באוקטובר יתקיימו הבחירות ברשויות מקומיות, בהן עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. הרשויות המוניציפאליות מנהלות ומעורבות בחייו של האזרח באופן עמוק ביותר. חינוך, תשתיות, רווחה, שירותי קהילה, רפואה, תחבורה ועוד נושאים רבים – כולם נמצאים תחת טיפולה, בצורה כזאת או אחרת.

אך ישנו נושא אחד, מורכב במיוחד, הנמצא בטיפול השלטון המרכזי והמקומי כאחד, ויש לו השפעה גדולה על כמעט כל בית אב – יוקר המחייה. ולענייננו נדייק עוד יותר – נדל"ן. בראשות רוב ועדות התיכנון והבנייה עומד ראש הרשות שכן רוב הועדות הן ועדות תכנון ובנייה מקומיות. המחוקק שהבין את חשיבות נושא הקרקעות והתשתיות בכל רשות מוניציפאלית, הגדיר את אופן בחירת יו"ר הוועדה (וגם ועדה המשנה לתכנון ובנייה) וכן הגדיר את זהות חבריה – נציגי מועצת העיר הנבחרים ונציגי גופים רלוונטיים כגון כבאות והצלה, איכות הסביבה, תחבורה ועוד. כך יושב בדרך כלל בראש הוועדה ראש הרשות וזאת כדי למנוע מצב של עיכובים נוספים. הרי דווקא הוא, כמי שרואה את התמונה המלאה של הרשות המקומית עליה הוא מופקד, יכול לדעת ולסייע בניווט המלאכה לצורך קבלת החלטות בצורה מושכלת יותר. העובדה כי ראשי ערים רבים הגיעו אל חדרי החקירות בין היתר שבשל פעילותם בוועדות התכנון, מעידה על רגישות התפקיד והאתגרים העומדים בפני העוסקים בו.

דוח מבקר המדינה מהמחצית השנייה של 2019, חושף כי הזמן הממוצע להוצאת היתר בנייה עומד על כ-319 ימים. ממוצע, כלומר ישנן רשויות בהן משך הזמן ארוך יותר. במקרה של הקלות נוספות, הזמן מתארך ל-417 יום. נתונים אלה מדרגים את ישראל במקום ה-35 בעולם במדד היתרי הבנייה.

הסיבות רבות. החל מחלוקה לא נכונה של בודקי תוכניות ברשויות שונות, דרך מחסור בתוכניות פיתוח והכשרה, וכלה באי-קיום נהלים סדורים לניהול הליכי הרישוי. עוד עולה כי תקנות הבנייה משתרעות על פני כ-10,000 עמודים (!!!) הכוללים כ-500 סתירות פנימיות. כן, 500 סתירות פנימיות. רק לסבר את האוזן, על פי יעדי הממשלה, הזמן לקבלת היתר אמור לעמוד על כ-90 יום בלבד, והדבר אף נקבע ככלל בהסכמי הגג של המדינה עם הרשויות המקומיות השונות, כי הרשות המקומית מתחייבת להוציא היתרי בנייה מוקדם ככל הניתן ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הגשת הבקשות להיתרים. בין הרשויות "שמככבות" בחריגות הזמנים להנפקת ההיתר המיוחל, ניתן למנות את נתניה עם 504 יום בממוצע; בית שמש (432 ימים) והרצליה (בה תצטרכו להמתין "רק" 347 ימים). במקרים של תמ"א 38, הנתונים אף מכפילים את עצמם. ברמת גן, לדוגמה, נדרשים כחמש שנים וחצי על מנת לקבל היתר בנייה במסגרת תמ"א 38.

אך יש מה לעשות בנידון. ראשית, ואין זו הפתעה, ישנו מחסור אדיר בכח אדם מקצועי, הן בוועדות והן בהליכי הכשרה שונים. שנית, וזה כבר תפקיד התושבים – הנושא כמעט ולא מטופל על ידי ראשי הרשויות. הרי בפועל, אם תושבים היו יודעים עד כמה העיכוב פוגע בהם וברווחה שלהם, למשל כתוצאה מאי-הכנסות מארנונה, ראשי הרשויות כבר היו ממהרים לפתור את הבעיה. כולם רואים אם רחוב מסוים נראה מוזנח או לא. אך אם הרחוב כלל לא נבנה – מי יתלונן על כך?

לקראת הבחירות המתקרבות, מתמודדים רבים חורטים על דגלם את נושא החינוך, התחבורה, התשתיות ונושאים רבים נוספים, כאשר בפועל – נושאי התיכנון ובנייה עומדים בבסיס פעילות הרשות המקומית ומהווים מנוע צמיחה אדיר לפיתוחה ושגשוגה. על ראשי הרשויות לקבוע יעדים מדידים ולפרסם אותם כחלק מפעילות הוועדות השונות. עלינו, האזרחים, לדרוש ממי שייבחר לעמוד ביעדים אלה על מנת לקדם את הרשות ואת רווחת התושבים.

הכותב הוא עו"ד עידן בן-יעקב ממשרד בן-יעקב עו"ד המתמחה בנדל"ן, ניהול הון משפחתי ומשפט מסחרי