לפחות 50 אלף תושבים ייפגעו ממפגעי רעש, ו-11 אלף יאלצו להתפנות מבתיהם – כך נטען אתמול בוועדת העורכים של מינהל התכנון, שדנה בהקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל. בדיון הועלו טיעונים תכנוניים, בריאותיים, סביבתיים, כלכליים, תחבורתיים וחברתיים נגד תכנון שדה משלים לנתב"ג בעמק יזרעאל.
סא"ל במיל' גיל דייגי, איש חיל האוויר לשעבר, הציב את עבודת המטה שהכין אלוף במיל' גיורא איילנד בנוגע לשיקולים הביטחוניים בנוגע לשדה התעופה. דייגי הזכיר כי מאז 7 באוקטובר, אין טיסות אזרחיות צפונית לרמת דוד. "חיל האוויר לא ידע להגן על שדה תעופה אזרחי בעמק", אמר. "לא נלקחו בחשבון לעומק השיקולים הביטחוניים".
אבל לא רק שיקולים ביטחוניים נידונו, אלא גם סביבתיים וחברתיים. ד"ר דניאל ברקוביץ', אקולוג וחוקר ציפורים, טען כי "זו לא שאלה של האם יקרה אסון, אלא מתי". לדבריו, עמק יזרעאל מהווה צוואר בקבוק של נדידת ציפורים, כאשר כבר היום כל שנה טייסי חיל האוויר מתמודדים עם פגיעות בשקנאים וציפורים נוספים. עד כה נהרגו 11 אנשי צוות אוויר ועוד מטוסים רבים ננטשו – אמר. "בשירות הסדיר שלי אני הייתי מכונאי מטוסים ברמת דוד ובעצמי גירדתי ציפורים ממטוסים", נזכר. ד"ר ברקוביץ' טען כי תסקיר הסביבה שהוצג בפני הוועדה, אינו מעמיק מספיק: "בתסקיר חסר פרק שלם המדבר על הממשק בין נתיבי הנדידה של הציפורים לניהול הסיכונים הקשורים בהטסת מטוסי ענק אזרחיים ובחינת עושר הציפורים המקננות באזור. אין היתכנות תכנונית להקמת שדה תעופה ברמת דוד". לדברי ד"ר ברקוביץ' הקישון לא מספיק עמוק להנחתת מטוסים אזרחיים במקרה חירום, כפי שקרה בנחיתת החירום שביצע טייס של טיסה 1549 של יו אס איירווייז על נהר ההדסון בניו יורק בינואר 2009.
ד"ר סמדר אהרון נחום וד"ר עמירם סטרולוב הציגו את חוסר התכנון התחבורתי העתידי של החלופות השונות שמוצגות. ד"ר אהרון הציגה דוגמה לפערים התכנוניים, כאשר בתמ"א 35, מאגרי מים עתידים להבנות במעלה הקישון במטרה למנוע הצפות במפרץ חיפה. ואולם, התוכנית לבניית שדה התעופה מדברת על ייבוש כל מאגרי המים באזור. "שתי התוכניות לא מתיישבות אחת עם השנייה".
מבחינת ההשפעות הסיבתיות של הרעש, הסבירה ד"ר אסנת ארנון, מומחית לאקוסטיקה וסביבה, כי תסקיר הרעש שנעשה לקראת הדיון לא היה מספיק מעמיק. לדבריה, נעשה שימוש בסקלה מיושנת שהוחלפה לפני כעשור עם קני מידה לא מעודכנים, ונעשה שימוש בתוכנה ישנה של חיל האוויר. "תסקיר הרעש נבנה על פי הנחות מקלות, שלא לוקחות בחשבון את הרעש האמיתי שיהיה לכל יישובי הסביבה. לא ככה עורכים תסקיר רעש עבור שדות תעופה בעולם".
ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן קראה לגופי התכנון "לעצור את האיוולת שבתכנון שדה תעופה בעמק יזרעאל ולחשב מסלול טיסה מחדש. יש לתכנן את שדה התעופה הבא של מדינת ישראל בנגב, בראייה אסטרטגית של עשרות שנים קדימה, לטובת תושבות ותושבי הצפון והדרום גם יחד. שמענו היום את כל גורמי המקצוע במדינה החל מרמ"י, דרך המשרד להגנת הסביבה ורשות המים מבקשים לעצור את התכנון הקיים ולתכנן שוב – לא יקום שדה תעופה בעמק יזרעאל".
