בתחילת החודש הוצגה לציבור התוכנית האסטרטגית המרחבית החדשה של מינהל התיכנון ל-2050. אולי שכחנו, אבל ב-2017 הוכנה תוכנית אסטרטגית ל-2040, והנה חלפו להן שבע שנים ומינהל התיכנון מציג תוכנית חדשה המבוססת על המציאות המשתנה והתחזיות החדשות.

בין העקרונות המהפכניים בתוכנית החדשה, נכלל פרק הנוגע לסוגיית האזוריות – קביעת גבולות גמישים לאזורי תפקוד תכנוניים שיהוו בסיס לתכנון אזורי חדש, וכפי שמסביר מינהל התיכנון בנוגע לסוגיה זו – "האזוריות הינה אחד הכלים החשובים לסייע בצמצום פערים כלכליים וחברתיים ושיפור איכות החיים לתושב על ידי הגדלת הנגישות להזדמנויות".

השבוע פורסמו העקרונות לתוכנית של מינהל התכנון לשנת 2050, שמבוססת על חלוקה של הארץ ל־25 אזורי תכנון חדשים. בישראל קיימות כיום 256 רשויות מקומיות, כאשר כל אחת מהן היא יחידה גאוגרפית מינהלית עצמאית. כל רשות מקומית נהנית מסמכויות, ובין היתר עוסקת בהכנת תוכניות עתידיות ארוכות טווח שתכליתן להניב הכנסות גבוהות כל שניתן, לצד הגברת שביעות רצון התושבים באותה הרשות ושיפור איכות חייהם.

התוכנית של מינהל התכנון שנחשפה ב"כלכליסט", היא ללא ספק פועל יוצא של חשיבה מקצועית ומחקר מעמיק. התוכנית החדשה מחלקת מחדש את הגבולות באופן שמחייב שיתוף פעולה בין ראשי הערים, וזאת מכיוון שהחלוקה החדשה מבוססת על מיזוג אזורי מסחר ותעסוקה שהם מקור ההכנסה הגדול ביותר בכל רשות מקומית. המיזוג האזורי לפי התוכנית החדשה, נקבע על פי הצרכים האמיתיים של התושבים באורח חייהם בתחום המגורים, התעסוקה המסחר והפנאי.

הרציונל מאחורי החלוקה החדשה נקבע על פי הממשק האפקטיבי והמעשי שיש לכל רשות מקומית, עם רשויות מקומיות נוספות. ממשק זה נבחן על ידי מינהל התיכנון בבואו לגבש את התוכנית באמצעות פרמטר מרכזי שהשתקף מהנתונים הקיימים והתחזיות, בכל הקשור להתניידות התושבים ממקום מגוריהם למקום עבודתם, לביצוע קניות ולפעילות בשעות הפנאי. למעשה מציעה התוכנית חלוקה של המדינה ל-25 אזורים גיאוגרפיים שירכזו את האוכלוסייה על פי קטגוריות של מגורים, תעסוקה, מסחר ופנאי, בשונה מהחלוקה המחוזית הארצית הקיימת מאז קום המדינה, שנוצרה על בסיס עקרונות גיאוגרפיים בלבד – צפון, חיפה, מרכז, תל אביב, ירושלים, דרום.

מינהל התכנון בחן למשל את התנהגות התושבים בקריות, והגיע למסקנה מובהקת שחיפה וערי הקריות – השייכות למחוז חיפה – הן רשויות שמתנהלות כמקשה אחת בכל הקשור למגורים, תעסוקה, מסחר ופנאי, בעוד שתושבי בנימינה, זיכרון יעקב וחדרה (רשויות ששייכות גם הן למחוז חיפה), מתגוררים, עובדים, קונים ומבלים על צירי התחבורה שנעים דרומה לכיוון מרכז הארץ – נתניה ואזור השרון.

מדובר בתוכנית שמעריכה את התנהלות התושבים בהתאמה לתשתיות התחבורה הקיימות והמתוכננות עד לשנת 2050, במנותק מהגבולות המוניציפאליים הקיימים. התוכנית של מינהל התיכנון נסמכת על עבודה יסודית ומקצועית. מינהל התיכנון ערך מחקר וסקרים מעמיקים באמצעותם בחן את דפוסי ההתנהגות של התושבים, ועל פיהן הכין את התוכנית המוצעת. בשבוע שעבר אף הוצגה התוכנית לשר הפנים משה ארבל שהביע תמיכה עקרונית בתוכנית, ובקרוב תוצג התוכנית למועצה הארצית לתכנון ובנייה. עם אישור המועצה הארצית, יגיע שלב התוכניות המפורטות שיכלול תוכניות ספציפית לכל אחד מ־25 אזורי התכנון – בהתאמה לצרכים של כל אחד מהם.

המהלך הגיוני ואולי אף מחויב המציאות לנוכח הפערים שמינהל התיכנון מתריע עליהם מזה מספר שנים כדוגמת הפער בין תוכניות מאושרות לשטחים בייעוד לתעסוקה, שכוללים שטחים גדולים משמעותית מהתחזיות לכמות השטחים האמיתי שתידרש לייעוד זה בעוד כ-25 שנה.

מנכ"ל מינהל התיכנון, רפי אלמליח אמר לכלכליסט כי המטרה היא לייצר מהלך שדומה לאשכולות משרד הפנים שבמסגרתם כמה רשויות מקומיות מתאגדות לצורך שיתוף פעולה כלכלי בתחום השירותים המוניציפליים, חינוך או תשתיות.

על פניו, נדמה שהתוכנית משקפת את הצרכים התכנוניים ברמה הארצית, ותואמת את התוכנית האסטרטגית של משרד הפנים לאחד את ששת המחוזות הקיימים באופן כזה שכל משרדי הממשלה יפעלו על פי מבנה זהה של מחוזות, ובמסגרת המהלך הזה יוטמעו גם אזורי התכנון החדשים בכדי שלא ייווצר מצב שאזור אחד יפוצל בין כמה מחוזות בתחומים שונים, כפי שקורה היום. יש לציין כי מחוז, בהיבטים תכנוניים, שונה היום מהגדרת המחוז בתחום החינוך או בתחום הבריאות למשל.

למעשה, המהלך האסטרטגי של משרד הפנים יגרום לאיחוד החלטות ברמת מקרו שתחייבנה את כל הרשויות, ותפצל החלטות נקודתיות (ברמת המיקרו) ל-25 אזורים שהמכנה המשותף ביניהם מבוסס על צרכי היומיום של התושבים.

אבל, ויש כאן אבל גדול, כל עוד תמהיל ההכנסות של הרשויות המקומיות בישראל נשאר במתכונתו הנוכחית, לא רק שההבחנה בין ארנונה למגורים ובין ארנונה לתעסוקה ועסקים מייצרת אינטרס חד-ערכי לכל רשות מקומית להגדיל את הייעודים למטרות אלו בגבולותיה, הגדילה הממשלה לעשות כשאישרה את חוק הארנונה שמחזקת את המוטיבציה של רשויות עשירות להתבצר בהתנגדותן להמרת ייעודים של תעסוקה למסחר לטובת ייעודי מגורים.

עם כל הכבוד לכוונות של מינהל התיכנון להכין תוכנית ראויה ומקצועית, לא תהיה לתוכנית זו תכלית יישומית ללא שיתוף פעולה עם מרכז השילטון המקומי, ויצירת חלופות כלכליות ומודלים עסקיים שיהוו קטליזטור לתמיכת הרשויות בתוכנית המוצעת.

_.