מקובל באמצעות המונח מיזוג אויר, להגדיר את אותן מערכות שנועדו לשפר את הנוחות האקלימית של אנשים המאכלסים חלל כלשהו. האדם יימצא בנוחות אקלימית בטווח שבין 20 ל-25 מעלות. תנאי מזג האוויר שבחוץ, כוללים טמפרטורות משתנות בשילוב תופעות מזג אוויר, המשתנים על בסיס יומי בהתאם למיקום הגאוגרפי שלהם על פני הגלובוס. על מנת לייצר חלל שמזג האוויר בו בטווח המומלץ, נדרשות טכנולוגיות ומערכות מסוגים שונים.
בישראל אין איכות חיים ללא מיזוג אוויר, בבית, במקום העבודה ולמעשה בכל מבנה נדרשות מערכות מיזוג האוויר והן לא רק תורמות לעבודה יעילה יותר ולחיים רגועים יותר, אלא נחשבות לחלק סטנדרטי והכרחי בכל מבנה באשר הוא. בשנת 2024 כבר נכנסת בישראל ההתערבות הרגולטורית בעקבות התחייבותה של המדינה לאמנה הבינלאומית שמטרתה צמצום השימוש במערכות הפוגעות בשכבת האוזון ובכדור הארץ. התופעות המזיקות נובעות בין השאר מהשימוש בגזי הקירור הכוללים פחמן כלורופלואורי ופחמן הידרו כלורופלוארי, והן מהגידול המשמעותי שבצריכת האנרגיה וההשפעה השלילית על ההתחממות הגלובלית ומהצורך הגדל של אספקת ביקושים גבוהים לחשמל.
נוכח המציאות הזו הופכת שנת 2024 לשנה שבה תחום מיזוג האויר בישראל עובר מהפיכה במספר מישורים. בראש ובראשונה, התהליך שהחל בחקיקת חוק הקירור ב-2019, הופך בהווה מאמצעי שנועד להפחתת ייצור ושימוש בקררים (גזים) שהם גזי חממה המשמשים במערכות קירור ומיזוג אוויר, למגמה מעשית שתכליתה הפסקת השימוש בקררים אלו. התהליך שמייצר גלים בענף, הוא בלתי נמנע ולכן הכנס המרכזי בנושא מיזוג אויר שיתקיים במרכז הבנייה הישראלי ב-19 באפריל הקרוב, יביא לקדמת הבמה את הפתרונות והכלים שיהפכו את התהליך לידידותי ובר הכלה, עבור כל העוסקים בתחום המיזוג בישראל. חשוב להבין שיישומו של חוק הקירור משמעותו החלפת קררים בכל מערכות מיזוג האוויר במערכות חדשות הכוללות קררים המשתייכים למשפחות ה-HFO , HC ו-CO2. מדובר במהלך שדורש לא רק החלפת ציוד, אלא גם את הכשרתו של הסקטור העוסק בטיפול והתקנת הציוד, כל זאת על מנת לעמוד ביעדים הלאומיים להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה.
המהלך, שמוגדר בעגה הרשמית כאסדרת מקצוע מיזוג האוויר בישראל, יצליח כמובן רק אם יתנהל בהסכמה. באופן טבעי מצפה הסקטור הפרטי ובכלל זה הספקים והחברות המתקינות והמתחזקות, למתווה ולתמיכה כספית ממשלתית שתסייע להם לצלוח ללא הפסדים כספיים דרמטיים, את המעבר מקררים וגז שאינם מתאימים לתקינה החדשה, למערכות ידידותיות לסביבה. מכיוון שהעמדות מתבדלות זו מזו אך ורק בכל הנוגע למימון הטמעת הידע הנדרש וקצב המעבר, נדרש דיאלוג שיניב שיתוף פעולה בין משרד הכלכלה ובין הסקטור הפרטי למימוש האינטרס הלאומי המשותף.
חוק הקירור עבר אמנם את הליכים הנדרשים מבחינה רגולטורית ועכשיו נערך שוק המיזוג לקראת יישומו הלכה למעשה. לקראת סוף 2022 הודיעה, שרת האנרגיה דאז אורנה ברביבאי כי בכוונתה לבטל את תקנות הנצילות אנרגטית עד ל-28 בפברואר 2023, כחלק מיישום רפורמת הייבוא. ביוני 2023 נוספו לחקיקה הראשית הסדרים ביחס לעבודות במערכות קירור ומיזוג אויר הדורשות רישיון כפי שנקבע בהצעת החוק, וכן הסדרים ביחס להכשרות הנדרשות לצורך קבלת הרישיון. לפיכך, בהתקרב מועד כניסת חוק הקירור לתוקף, נדרשים בימים אלו ממש כל העוסקים בענף להתארגן מבחינה מקצועית מעשית לביצוע ההתאמות שיש להן משמעויות כלכליות, מקצועיות וביטוחיות.
החוק צפוי להיות מאושר בקריאה שנייה ושלישית, ולכן זהו העיתוי האולטימטיבי לשיקוף המשמעויות האופרטיביות למעבר שוק המיזוג בישראל לעידן החדש של קררים כפי שקובע החוק.
המעבר לגז ידידותי לסביבה, מייצר הזדמנות להכניס לשוק מיזוג האוויר בישראל מערכות חדשניות ויעילות כמו מערכות VRF וטכנולוגיות נוספות המשלבות בינה מלאכותית, או קומפוננטים חדשניים שנדמה היה שייקח שנים עד לשילובם בשוק והמעבר לגז ידידותי רק האיץ את השתלבותם בבניינים קיימים או חדשים.
