מסמך מילולי  בעל תוקף משפטי המהווה טיוטה לרישום עקרונית התקשרות בין מספר גורמים אשר מעוניינים לבצע עסקה כלשהי. 

החקיקה הנוגעת להתקשרות מחייבת בין צדדים שונים משויכת לדיני חוזים. הסכם או חוזה נערך על פי העניין ורצונותיהם שך בעלי העניין, כלומר חוזה יכול להיות יחיד מסוגו על פי העניין, בתנאי שאינו כולל עבירה על החוק.

על מנת שלזיכרון דברים יהיה ממעמד בעל תוקף משפטי הוא חייב לעמוד בהגדרה :

דרישת גמירות הדעת של הצדדים.  הגדרה זו משקפת את הסכמת הצדדים ורצונם העקרוני לייצר קשר בעל מעמד משפטי.

כאשר זיכרון דברים תואם להגדרה זו הוא הופך למסמך בעל תוקף משפטי כמו חוזה אך אינו משמש בד" כ כחוזה בהיותי דל פרטים ובגלל רצון הצדדים לנסח הסכם אשר כולל היבטים רבים שלא נידונו בשלב הראשוני ובעת ניסוח זיכרון הדברים.

 ישנה חשיבות מהותית להבין את המרכיבים אשר יתפרשו ע"י בית המשפט ככאלו אשר הופכים את זיכרון הדברים למסמך בעל תוקף משפטי. כאשר זיכרון הדברים יהפוך למסמך הכולל פירוט נרחב ומאושר על ידי כל בעלי העניין הוא יהפוך לחוזה, שאף הוא ייערך מספר פעמים עד הגיעו למעמד חוזה סופי.  במידה וזיכרון הדברים אינו מתקדם לחוזה מוסכם בעסקת מקרקעין, בניגוד לחוזה מוסכם, נדרש בית המשפט לקבל החלטה בדבר מעמדו של זיכרון הדברים כגמירות הדעת של הצדדים, והפרמטר המקובל ביותר בעיני הערכאות המשפטיות , מתבטא בפעולה כספית כלומר תשלום, המעיד על כוונה לקיום העסקה. בעסקת מקרקעין גם רישום בטאבו נחשב לפעולה המתפרשת כוונה לקיום העסקה. 

בתחום המקרקעין זיכרון דברים הינו מסמך שכיח מאד אשר מתעד הסכמות ראשוניות בעסקה כלשהי. הסכמות אלו ישמשו בסיס לפרטי חוזה שייערך בידי עורכי דין. זיכרון דברים בעניין רכישת נכס או מקרקעין, בנוסף לפרטים המעשיים הפורטים בו, מושתת על הכוונה לבצע את העסקה בהסכמת כל הצדדים החתומים על זיכרון הדברים.  מבחינה משפטית חתימה על זיכרון דברים משמשת זוג של עירבון לכך שעש שייחתם החוזה המפורט והרשמי, העסקה לא תתבצע בין גורמים שאינם כלולים בזיכרון הדברים.

דוגמאות לתחומים שמקובל לרשום זיכרון דברים בעניינם בתחום המקרקעין:

שכירות של מקרקעין

מכירת נכס או מקרקעין

הסכמה לשיתוף פעולה יזמי היבט עסקי או רעיוני (כלומר הסכמה לא לשתף גורם אחר ברעיון שגובש.

הסכמה לשיתוף פעולה בתחומים של תכנון , ביצוע, ותיפול של פרויקט נדל"ני עתידי.

הסכמה בנושאי ליווי פיננסי של או השקעה כספית במקרקעין כלשהו.

זיכרון דברים בעסקות מקרקעין כמו רכישה או שכירות של נכס הינו אינטרס של כל הצדדים וזאת על מנת לאפשר הכנת חוזה מפורט ולהבטיח שהעסקה תיכנס למצב של הקפאה שמשמעותה, מחויבות לצדדים שחתמו על זיכרון הדברים ועל מנת שלא תתקדם מול צדדים אחרים. במידה וזיכרון הדברים לא התגבש להסכם סופי ניתן לבטל את זיכרון הדברים.  מומלץ לקבוע תוקף לסיום ותתימה על  ההסכם המפורט כתנאי לביטול זיכרון הדברים. ביאול זיכרון דבברים כרוך בהליך משפטי למעט מקרים בהם כל המדדים מסכימים על ביטל זיכרון הדברים ומנסחים מסמך בעל תוקף משפטי המאשר הסכמה זו.

זיכרון דברים הנערך וחתום ע"י כל הצדדים בעסקת מקרקעין נחשב לחתימה על עסקה ומעמדו מבחינה מיסויים זהה למעמדה של עסקת מקרקעין.