לא מעט תחזיות פסימיות נשמעו אתמול בכמה פאנלים בכנס השנתי לתכנון ובנייה של משרד עורכי הדין אגמון עם טולצ'ינסקי. הראשונה היא הרצון של תושבי הצפון לחזור ליישוביהם סמוכי הגדר, והשני – ההוצאה לפועל של תוכניות השיקום בדרום ובצפון.

מהנדסת עיריית קריית שמונה טל עוזיאל כרמל סיפרה כי "אנחנו לבד בהתמודדות מול המצב. אף אחד לא יודע מה הולך לקרות ואנשים לא יכולים לרשום את ילדיהם לבית ספר ב-1 לספטמבר. המשמעות היא שהעיר תהיה ריקה למשך שנתיים, במקרה הטוב. אנשים לא יחזרו ללא מסגרות בתי ספר ותעסוקה, וצריך שלושה חודשים כדי להכין תשתית לחזרת התושבים, מה שלא נראה באופק. אם המצב לא ישתפר, כל אצבע הגליל תהיה ריקה למשך שנתיים. יש נטישה שקטה של כלכלה ותעסוקה, וחבל כי זה חבל ארץ מאוד משמעותי, שמקבלי ההחלטות עדיין לא מבינים את המשמעות של כך".

עוזיאל כרמל הציגה ממצאי ביניים של סקר שנערך בקרב תושבי קריית שמונה, ותוצאות מעציבות מאד. על פי הסקר, כ-14% מתושבי העיר הצהירו שלא יחזרו, ואילו 34% נוספים מתלבטים ברמות שונות האם לחזור לעיר לאחר המלחמה. כלומר, מבין כ-24 אלף תושבי העיר, כמעט מחציתם או שלא יחזרו, או ששוקלים זאת.

עוד עולה מהסקר כי כ-68% מהעצמאיים דיווחו על פגיעה של 51% ומעלה ברמת הכנסותיהם. כלל הפועלות בעיר החברות מדווחות על פגיעה כלכלית, כאשר רק 20% מתוכן פועלות כיום באופן מלא. מרבית החברות העתיקו את פעילותן אל מחוץ לעיר, רובן לאזורים אחרים בגליל ובצפון. מהסקר עולה, כי מרבית החברות לא יפעלו להחזיר את הפעילות חזרה לעיר, כאשר הסיבות המרכזיות לכך היא פגיעה בתחושת הבטחון והיעדר תמריץ/שיפוי כלכלי המצדיק זאת.

הבעיה – הוצאה לפועל של התוכניות

במושב בנושא "תכנון ונדל"ן ישראל 2024 לאן?" בהשתתפות יו"ר ועדת הפנים של הכנסת יעקב אשר, ראש עיריית דימונה בני ביטון, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו ויו"ר לשכת השמאים נחמה בוגין, התריע סרוגו בנוגע לריבית הגבוהה ולמחסור בפועלים שמקשים על הענף: "אנחנו חייבים להכפיל את כמות הבנייה בישראל אחרת המחירים יעלו. אנחנו צריכים לבנות תשתיות בהיקפים שלא נראו אי פעם בישראל ולכן האתגר הוא גדול מאוד ואנחנו צריכים לקבל כלים. ברור שיש מחסור בכוח אדם, אבל אני מקווה שזה ייפתר. בגלל רגולציה וחוסר ניהול לא הגיעו לפה הכמות עובדים שהממשלה הגדירה". מאוחר יותר סרוגו היה תקיף יותר במהלך השקת שדולת הבנייה של חברי הכנסת אלי דלל וזאב אלקין.

ח"כ יעקב אשר אמר על הסחבת בקבלת החלטות וביצוע של תהליך השיקום: "ההחלטות התקציביות מצוינות. יש פה תקציב גדול. החלק הפחות טוב זה במימוש ואז נכנסים לרגולציה פנים-ממשלתי שזה הדבר הכי קשה שיש. לי יש הצעה מהפכנית – יש לנו כרגע את תקומה בדרום שמשה אדרי עשה עבודה נהדרת, ויש את הפרויקט בצפון שהגיע. ההצעה שלי לתת למנהלות האלה לעבוד כמו תאגיד – תן לי את הכסף, תקבע לי את המטרות ותן לי לעבוד, כל החלטה אם לעשות ממ"דים, אם להקים היכל תרבות חדש וכדומה. תאגידים עצמאיים מפוקחים על ידי המדינה, אבל לא מנוהלים על ידה".

בני ביטון מדימונה אמר: "לא צריך פרויקטור, צריך להעביר הכל לשלטון המקומי שיודע לנהל. מה שנעשה במדינה גם לפני וגם אחרי 7 באוקטובר זו קטסטרופה. מי שנמצאת מתחת לאלונקה זה השלטון המקומי, אנחנו הראשונים. ב-72 השעות הראשונות לא קיבלנו טלפון מאף אחד, אנחנו היינו צריכים לנהל הכל. לולא עובדים זרים, מחירי הנדל"ן יעלו במדינת ישראל.

ב-2024 ו-2025, ישווקו 10,000 יחידות דיור בדימונה. דימונה היא העיר היחידה במדינת ישראל במלחמה שהמשיכה לשווק יחידות דיור. יש לראש עיר יותר עוצמה מחבר כנסת ומשר. יש שעת נס כרגע – אם אנחנו רוצים לממש את החזון של בן גוריון, בואו לנגב המערבי. יש פוטנציאל אדיר לפינוי-בינוי בפריפריה. מה שראש הממשלה בנימין נתניהו עשה בנגב בעשור האחרון, שום ממשלה אחרת לא עשתה. גם לא יצחק רבין ולא מנחם בגין. כצנחן אני אומר – תנו לצבא לסיים, תנו לממשלה לטפל, ובסוף תהיה ועדת חקירה למה שצריך".

בפאנל "מושב אתגרי תכנון ורפורמות בחוק התכנון והבניה והתקנות", אמר מנכ"ל איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים ומהנדס עיריית בית שמש גיא דוננפלד: "יש חובה לחזק את הוועדות המקומיות ולתגבר אותן בתקנים וכוח אדם איכותי. הן מכירות בצורה הטובה ביותר את צרכי התושבים יודעות הכי טוב לקדם תוכניות והיתרים בהתאם לצרכים ביישובים השונים. מי שמקדם תכנון ורישוי 'על הראש' של הוועדות המקומיות, פוגע ביזמים ובתושבים".