יהודה ושומרון זוכים למקום של כבוד בכנס "עיר הנדל"ן" באילת, בשל הפוטנציאל הנדל"ני באזורים אלה. את הפאנל יהודה ושומרון – הפתרון למצוקת הדיור של ישראל, הנחה עמית סגל.
האדריכלית אביטל ויזנפלד, המתגוררת באיו"ש כמעט 40 שנה, התייחסה לבנייה רוויה בשטחים אלו, שעד כה היו מאופיינים בעיקר בבנייה כפרית: "ברור שזה עובר לשם וחשוב להדגיש שחשוב לדעת איך לעשות את זה כי מדובר ביישובים, ולא באדם שגר בעיר. מחפשים שם קהילה וחשוב לראות איך מייצרים קהילות במתחמי הבנייה ומסביב".
זאב אפשטיין בעלים ומנכ"ל של חברת הרי זהב, אמר: "במהלך השנים היו תהליכי התנרמלות בכל מיני תחומים. גם בתחום המגורים היה תהליך כזה. בזמן האחרון מנסים להביא אדריכלות תל אביבית גבוהה אל תוך יו"ש. בתהליך ההיסטורי אני חושב שהגיע הזמן לעוד שתי התנרמלויות. האם הממשלה החדשה תנרמל את הזכות הקניינית של בעלי רשות. ביו"ש אסור שלמשפחה יהיו שני בתים מהסוג הזה, ומייצרים מגבלות שהגיע הזמן להסיר אותן. יש ביו"ש יותר מחצי מיליון איש ולאורך השנים הבנקים למדו לתת להם משכנתאות ואין סיבה שהבנקים והקרנות לא ייתנו גם ליזמים מימון בנייה רגיל כמו במרכז, גם אם זה על בסיס רישום זכויות. בבסיס, זה מתנהל כמו במרכז והכל מגולגל ללקוח. אם הבנקים יבנו מודל כזה ויטילו על היועמ"שים לבנות את הדבר הזה, היתרונות של המימון המסודר יתגלגל גם אל הלקוח. הדבר הבא שצריך לדאוג לו זה רכבת לאריאל".
ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, אמר בפאנל: "נוצרה מהפכה ביו"ש. רואים את זה בשומרון. מועצת שומרון ראשונה בארץ בקצב הגידול למרות ההפרעות המדיניות, 6%-8% בשנה של צמיחה. למשל בלשם מכרו ב-850 אלף שקל לפני כמה שנים, והיום בארבעה מיליון. היום בונים תשע קומות בהר ברכה. השומרון זה לא הדבר הבא – אלא הדבר הזה בנדל"ן. האבסורד הכי גדול הוא שזה לא עניין נדל"ני, ומשפחה לא יכולה לקנות בתים אפילו בשומרון כתוצאה מעליית המחירים. לזוגות צעירים קשה לקנות בשומרון. יש היום מיליוני דונמים ריקים בשומרון ואפשר לפתור את בעיית הנדל"ן ומחירי הדיור במדינת ישראל. בשונה מהרבה שבאופוריה, אני שמח על השינוי של הממשלה החדשה אבל חושב ממריחות, וצריך שיהיה ברור שהציבור הלאומי שבחר בממשלה לא רק בגלל הוזלת מחירי הדיור, כי הבנייה בשומרון היא פתרון, אלא ברמת הציונות הכי בסיסי. לא ניתן לממשלת הימין להיות ממשלת ימין בדיבורים ולא במעשים. נביא לבנייה בטוב ואם לא, אז בכוח. הממשלה לא תוכל להתחמק מלהפוך את השומרון לפתרון הדיור של ישראל".
"בתור מי ששמע שאובמה הכי מסוכן ואסור לריב איתו, ואחר כך שטראמפ הכי טוב ולכן אסור לריב איתו, אני יודע שבקרוב יתחילו לדבר על הלחצים האמריקאיים", ניתח דגן את המצב. "יודעים שהכדור בירושלים ומעולם לא היה בוושינגטון, לא אצל אובמה, טראמפ או ביידן. הוא תמיד בירושלים. ממשל ביידן לא אוהד ישראל בהרבה תחומים, אבל הוא בבעתה מהקרע שהיה לממשל אובמה עם ישראל ולכן לא יוכל להגיע לקרע עם ישראל. הציבור האמריקאי סולד מקרע עם ישראל כמו שהוא סולד מהסתערות על הקפיטול. מעריך שבהרכב הקואליציוני הזה ננצח בסופו של דבר. מי שמגיע להשקיע, ימצא שותפים נאמנים וראשי מועצות שילכו איתו לממשלה. בניגוד לרשויות אחרות שלא תמיד רוצות לבנות, אנחנו רוצים".
