק מהרשויות המקומיות העירוניות מוגדרות כעיריות וחלקן מוגדרות כמועצות מקומיות, ועל כל סוג חל חוק אחר – ללא כל הצדקה אמיתית להבדל בין הסוגים. מצב דברים כאמור המביא לקיומם של הסדרים שונים על גופים מוניציפאליים דומים, מייצר חוסר ודאות ואי-בהירות בכל הנוגע לתחולת הדין החל במקרה מסוים, ואף לסרבול וחוסר יעילות בהיבטים של אסדרת פעילות הרשות המקומית".

בשל קיומם של הבדלים מסוימים בדין, משרד הפנים מציע לקבוע שהחוק ייכנס לתוקפו רק לאחר 90 יום אחרי פרסומו, ובמהלך השנה מאז כניסתו לתוקף – יוכל שר הפנים לקבוע כי הוראות כאלה ואחרות שחלו על המועצות המקומיות קודם לכן, ימשיכו לחול על העיריות החדשות, וזאת כדי לאפשר מעבר הדרגתי של המועצות המקומיות להסדר החוקי החדש ככל שיהיה צורך בכך.

השאלה הנשאלת היא איך השינוי המסתמן ישפיע על תחום התכנון והבנייה באותן רשויות. ראש עיריית גני תקווה, ליזי דלריצ'ה מכירה היטב את הטרנספורמציה הזו. לפני כשנה הפכה גני תקווה ממועצה מקומית לעירייה – כשמספר תושבי עומד על כ-27 אלף איש. השינוי בהתנהלות התכנונית של העיר, היא אומרת בשיחה עם אתר חדשות מרכז הבנייה, מתמקד בכמה מובנים.

הראשון שבהם נוגע לוועדה המקומית. "כשמועצה מקומית גדלה מבחינת כמות התושבים ומבחינת תוכניות הבנייה שלה, היא יכולה ליכול לבקש לפתוח ועדה מקומית במועצה", אומרת דלריצ'ה. "הייתי נציגת גני תקווה בוועדה המקומית מצפה אפק, אבל יצאתי ממנה והקמתי ועדה מקומית כי רציתי לשפר את השירות עבור התושבים שלי, ואת הסייקל של תוכניות הבנייה בעיר. עם ועדה מקומית של הרשות, לוח הזמנים מתקצר ביחס לוועדה אזורית".

מאידך, היא מסבירה, "יש חיסרון שאם אני ישוב עם 5,000 תושבים כמו למשל סביון, מה יוצא לי מזה שאהפוך לעיר? אתה יודע כמה תקנים יש בוועדה מקומית? רשות קטנה תקרוס כלכלית מהתקנים שהיא צריכה להחיל על עצמה. בעירייה צריך מבקר פנים ויועץ משפטי במשרה מלאה אין האוס, ולא חיצוני".

-מחלקת ההנדסה השתנתה עם המעבר של גני תקווה לעיר?

"התקנים של ההנדסה נותרו אותו דבר. אבל יש נקודה חשובה. כדי להשיג עובדים טובים, אתה רוצה שתהיה לך יכולת לשלם יותר כי המשכורות בשירות הציבורי נמוכות. אם אני רוצה להביא מהנדס רשות טוב, המשכורת שלו לא תלויה בזה שאני עיר או מועצה מקומית, אלא בגודל היישוב".

-את חשה שינוי בעבודה של הרשות שבראשה את עומדת מול הוועדה המחוזית, עם המעבר ממועצה מקומית לעירייה?

"כל דבר שהוא בשתוך הבית – מתנהל טוב יותר. אנחנו מכירים טוב יותר את התושבים, הכנסנו טכנולוגיה ודיגיטציה וקיצרנו תורים. זה לא יכול לקרות כשאתה בוועדה המרחבית".

-אז הכלל הוא שאם אתה קטן, עדיף לך להישאר בשותפות עם עוד רשויות מקומיות?

"אם קטנים מדי – זה חיסרון להיות לבד. איפה שיש תקנים, וזה עולה כסף, אז עדיף להיות בקבוצה. אגב, יש עיריות שבחרו לא לפתוח ועדה מקומית, אלא להסתמך על הוועדה המרחבית. באר יעקב היא דוגמה לכך – ראש המועצה ניסים גוזלן בחר להישאר בוועדה המרחבית מצפה אפק".

השוני בין רשות מקומית לעירייה, להערכתו של מהנדס עיריית בית שמש, גיא דוננפלד, המשמש כמנכ"ל איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, נעוץ בסוגיית העצימות. "מועצה מקומית היא פחות אינטנסיבית", הוא אומר לחדשות מרכז הבנייה הישראלי. "השוני מבחינת עבודת מהנדס הרשות היא לא בהתמודדויות, אלא במהות. יש התחדשות עירונית ברמה כזו או אחרת, תכנון אורבני או תכנון לא כפרי. אם היו מחליטים לבטל את המועצות האזוריות, זו כבר הייתה רעידת אדמה. אני חושב שהמטרה כאן היא פשוט לאחד את הדין בין הגופים – עיריות ומועצות מקומיות".