באופן בלתי מתוכנן, נוסף אתגר משמעותי ב-2024. מדובר כמובן בהשפעת המלחמה על תחום מיזוג האוויר בכמה גזרות. ראשית, תחום האחזקה והתפעול של מערכות מיזוג האוויר נאלץ להתמודד עם מצבי חירום בקטגוריות חדשות ולגבש נהלים חדשים בכל הנוגע לפעילות התפעול והאחזקה בעתות חירום – החל מהתמודדות עם פגיעות ישירות של טילים בצ'ילרים או מנועים, סיטואציות שהפכו מנת חלקם של מבנים רבים לא רק ביישובי העימות, אלא גם באזורים גיאוגרפיים שלא נערכו מעולם למלחמה – ועד לחיזוי סיטואציות עתידיות בקנה מידה גדול שיכללו אולי פגיעה ושיתוק רשת החשמל הארצית.
במקביל, נערך שוק המיזוג לאפשרות שהביאה איתה המלחמה, הכוללת שהייה ממושכת במרחבים מוגנים שיידרשו בהם מערכות מיזוג ואוורור בהתאמה למקרי בוחן שלא נלקחו בחשבון בעבר. ככל שחלקים נוספים במבנים יוקצו לשהייה ממושכת ואולי אף יוגדרו על ידי פיקוד העורף כמרחבים ,מוגנים כך יידרשו פתרונות מיזוג אויר מגוונים יותר בנוסף למזגן הרגיל או המיני מרכזי.
הסוגיות הנוגעות בהתקנת מערכות מיזוג אויר בממ"דים עדיין לא פתורות באופן מיטבי, נוכח הצורך באביזרים משלימים שיאפשרו מיזוג אויר תקני בממ"ד. נדרש דיון מעמיק בסוגיות השילוב שבין מיזוג הממ"ד ואיטומו באמצעות מסננים אשר יטפלו במניעת כניסתם של גזים לממ"ד אך בשלב זה, אינם פותרים את סוגיית המיזוג.
כמו בתשתיות רבות בענף הבנייה, קיים בשוק המיזוג בישראל קשר סימביוטי הכרחי בין הגורמים המתכננים, הגורמים המבצעים והמתחזקים ובין הספקים והיצרנים. כולם חלק מאקוסיסטם שמורכב ממהנדסים, טכנאים וסוחרים, שכולם תלויים זה בזה ואוחזים באינטרסים משותפים. אחת הסוגיות שדורשות טיפול ושיפור דחוף בתחום מיזוג האוויר בישראל הוא תחום המכרזים. השרשרת מתחילה בשלב התכנון, התוכניות שיוצאות משולחנו (או ממחשבו) של המתכנן שהוא בדרך כלל מהנדס המיזוג, מתורגמות למכרז קבלנים, מתומחרות על ידי הקבלנים והספקים, והופכות לתשתית החוזית שעל בסיסה משולבת המערכת במבנה. אלא שבהיעדר סטנדרטים מקצועיים מקובלים, ובהינתן שכל יזם או קבלן ראשי מעוניין להשיג את המחיר הטוב ביותר, חשוב במיוחד לייצר סטנדרטיזציה למכרזי מיזוג אויר. אין סיבה שהקבלן אן הספק שמגיש הצעה למכרז, יאלץ לבקש הבהרות, או חמור מכך, יצטרך להציע טכנולוגיות או מוצרים לפי ראות עיניו. המפרטים הטכניים צריכים להיות עמוסים במידע ואינם שלמים ללא כתבי כמויות. ככל שהיזם או הקבלן הראשי יכירו בחשיבות המידע הנ"ל, כך הוא יוכל לבצע השוואה איכותית בין ההצעות. נהלים וסטנדרטיזציה למכרזים הם צורך מידי נוכח העובדה שהפרויקטים הופכים גדולים ומורכבים יותר משנה לשנה וסטנדרטיזציה בהכנת מכרזים היא אבן יסוד לקבלת פרויקט איכותי ברמה הגבוהה ביותר.
כאמור, מיזוג אויר הוא שחקן מרכזי בעולם הנדל"ן והבנייה. הכנס המרכזי של מרכז הבנייה הישראלי בתחום המיזוג 2024, יעסוק גם בנושאים השגרתיים והחשובים לא פחות, כמו שילוב מערכות מיזוג ביתיות מתקדמות בפרויקטים למגורים כמערכת שנבחנת גם בהיבטים שיווקיים בבוא הלקוח לרכוש דירה. היום בעידן הרשתות, לקוח הקצה הוא בררן ורוצה לקבל את המוצר האיכותי ביותר על פי פרמטרים שנמדדים גם בחיסכון באנרגיה ואיכות חיים.
מיזוג אויר הוא ללא ספק אחד ממערכות התשתית המרכזיות בכל פרויקט ועם הפיכתו לתשתית שבלעדיה אין פרויקט, ראוי לשפר ולדון בכל הסוגיות העדכניות בהיבטים של חקיקה, תכנון ,ביצוע, אחזקה, איכות סביבה וכלכליות, שכן כולם כאחד וכל אחד בנפרד דורשים ידע, הבנה ומקצועיות.
.
> הצג תגובות