"הבעיה הגדולה של ענף הבנייה בישראל היא כוח אדם, כוח אדם, כוח אדם. מדינת ישראל נכנסה ב-7 באוקטובר לאירוע שעד עכשיו היא לא יודעת איך להתייחס אליו", אמר אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר תעשיות המשמש גם כיו"ר איגוד הבנייה והצריכה בהתאחדות התעשיינים, במפגש של תעשיינים מענף הבנייה, עם ח"כ אביגדור ליברמן, באירוע שיזם יו"ר מרכז הבנייה הישראלי ערן רולס. "צריך לחשוב על היום שאחרי. כשאנחנו באים למשרד האוצר ולרמ"י למשל, או לכל רשות רגולטורית אחרת – אין תוכנית, אין אסטרטגיה, אין שום דבר שאנחנו יכולים לחשוב עליו על היום שאחרי".

כהן סיפר למשל על המחסור במחצבות במדינת ישראל: "אין חומרי גלם. אם מחר צריכים לבנות 80-100 אלף יחידות דיור, מאיפה יביאו אותם? זה פער שנפתח שהוא כמעט בלתי ניתן לגישור. אז אין כוח אדם ואין חומרי גלם – שהם שרשרת אספקה שהיא כמעט הכרחית לכל מי שעוסק בתחום הבנייה. היו תקופות שאנחנו כתעשיינים, כאנשי עסקים, ידענו להגיד – תנו לנו לעבוד, רק אל תפריעו. עכשיו צריך רק לתת לנו את הכלים הכי פשוטים לעבוד. עודד פורר (שר החקלאות בממשלת בנט-לפיד וחבר מפגלתו של ליברמן, א"כ) הגדיר את החקלאות כאינטרס לאומי, וככה צריך לעשות עכשיו עם ענף הבנייה".

יו"ר חברת טרילידור הנרי צימרמן, המשמש כיו"ר מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים, סיפר: "יש לנו צבר הזמנות של 60 מיליון שקל שהיה צריך להיות מותקן ברבעון הראשון של 2024, ולא הותקן עדיין. אני יושב על מלאים ענקיים – והקבלנים לא מושכים אותם. הפתרון של יבוא עובדים הודים אינו פתרון. ריך לעודד עובדים להיכנס לתעשייה – אבל אף אחד בממשלה לא מקשיב לנו. אין עם מי לדבר. יש לנו תוכניות להכשרה של עולים חדשים".

מנכ"ל קבוצת טמבור מיכה שרייר, שמפעילה שישה מפעלים ברחבי הארץ, כולל מפעל חדש יחסית שנפתח באשקלון, נתן למשל דוגמה למחסור באנשי אחזקה, ש"לא קיימים ואין למצוא" לדבריו. "כשספק ישראלי מעוניין לספק את צרכי המשק הישראלי, הוא מחפש להשקיע באוטומציה, כי לא מצליחים למצוא עובדים לענף", אמר. "לאורך השנים ישראל התמכרה לטורקיה ולמקומות זולים. הקמנו מפעל לפני שלוש שנים באשקלון ב-120 מיליון שקל, השקענו 150 מיליון שקל בעכו למפעל ללוחות גבס – ולא קיבלנו שקל מהמדינה בגלל שיש התניה שצריך יצוא של 25%, ואם לא – לא מקבלים. שנים אנחנו מנסים לדבר אבל לא מוכנים לשמוע אותנו. התמכרנו ליבוא, לזול, למהיר ולנגיש – ואז מגיעה מלחמה וכל השוק עומד. צריך לתת את התמריץ ל'משוגעים' שרוצים להשקיע בתעשייה, ולא להתעלם מהם".

אביב כרמל, מנכ"ל משותף ומבעלי סקיי-ליין עגורנים, סיפר על התעשיות תומכות הבנייה בארץ: "אני 35 שנה בענף, כיום אנחנו מספקים 30% מהעגורנים לאתרי הבנייה. משרד העבודה עוצר את ענף עגורני הצריח שעוצר את ענף הבנייה כבר שנתיים וחצי. פיתחנו מערכות שאנחנו מפעילים אותן במדינות אחרות, כמו ארה"ב וסינגפור, אבל פה לא מוכנים לקבל את הטכנולוגיות האלה. התעשייה הזו מדממת. יש פה חבורה של 'משוגעים' שכן רוצים לעשות ולבנות, אבל בכל פעם מסבירים להם איך לא ולמה לא".

אלי טלמון מחברת בלורן, זעם: "כל ענף הבנייה מדמם, וזו לא רק בעיה כלכלית, אלא גם בעיה אסטרטגית של מדינת ישראל. אנשים עוזבים את הפיגום שאנחנו מביאים שומר על העובדים וגם על הקבלנים ובעתיד גם על היזמים כי האחריות תהיה עליהם"

התעשיין ששון הר סיני, לשעבר מנכ"ל איסכור ומנכ"ל איטונג ישראל, הודה: "קשה מאד להיות תעשיין בישראל. הרגולציה מכבידה, הורגת. אם אני רוצה להקים למשל מפעל לתערובת של בטון, כמעט אין שום מקום שאני יכול להקים את זה. לא נותנים לי".