דגן הוסיף עוד כי "אנחנו בתהליך מסודר של תכנון ערים חדשות לעיר של 26 אלף אנשים באזור עלי זהב, ברוכין וכו'. גם בצפון השומרון הגיעו יזמים וכבר רואים עליות מחירים. הסרת חסמים מדיניים ופוליטיים לצד השקעה בתשתיות תחבורה, הופכים את השומרון למקום החם ביותר בשנים הקרובות מבחינת עליית מחירים צפויה". על התחבורה אמר דגן: "מאמין שביום שיפתח קו רכבת מתל אביב לצומת תפוח, המציאות תשתנה".
קובי אלירז, מומחה לענייני מקרקעין, תכנון ורגולציה מול משרד הביטחון והמנהל האזרחי, ומי שהיה יועץ לענייני התיישבות לכמה שרי ביטחון בעבר, אמר בפאנל: "יהודה ושומרון במרחק נגיעה וקצת הסרת חסמים והיא תהיה פתרון לכל המשבר. זה ייתן בוסט רציני לביקושים הגדולים. יש עתודות קרקע, עוברים מבנייה צמודת-קרקע לרוויה וצריך לעבור את המחסום הפסיכולוגי. דבר נוסף הוא שמשרד הביטחון מאבד סמכויות. אני אומר – ההפך. זה הזמן להתנרמולת ואזרוח מסוים של המנהל האזרחי. יש לו הרבה עניינים אזרחיים וצריך לשמר את זה, כמו בממשלה הקודמת שהיה סגן שר לנושאים אזרחיים. גם בישראל הקטנה וברמת הגולן, צריך אישור שר ביטחון לפעילות בשטח אש. סומך על האנשים שנבחרו ומייחל לשינוי ויש ודאי פוטנציאל כזה".
לדברי אלירז, "יש קונצנזוס בישראל היום שיו"ש יישאר איתנו – והוא לא בר-נסיגות. לא יודע אם אפשר להחיל ריבונות על כל השטח, אבל אי אפשר לסגת מכל השטח. שטחי C לגמרי באחריות שלנו למרות שלא מושלים בו לגמרי. חושב שיש הזדמנות לגייס את האמריקאים לדבר הזה אבל בצורה מושכלת אפשר למצוא זהות אינטרסים עם ארה״ב שאנחנו סוג של בסיס קדמי שלהם במזה״ת, ולכן זה לא סותר את ההתבססות שלנו בשטחי C. ככל שהמועצות בשומרון יופרטו למועצות מקומיות, זו הבשורה הבאה ומינוף שלהן למקסימום".
"לפי נתוני המל"ג, אוניברסיטת אריאל תהיה הגדולה בישראל", המשיך אלירז. "היום אנשים לא שמים לב שמגיעים לאריאל. חשוב לזכור שמה שעשה אותה לישראל זה כביש 5. כביש המנהרות יעשה את אותו הדבר לגוש עציון ויחבר אותו לירושלים. מחיר מ"ר היום עומד על 11 אלף שקל. כשמדינת ישראל רצתה להרים את הנושא, הקימו קבינט דיור והיו ישיבות קבועות ופתרו את כל החסמים. גם אם נשארים במתווה הקיים ויודעים לתכלל את זה, זה הדבר הבא וממשלה שיש תבונה בראש ומבינה את זה כולל ללא הצורך לחתוך את האירוע הבינלאומי אלא רק למתוח את החבל. מי שמבין את זה, זה ניצחון לכולם, כולל הפלסטינים".
רמי לוי, מנכ"ל ובעלים של רשת הקמעונאות שיווק השקמה, אמר: "כמה שנמשיך לחזק את יו"ש ולהמשיך לחזק על ידי בנייה, כך נוכל לחזק את הדו-קיום. רואים כבישים מתפתחים בשומרון. פעם דרכים של חצי שעה לוקחות היום חצי. יש פער גדול במחסומים ואת זה צריך לראות איך פותרים.
