שבועיים אחרי שנעצרו, הוגשו הבוקר כתבי אישום חמור נגד חשודים באיומים על קבלן בניין בצפון – וניסיון לסחוט אותו. פרקליטות מחוז צפון גם ביקשה לעצור את השלושה – שני צעירים וקטין המוכרים למשטרה מפעילות פלילית קודמת – עד לתום ההליכים נגדם.

משטרת מחוז צפון ניהלה בחודשיים האחרונים חקירה בעניין חשד לסחיטת אותו קבלן נצרתי שזכה במכרז ציבורי לבנייה בהיקף של מיליוני שקלים. על פי החשד, לאחר זכייתו, פנו אליו גורמים מטעם ארגון הפשיעה בכרי, שדרשו ממנו דמי חסות של כחצי מיליון שקלים. לאורך התקופה הוא אף אוים לאחר שהושלכו לעבר ביתו כמה רימוני רסס. בשל כך הקבלן ובני משפחתו אף עזבו את הארץ לפרק זמן מסוים, שלאחריו חזרו.

צוות חקירה מיוחד ביצע בתקופה האחרונה חקירה סמויה במסגרתה הופעלו אמצעים מיוחדים, במטרה לאתר את החולייה שאיימה על חייו של הקבלן. כך נאספו סרטוני וידאו מעשרות מצלמות בנתיבים שונים שהובילו לביתו של הקבלן, שם זוהו המאיימים והמכונית בה נסעו – שנשאה לוחיות רישוי מזויפות. בין היתר תועד אחד המקרים בהם הושלך רימון לעבר ביתו של הקבלן.

לאחר שבוססה תשתית ראייתית למעצרם של החשודים, הפכה החקירה לגלויה ואלה נעצרו ב-23 ביוני לאחר שעשרות בלשים ושוטרים פשטו על בתיהם בנצרת. שם גם נתפסו ממצאים נוספים הקושרים אותם לפרשה, כגון בגדים שזוהו ממצלמות האבטחה, לוחיות זיהוי מזויפות והמכונית שנראתה בצילומים. באחד ממסלול הנסיעה של המכונית, כפי ששוחזר על ידי החוקרים, התגלה בשטח פתוח גם מטען חבלה.

מהמשטרה נמסר: "שוטרי המחוז הצפוני נלחמים סביב השעון ומנהלים מאבק עיקש נגד כנופיות וארגוני הפשיעה המטילים אימה על האזרחים הנורמטיביים. הכוחות תופסים עבריינים בשעת מעשה, מפעילים טכנולוגיות ורחפנים כדי לאתר כלי נשק, לעצור חשודים ולפגוע בפעילות העבריינית של הארגונים. בשל החשש של אזרחים להתלונן, פועלים הכוחות במגוון שיטות ואמצעים במטרה ללכוד את החוליות ולהביאן לדין".

לפני כשנה וחצי ערכה התאחדות הקבלנים והבונים במחוז תל אביב והמרכז, סקר במסגרתו הודו כמעט 90% מהקבלנים כי הם נדרשים לשלם דמי חסות לארגוני פשיעה, כדי שאלה לא יתנכלו לאתרים, ישרפו או יגנבו ציוד, ויפגעו בעובדים. רוב רובם של הקבלנים כלל לא מתלונן במשטרה מחשש לנקמה את משפחות הפשע, וחלק מאותם אלה שכן מתלוננים – מספרים שהתלונות נסגרות בלא כלום.

לפני כשנה חוקק חוק הפרוטקשן שנועד להתמודד עם תופעת גביית דמי חסות מבעלי עסקים או מכל אדם על ידי גורמים עבריינים. בדברי ההסבר של הצעת החוק, שנידונה ארוכות בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בראשותו של ח"כ שמחה רוטמן, ואושרה בכנסת כהוראת שעה לחמש שנים, נכתב כי "המציאות בשטח מוכיחה כי איום לשם סחיטת אדם או בעל עסק לא תמיד נעשה בצורה מפורשת וגלויה אלא באופן מרומז, בהסתמך על זהות המאיים, על זהות שולחו או על 'השם' שיצא לו באזור. בנוסף, המשטרה נתקלת במצבים בהם ארגוני פשע המתחזים לחברות שמירה גובות מבעלי עסקים כסף עבור "שירותי שמירה" לכאורה, כאשר בפועל לא מסופק שירות כלשהו".

סעיף 428א לחוק קובע שתי דרגות של עבירה של גביית דמי חסות. הראשונה היא גביית דמי חסות תוך כדי ניצול מצוקתו של אדם. החוק קובע חזקה לפיה אם התבצעו עבירות גוף או רכוש בסביבת מגוריו או עסקיו של אדם, שנדרש למתן תמורה באופן שיטתי או מתמשך, שמעצם טיבן עלולות לגרום לחשש לפגיעה בגוף או ברכוש של האדם או משפחתו, חזקה כי גובה דמי החסות ידע כי התמורה ניתנה עקב מצוקה של האדם, אלא אם כן הוכיח אחרת. על כך נקבע כי העונש הוא שש שנות מאסר. השנייה היא גביית דמי חסות תוך כדי איום, והעונש על כך הוא בין שבע לתשע שנות מאסר.

סעיף 428ב לחוק קובע עונש מאסר מינימום, אלא אם החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו של העבריין. בנוסף, החוק קובע הסדר חילוט פלילי, בנוסף לכל עונש שהוטל במסגרת גזר הדין, וחילוט בהליך אזרחי, ללא הרשעה בהליך הפלילי, בהתקיימות התנאים הקבועים בסעיף.