ח"כ ליברמן, שהיה שר האוצר תחת ראשי הממשלה בנט ולפיד, מקיים בחודשים האחרונים סדרת מפגשים עם ענפים שונים במשק, כולל ענף ההייטק, וזהו המפגש השישי במספר שקיים עם תעשיית הבנייה באמצעות מרכז הבנייה הישראלי. באמצעות מפגשים אלה הוא מבקש לנסח תוכנית כלכלית שתיושם לאחר הבחירות אותם הוא מבקש להקדים. "אני רוצה להגיע לממשלה הבאה עם תוכניות כלכליות מוכנות. חייבים לבוא עם פתרונות יצירתיים".

לאורך כל הערב אתמול רשם לעצמו את הדברים שנאמרו. בסוף אמר: "הוצאות המלחמה כבר חצו את רף 300 מיליארד השקלים. תקציב הביטחון צריך לקבל לפחות עוד 40 מיליארד שקל. תקציב 2025 יהיה קטלני. אין הבדל בין ניהול המדינה לחברה פרטית. הממשלה היא דירקטוריון. יו"ר הדירקטוריון הוא ראש הממשלה. אם בדירקטוריון כל אחד מנסה להכשיל את השני, העסק תקוע. אם יש לך חברה כושלת, אתה מביא מנהל טוב שיידע להרים אותה. אם יש חברה טובה ומנהל לא טוב, אין שום דבר שיכול להרים אותה. היום יש נתק מוחלט במשולש הזה של ראש ממשלה-שר ביטחון-השר לביטחון לאומי".

"צריך לקבוע יעדים לעבוד בצורה מסודרת, כל שבועיים לראות איפה עומדים מבחינת יעדים, להוריד חסמים. כשהייתי שר אוצר, שברנו את כל השיאים בשיווק קרקעות, בהיתרים, במשכנתאות ובהתחלות הבנייה. השבועון 'אקונומיסט' דירג את הכלכלה הישראלית בשנת 2022 במקום הרביעי בעולם. כל שבועיים הייתי יושב עם שרת הפנים איילת שקד ועם שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, קובעים יעדים ובודקים איך זה מתבצע. כשאין עבודה שיטטית, כשלא קובעים יעדים, שום דבר לא יזוז".

לדבריו, "הלוואי שהייתי יכול להרכיב ממשלה ממנהלים מהשוק הפרטי. בעסק הפרטי שלי, הייתי שואל את עצמי את מי הייתי מגייס מהכנסת והממשלה? אף אחד. בן אדם שלא ניהל קיוסק, מקבל משרד עם תקציב של עשרות מיליארדים. צריך לתת למגזר הפרטי ביטוי הרבה יותר גדול".

כשנשאל איך אפשר לשנות את המערכת הפוליטית הישראלית, ענה: "אחת הבעיות הקשות שלנו היא שדווקא האזורים הכי צפופים – גוש דן והשרון – לא מתקרבים לשיעור ההצבעה בבני ברק, רמת בית שמש וביתר עלית. רוב האנשים הטובים והמוצלחים לא רוצים לבוא לפוליטיקה. אנשים באים, עומדים בוויטרינה וצולבים אותם יום-יום. בסוף איכות האדם זה המפתח. באזור הוועדות בכנסת יש תמונות של כל הכנסות. עד הכנסת השמינית אתה רואה תמונות של בן גוריון, בגין, קדיש לוז ואורי צבי גרינברג. עכשיו אתה רואה בתמונה של הכנסת ה-25 את טלי גוטליב ואת מאי גולן".

לדבריו, "צריך לשנות  את שיטת הממשל. למה אין לנו חוקה? למה אין חוק גיוס אחד לכולם? למה אין לימודי ליבה לכולם? יש מפלגות קטנות שיש להן עניין בזה – אם לא תיתן לי משהו, אני אלך למתחרה שלך".

כאן פנה לנוכחים באירוע: "אני מאד ממאמין בשוק חופשי, בז'בוטינסקי וגם בחובתה של המדינה לעזור לאזרחים. אני מאד בונה על השוק הפרטי. כמו שהתגייסתם ב-7 באוקטובר, אז כך תתגייסו גם בבחירות הקרובות. בבחירות האלה יהיו כפול מפלגות מאשר בקודמות – ותצטרכו לעשות שיקול פרקטי מי מסוגל לנהל את המדינה הזאת".

על היציבות הפוליטית, אמר: "יש נוהל יו"ר כנסת שנבחר ב-61 קולות, אבל כדי להחליף אותו, צריך רוב מיוחס של 90 קולות. גם בממשלה צריך לעשות משהו דומה. אולי רוב מיוחד נמוך יותר – של 80 ח"כים לתקופה של שנתיים ראשונות כדי להבטיח שהממשלה תוכל לעבוד בשקט באותה תקופה. אם היא הוכיחה את עצמה, לא תהיה לה בעיה להמשיך מבחינת הכנסת. אם לא – היא כבר תיפול"

כותרות