בכל המקומות שם בניתי מרכזים, יש תשתיות לא פחות מהמרכז. מצד שני נכון שיש פחות רגולציה אבל עדיין צריך להפחית אותה. יש מנהל אזרחי שזה לא פשוט ומפריע לנו. אני מפריח שממה ואחריי באים כולם ורצים. כשבאת ראשון הרווחת, ורוצים לראות איך באים להפריע לך".
"ברגע שאראה שיש ביו"ש שיווק קרקעות, אני ארוץ ואשקיע בשומרון, ועד כה זה רק הוכיח לי שזה משתלם כי יצרנו מקומות עבודה והרווחנו כסף", המשיך לוי. "קניתי קרקע ב-50 אלף שקל לדונם בשער בנימין ועכשיו זה כמה מיליונים. גם בגוש עציון זה היה חצי מיליון דולר למרכז והיום שווה הרבה יותר.
צריך לתת גם ביטחון ולמנוע זריקת אבנים, כי אחר כך אתה תבנה כבישים ואנשים לא ייסעו שם".
שירה ליבמן, מנכ"לית מועצת יש"ע, אמרה בפאנל: "אנחנו נמצאים בתקופת מבחן והמבחן שלנו יהיה לקחת את הפוטנציאל אחרי הבחירות עם כל מצוקות הדיור ועליות המחירים שנדרשים אליהם. כציבור אנחנו צריכים לנצל את ההזדמנות לעשות דברים יחד ולשים אינטרסים שלא שירתו אותנו במשך השנים ולנצל כוח יחד לקדם. צריך לנצל את הגודל שלנו שמאפשר לעבוד מהר יותר בתוך היישובים, ומדינית להסיר מכשולים קיימים שמייצרים ברקס לבנייה. הרצון של המתיישבים ביו״ש לאיכות חיים ולשירותים זמינים וקרובים שווים לכל נפש בדיוק כמו במדינת ישראל, הם אלה שיהיו קטליזטור לנושאים אלה".
ישי מרלינג, יו"ר החטיבה להתיישבות, הוסיף: "מתייחסים ליו"ש הרבה פעמים כפריפריה. זה לא פריפריה, אלא בטווח של שעה ממרכזי ערים. רואים ביקושים עולים ובתור מי שגדל בגוש עציון, אני זוכר פרויקט בנייה שהיה ריק כי לא היה ביקוש. היום רואים שממצים בצורה טובה את יכולת הבנייה ומקדמים ומקבלים כמה שיותר אנשים. רואים את זה כפתרון בנייה אבל צריך להתייחס לחוסרים האדירים שיש. אנחנו צריכים לשנות מציאות ולהביא תשתיות גדולות כבישים תחבורה ואפילו מים. יש 30 שנה של פער שצריך להשלים. אם נלך למושב בבקעת הירדן ונכניס שם 80 משפחות, זו קריסה טוטאלית. בנווה דניאל רואים בנייה מאסיבית ושהם מכניסים כמות גדולה של 170 משפחות. רואים שמועצות מתכננות ושואפות להגיע לכמות גדולה. דבר נוסף הוא הגבול של המועצות. בשומרון שטח השיפוט שלהן הוא רק השטח עצמו. צריכים להתרחב וצריכים לזה גיבוי בחקיקה וצריך שהמנהל האזרחי יגדיל את הקצאת השטחים. רואים שהחטיבה להתיישבות מנהלת שטחים שעוברים מהר להתיישבות".
שילה אדלר, מנהל מינהל ההתיישבות במשרד הבינוי והשיכון, אמר: "אנחנו במגמה של מעבר לסביבה כפרית, בזכות הקורונה והנכונות לעבוד מרחוק, הביאו לשיא שיווקים בכפרים. אומר לכל מי שמשקיע שזה הזמן להשקיע. ברגע שיש החלטה מדינית, יש הסכמי גג שהמדינה מקדמת. יהיה אפשרי לקדם בניית תשתיות כדי לפתח בנייה מאסיבית".
> הצג תגובות