השיח לגבי קרן הארנונה נהיה בלתי נסבל, סובל מבורות וחוסר הבנה, ואיך שמישהו אמר לי פעם – לכל אחד פה יש דעה כמו שלכל אחד יש חור ת*ת.

בואו נשים דברים על דיוקם: המודל המוצע לא לוקח כסף מעשירים ונותן לעניים, או כל דבר בסגנון. למודל קרן הארנונה מטרה אחת, והיא עידוד בניה כללי למגורים. הבעיה כיום היא שלרשויות מקומיות יש תמריץ כלכלי לבנות בניה לתעסוקה (מסחר, משרדים, תעשייה וכד') ותמריץ שלילי לאשר בנייה למגורים. וזוהי אחת הסיבות המרכזיות למחירי הדיור הגבוהים בארץ. זה קורה בגלל חוקי ארנונה שלא מאפשרים לגבות ארנונה בהתאם להוצאות על מגורים, כך שבניית דירות יוצרת גירעון בתקציב העירייה. ובעברית: ההכנסה של העירייה מהארנונה על הדירה שלנו, לא מכסה את מחיר השירותים שאנחנו מקבלים מהעירייה.

• רה"ע הפסידו בקרב בכנסת על "קרן הארנונה", אבל מתכוננים למלחמה ארוכה

מאידך, על ארנונה לתעסוקה יש פחות הגבלות ולכן יוצא שהיא גבוהה פי כמה וכמה מארנונה למגורים, וגם הוצאות העירייה עליה קטנות מאד באופן יחסי. כך למשל, לא צריך לדאוג לשירותי חינוך ורווחה לעסקים ותעשייה.

מכך יוצא שרשויות המקומיות מעדיפות לצמצם ככל הניתן בנייה למגורים, ולהפריז בבנייה לתעסוקה. כסף זה שם המשחק.

כאשר הפריפריה מממנת את תל אביב

ניקח לדוגמה עיר כמו תל אביב. רבים מהפריפריה מגיעים לתחומי העיר העברית הראשונה כדי לעבוד, ובעצם הם חלק מהמערך המשלם של הארנונה הגבוהה לעסקים. בערב הם חוזרים לישון בעיר אחרת, ובעצם מממנים את תל אביב (הפוך, אה?! הפריפריה מממנת את תל אביב) וגם לא נהנים מחלק מהשירותים שהעיר נותנת, כמו רווחה, חינוך ועוד.

המדינה מממנת תשתיות במיליארדים בערים הגדולות, כמו המטרו ופרויקטים אחרים, ואלה מגיעים מתשלומי המסים של כולנו.

המודל שמעביר חלק מהמסים העירוניים לידי המדינה אינו חריג והוא אף קיים במדינות מפותחות רבות, כמו אנגליה ודרום קוריאה. מודל קרן הארנונה מבקש לתקן עוול חלוקתי בארנונה לתעסוקה, מבלי לקחת שקל מהתקציב הקיים או מארנונה למגורים.

אז מה מודל "קרן הארנונה" עושה?

כיום רשות שרוצה לבנות למגורים, צריכה לעלות את הארנונה בכ-30-40%. במקום לעלות את הארנונה (בעייתי כי זה צריך להיות רוחבי ויקשה על התושבים, במיוחד על אוכלוסיות חלשות), הקרן תשלם 2,000 שקלים לרשות המקומית על כל יחידת דיור שתאושר בעתיד, ובכך תתמרץ את הרשויות לאשר בנייה למגורים, שעשויה לתרום במלחמה במשבר הדיור.

מהיכן מגיע הכסף? המודל אומר שרק אחוז קטן (10-28%) מהגדלת ההכנסות העתידית של ערים מארנונה לתעסוקה, ישולם לקרן, כך שעדיין בנייה לתעסוקה תהיה רווחית לעיר, אך חלק מהגידול בהכנסות יעבור לעידוד בנייה למגורים.

לא נוגעים בהכנסות הקיימות ולא לוקחים שקל מארנונה למגורים, רק מהכנסות עתידיות של ארנונה לתעסוקה. זה פתרון טוב, אבל לא מצוין, והוא עדיף שבעתיים מאשר לא לעשות כלום.

נכון היה לעלות התשלום על ארנונה למגורים, אך מדובר במהלך שקשה מאד לאשר – גם חברתית וגם פוליטית. בפועל, מנגנון קרן ארנונה הרבה יותר עדין, חברתי וזהיר בנושא הזה.

אין קשר לאוכלוסייה עובדת ושלא עובדת, חילונים וחרדים, עשירים ועניים או כל שטות אחרת שרצה ברשת ובתקשורת. היזהרו מפייק ופופוליזם, תחקרו, תשאפו תמיד למקורות ואל תסמכו על "פרשנים" עם כותרות גדולות.

ניצן גרינפלד הוא שמאי מקרקעין