לצד הביקורת המוטחת בו, לזכותו של מטה התכנון הלאומי ייאמר שמתקיימת חשיבה בנוגע לאמצעים לקיצור ההליכים הסטטוטוריים באפיקים השונים, על מנת לצמצם בירוקרטיה ולזרז קבלת היתרים. אחת היוזמות החדשות, מייצרת הסדרה שמתיימרת לקצר לוחות זמנים לקבלת היתר, וזאת באמצעות ביטול הדרישה של חלק גדול מהוועדות המקומיות להגיש ולקבל אישור לתוכנית שמוגשת לאדריכל הרשות שנקראת תוכנית בינוי ועיצוב אדריכלי. תוכנית זו מוגשת לאחר תהליך קידום תב"ע ולפני תהליך האישור לקבלת היתר.

אלא שאליה וקוץ בה. בעוד שלאישור תב"ע ולאישור בקשה להיתר, ישנם לוחות זמנים הקבועים בחוק, למרות שלא בהכרח הם נשמרים, לתהליך בדיקה ואישור הפרויקט על פי תוכנית הבינוי והעיצוב האדריכלי, אין הגדרה לזמן שמוקצב לבדיקתה. בימים אלו, הועברה ההנחיה של מינהל התיכנון, הכפוף למדיניות של המטה לתיכנון לאומי, שפועלת לביטול הדרישה לתוכנית זו.

מבחינתם של היזמים, מדובר בבשורה של ממש, אבל ברמה העירונית מדובר בדקדנס ללא אופק. חוזרים אחורה לשנות ה-50, אצים-רצים לבנות מבלי לייצר חשיבה על הקונטקסט העירוני, על הבניינים והקשר שלהם למרחב הציבורי, הסביבתי, הסוגיות התחבורתיות, והצביון של כל עיר בהתאם למיקומה הגיאוגרפי.

באיגוד מהנדסי הערים בישראל נזעקו והגיבו בחריפות למהלך: "טיוטת ההנחיה של מינהל התכנון בנושא תוכנית בינוי ועיצוב אדריכלי, הרסנית לאיכות התכנון במדינת ישראל. ברור שמי שהכין אותה, מעולם לא הוציא היתר בנייה לפרויקט מורכב. ההנחיה מבטיחה כי איכות התכנון הנמוכה של המרחב הציבורי המוכרת לנו כיום בישראל, ימשיך להיות ברירת המחדל, למרות מאמציהם של מהנדסי ואדריכלי הערים לשנות ולשפר. זאת, עוד לפני שדובר על תיאום תשתיות מפורט, אותו ניתן לתכנן ולבצע רק בסמוך למתן ההיתר ולבנייה, והזמן הרב שעובר בין אישור התב"ע לבין הבנייה בפועל. מדובר במכה קשה לתכנון האורבני של הערים המצטופפות, שנאלצות להתמודד עם מספר תושבים שיוכפל בשנים הקרובים. אנחנו בדרך הבטוחה להיות מדינת עולם שלישי מבחינה תכנונית ותשתיתית. בניין אינו 'רק' עיצוב חזית, אלא מערכת שלמה של קשרים, הליכתיות, תשתיות ופיתוח. פגיעה בכל אלו מייצר עיר מתה ואיכות חיים ירודה. תוכנית הבינוי והעיצוב מייצרת את האיזון בין הצרכים הציבוריים, האיכות התכנונית והאדריכלית ורצון היזמים לבנייה סטנדרטית זולה ומהירה. נראה כי מנהל התכנון שוב מחליט על קידום נהלים מנותקים מהמציאות בשטח".

מי שהוביל את מהלך ההתנגדות מטעמו של איגוד מהנדסי הערים בישראל, היא מיכל מאיר, מהנדסת העיר בת ים. "משמעות ביטולה של תוכנית הבינוי והעיצוב האדריכלית בעיר, היא פגיעה בתכנון המרקם העירוני. כל פרויקט מקטן עד גדול, חייב לעבור תהליכים שיאפשרו חיבור נכון של הפרויקט למערכות העירוניות", אומרת מאיר לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי. לשיטתה של מאיר, שמייצגת נאמנה את העמדה המקצועית של חברי איגוד מהנדסי ואדריכלי העיר בישראל, תוכנית הבינוי והעיצוב חוסכת את הזמן שנדרש מהרשות המקומית להעביר את התוכנית דרך מנגנונים המתממשקים עם הפרויקט, כמו כיבוי אש, מחלקת תנועה, חח"י ועוד. "בתקופה שבה מופקדת התוכנית אצל אדריכל העיר לבחינת הפרויקט, מול דרישות תוכנית הבינוי והעיצוב העירוני, אנחנו יושבים בצוותים ושולחנות עגולים ופותרים את כל הסוגיות של חיבור הפרויקט לעיר באופן המיטבי", היא מסבירה.