במסגרת הדיון הציג פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, את הסיכונים הבריאותיים שיציב שדה תעופה בינלאומי לתושבי האזור. לטענתו,, בניית שדה התעופה תחייב פינוי של 11 אלף תושבים מצפון הארץ.
בנוסף לבעיות שעלו, בשבוע שעבר שלח מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח מכתב למתכנני המחוזות צפון וחיפה, שבו ביקש לא לקדם תוכניות שאינן עולות בקנה אחד עם תכנון שדות התעופה, במטרה, לדבריו, שלא לפגוע באפשרות פיתוחם בעתיד. היה זה המשכו של דיון שהתקיים לפני כשלושה חודשים במועצה הארצית לתכנון ובנייה בסעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבנייה, שקבוע כי לא יינתנו היתרי בנייה שעשויים לפגוע בהקמת שדרות תעופה. המטרה הייתה להטיל הגבלות על מספר רשויות אזוריות וישובים, כמו עמק יזרעאל, הגלבוע, חוף הכרמל, רמת ישי, שפרעם ונצרת, מבחינת בנייה לגובה. ראש עריית מגדל העמק, יקי בן חיים אמר אתמול בישיבה כי "איסור הבנייה לגובה יחסל את העיר מגדל העמק. כבר היום יזמים לא מגיעים לפרויקטים של פינוי-בינוי בגלל חוסר כדאיות כלכלית. אין לקשיש בקומה ארבע בלי מעלית, שום יכולת להינצל בזמן אזעקה או רעידת אדמה, מדובר בחיי אדם וכדאי לבטל את רוע הגזירה מהר ככל האפשר".
גם ראש המועצה המקומית רכסים, יצחק רייך זעם על כך: "יד אחת של הממשלה משקיעה מאות מיליונים בפיתוח העיר והיד השנייה משקיעה מאות מיליונים כדי להחריב אותה".
אחד המתנגדים גדולים ביותר להקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל, הוא המשרד להגנת הסביבה, שמסרב לקבל את החלופות שהוצגו, ומבחינתו הצביע על חלופת אפס – במסגרתה לא ניתן להקים שדה תעופה באזור. בדיון אתמול נקבע כי למועצה הארצית לתכנון יובאו חלופת האפס עליה המליץ המשרד להגנת הסביבה, וחלופת C שעלולה להוביל לפגיעה משמעותית בסביבה.
סוגייה מעניינת שעלתה אתמול בדיון, היא כי משרדי החקלאות, ההתיישבות, הנגב והגליל והכלכלה, לא התבקשו לתת חוות דעת, על אף שמדובר בנושא שחונה תחת אחריותם.
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, אמר היום בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בנוגע להשלכות התכנוניות הנובעות מקידום תמ"א 15ד' לשדה תעופה משלים בעמק יזרעאל: "מינהל התכנון ממשיך לקדם בהתאם להחלטת הממשלה שני שדות תעופה משלימים לנתב"ג, הן ברמת דוד והן בנבטים, זאת לאחר שנבחנו באופן מקצועי כלל החלופות. לא ייתכן שמדינת ישראל תישאר עם שדה תעופה אחד כשהתחזית היא 75 מיליון נוסעים בשנה בשנת 2050. אם רוצים שכל תושב ייסע פעם אחת לחו"ל בשנה ושיצטרך להזמין מקום בנתב"ג שנה מראש כי נתב"ג לא יעמוד בעומס, אז אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא".
לדבריו, "חשוב לציין כי שטח שדה התעופה המתוכנן מצוי על שטח שדה התעופה הקיים רמת דוד, כך שהגבלות הבנייה החלות כיום הן כמעט זהות להגבלות שיהיו בעתיד. בהתאם לכך, הטענות על פגיעה בחקלאות בעמק יזרעאל או עצירת פרויקטים הן לא יותר מדמגוגיה זולה".
תגובה אחת
יש בסיס לטענות נגד הקמת שדה תעופה אזרחי בעמק יזרעאל, גם אם חלקן נוטות להגזמה. אולם יש גם נימוקים כבדי משקל בעד שדה התעופה הזה. במאזן בין היתרונות והחסרונות, ובהעדר היתכנות לחלופות אחרות שנבחנו, הכף נוטה בעד הקמת שדה תעופה אזרחי ברמת דוד. עם זאת מתחייבת עדיפות מרבית, ככל הניתן, למיזעור השפעותיו השליליות על סביבתו.