מאידך, מהנדס עיריית אור עקיבא, עדי גיא, פחות מתחבר למהלך הנוכחי. לגיא ניסיון של מעל 20 שנה כמהנדס רשויות שונות – גם עיריות (ראש העין וכעת אור עקיבא, א"כ) וגם מועצות מקומיות (לב השרון ובית דגן, א"כ). "יש הבדלים מאד ניכרים בין עיר למועצה מקומית – מאפיינים תכנונים, סוג הבנייה, אופי הישוב. רוב המועצות המקומיות היותר קטנות – זיכרון יעקב למשל – מאופיינות בבנייה יותר כפרית. יש מועצות מקומיות שהפכו לערים כי עברו תהליך עירוניות. אם אנחנו רוצים לתת אופי אחיד למדינת ישראל, זו תהיה בכייה לדורות. אי אפשר שכל המדינה תורכב מערים – קטנות של 5,000 תושבים וגדולות של מאות אלפים".

-ומבחינת חוקי התכנון והבנייה?

"אין הבדל, אלה אותם חוקים, אבל ההבדל הוא שראש מועצה מקומית ומהנדס מועצה מובילים חזון איך הם רוצים לראות את הישוב – האם הוא יהיה מועצה חצי כפרית או חצי עירונית, לשמור על המרקם העירוני הקיים, והם פועלים במסגרת הוועדה המרחבית. באר יעקב (שהפכה כאמור לעיר אבל החליטה להמשיך לפעול באמצעות הוועדה המרחבית מצפה אפק, א"כ), בית דגן וסביון מתנהלות בתוך ועדה מרחבית בה יש איגום משאבים, בודקי תוכניות שנותנים שירות לכולם. אם כל אחד יהפוך לעיר, אז צריך לגייס עוד כוח אדם ולהשקיע עוד כספים, וגם ככה קשה לשמור על כוח אדם טוב בגלל השכר הנמוך בשלטון המקומי".

התוכנית של משרד הפנים, תייצר לדעתו של גיא, צורך בגיוס מנגנון נוסף: "יהיו צריכים 100 ועדות מקומיות חדשות, וזה לא משהו שהשלטון המקומי צריך עכשיו. הוא צריך ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי. בשני המשברים האחרונים – הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, הוכיח השלטון המקומי שהוא יודע לתפקד והוא לקח את העניינים לידיים. הוא התארגן, הקים חמ"ל משלו, הוא אחראי על הספקת מים וחשמל, פתרונות חינוך ביתיים ועוד".

-טענת משרד הפנים היא שיש שוני בין פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות הארכאיות, שמקשה על התפקוד. ככה ייצרו האחדה

"למרות שלא מדובר במקשה אחת – פקודת העירוניות ופקודת המועצות המקומיות – זה עניין צורני, לא תוכן. זה לא מבזר את הסמכויות לשלטון המקומי. זה יוצר אפקט הפוך – זה מעמיס על העיריות כי מאיפה ישיגו משאבים כדי לגייס כוח אדם? מבחינת תכנון ובנייה – צריך להוריד את מספר החוקים, לא לשנות את הפורמט".

החשש של גיא הוא הפיכת המדינה למקשה אחת של ערים-ערים. "יש הרבה אנשים שלא רוצים לגור בעיר", הוא אומר, "הם לא רוצים להיות באווירה של העיר, עם הדרישות של העיר. הם רוצים אורח חיים שונה, יותר קרובים לטבע, חצי עירוני וחצי כפרי, למה שנבטל את האופציה הזאת? ההחלטה הזאת תפגע ברצון של התושבים שפתאום גרים בעיר. זה לא ישנה את המצב הכלכלי של אותה רשות – מועצה מקומית שהייתה בקשיים תהפוך לעירייה בקשיים".

עו"ד אילן שרקון, מומחה לנדל"ן ותכנון ובנייה, ושותף מייסד בפירמת CBA – שרקון, בן עמי, אשר ושות, מאמין שאין שוני אמיתי בין ההגדרה "מועצה מקומית" לבין "עירייה", וכי הפעילות התכנונית של הגוף המוניציפאלי תלוי בעיקר בגודל הפעילות הנדל"נית שבו, גודל האוכלוסייה ומספר יחידות הדיור המתוכננות. "אונו הייתה ועדה מרחבית אבל בגלל הפעילות הנד"לנית הגדולה בקריית אונו, היא הפכה לוועדה מקומית", הוא אומר.

מה שכן, היא היכולת של ראש רשות להשפיע על הגוף התכנוני פוחת כשאתה בוועדה מרחבית: "ההשפעה בוועדה מרחבית פחותה כי חברים בה מספר רשויות, וכל ראש רשות עושה בקרה מסוימת גם של רשות אחרת. הכח שלך בוועדה מרחבית בתור רשות או יזם, היא פחותה יותר".

בנוגע לעבודה מול הוועדות המקומיות, מסביר עו"ד שרקון, "ההמלצה של הוועדה המרחבית היא כמו של הוועדה המקומית, להמליץ לוועדה המחוזית בהתאם לסעיף 62 שקובע את הסמכויות של הוועדה המקומית בפני הוועדה המחוזית".