מאיר טוענת, ובצדק מבחינתה, שתחום התיכנון בישראל בכלל והאדריכלים בסקטור האדריכלי שמתכנן עבור היזם, יכול יחד עם המערכת העירונית רק להיטיב עם היזם ולהפוך את הפרויקט לאיכותי בזכות ההשתלבות האיכותית שלו במרקם העירוני. לדבריה, "מדינת ישראל חייבת להיות בעתיד". הדיאגנוזה של מאיר ושל האיגוד אותו היא מייצגת בסוגיה זו, היא דיאגנוזה מקובלת בעולמות התיכנון האורבני בעולם המערבי: " לכל עיר יש את ה-DNA שלה, ותוכנית הבינוי והעיצוב מושתת על עיקרון זה, איך מתחברים עם העיר זהו עניין קריטי. ההנחיות החדשות הללו של מינהל התיכנון מחזקות את העובדה שמינהל התכנון מעוניין בהנחיות מרחביות, במקום תוכנית בינוי ועיצוב אדריכלי". 

-איך מתמודדים עם העיכובים בלוחות הזמנים שמגיעים לעיתים אפילו לשנה, כפי שאומרים לנו לא מעט יזמים?

"יש לקבוע סטטוטורית מהו הזמן המקסימלי שעומד לרשות הצוות של אדריכל העיר לאישור הפרויקט בהיבטים הנוגעים לתוכנית העיצוב. חייבים להגדיל את כוח האדם ברשויות על מנת שהתהליך של בקרה ואישור תוכנית בינוי ועיצוב אדריכלי יתקצר משמעותית ויעמוד בלו"ז הסטטוטורי (אותו טיעון נכון לגבי המציאות הבלתי נתפסת של עיכובים בלוחות הזמנים בהליכים שלגביהם יש דרישות לו"ז מעוגנות בחוק, כ"ז). ויש להקים מערך עבודה משותף לאדריכלים כנציגי היזם והמערכת התכנונית העירונית".

ממינהל התכנון נמסר לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי: "בניגוד לנטען, לא מדובר בטיוטת ההנחיות, אלא במסמך עבודה לא סופי, זאת כחלק מהדיונים עם מהנדסי הרשויות המקומיות. מינהל התכנון רואה לנגד עיניו את איכות התכנון בישראל ופועל לשם כך במגוון דרכים. כיום, קיים בלבול רב בשלב הביניים, בין שלב התוכנית לשלב ההיתר, דבר שגורם לעיכובים משמעותיים בהליך הרישוי. מטרת העבודה שנעשית כעת במינהל התכנון היא לעשות סדר ולקבוע כללים ברורים לגבי התוכן במסמכים בשלב הביניים".

האינטרס העירוני ברור לכולם והוא ללא ספק גם אינטרס לאומי, חשוב להזכיר. איגוד מהנדסי הערים בישראל לא מרבה להתנגד למהלכים של קובעי המדיניות. במקרה הזה, יש לקוות שמינהל התכנון יתייחס בכובד ראש להתנגדות המקצועית של האיגוד ויירתם ליצירת מהלכים משותפים על מנת שלא לבטל את תוכניות הבינוי והעיצוב האדריכלי באמצעות יישום חלק מהפתרונות שכבר מוצעים למעלה. בוועידת ערים מתחדשות של מרכז הבנייה הישראלי שתתקיים ב-29 במאי בבנייני האומה בירושלים, יתקיים שולחן עגול בהשתתפות קובעי המדיניות, בכירי מינהל התיכנון, אדריכלים ונציגי איגוד מהנדסי העיר בישראל, במטרה למצוא את הדרך לייצר עתיד אורבני איכותי יחד עם זירוז הליכי התכנון והרישוי.