רפורמת הרישוי העצמי אמורה לקצר את הליכי הרישוי ולחסוך גם לא מעט כסף ליזמים. הרפורמה שנכנסה לתוקפה בתחילת נובמבר, מאפשרת גם לאדריכלים מורשים להוציא היתרי בנייה, בתנאי שמדובר במבנה עד לגובה של 42 מטרים – שהם בניין של כ-12 קומות.

הרפורמה נועדה להפחית בעומס העבודה של הוועדות המקומיות שחלקן קורסות תחת נטל הבקשות – מה שמאריך משך הוצאת ההיתר לכשלוש שנים בממוצע. הוצאת ההיתר על ידי אדריכל, עשויה לקצר את משך התהליך לכחצי שנה.

כדי שאדריכל יקבל תעודת "אדריכל מורשה", הוא צריך לעמוד בשתי דרישות – ותק והיקפי עבודה. אותו אדריכל צריך להציג היקפי עבודה של 5,000 מ"ר לפחות שקיבלו היתרים ב-10 השנים האחרונות – דרישות צנועות יחסית. כך הוא יוכל לטפל בהוצאת ההיתר משלב הבקשה הראשוני, ועד לגמר, אולם כאמור רק בפרויקטים שגובהם עד 42 מטרים.

לחדשות מרכז הבנייה הישראלי נודע כי בתקופה האחרונה מספר האדריכלים שקיבלו מטעם רשם האדריכלים והמהנדסים תעודת אדריכל מורשה, הגיע כבר לכ-120 אדריכלים, חלקם ממשרדים גדולים, כדי שיוכלו להצטרף לעגלת הרישוי העצמי. מדובר על נתון גבוה שמראה התעניינות בקהילת האדריכלים. "היו אדריכלים שדיברו איתי עוד לפני שהרפורמה נכנסה לתוקף והיו על הגדר, ובשבוע האחרון שאלו איך אפשר להירשם כאדריכלים רשומים", סיפר גורם בכיר בענף הבנייה, בשיחה עם אתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי.

אז מה הבעיה בעצם? רשימת האדריכלים המורשים נותרת בשלב זה חסויה. כלומר, אפשר היה להאמין שיזם שירצה לשכור את שירותיו של אדריכל רשום שיכול להוציא היתר בנייה במסגרת הרישוי העצמי, יוכל לקבל בלחיצת כפתור את שמות אותם אדריכלים מוסמכים, לפנות לכמה מהם ולהחליט בסופו של דבר עם מי הוא להתקשר לטובת ביצוע הפרויקט.

"אחד הסודות הכמוסים זה מיהם אותם אדריכלים", אומר הגורם. "הרשימה הזאת לא מתפרסמת. אנחנו עדיין לא יודעים מי הם כדי שאני אוכל לפנות. מקווה שנצליח לפצח את הסוד הכמוס הזה".

גורמים מספרים כי הסיבה נעוצה ככל הנראה בחילוקי דעות בין הייעוץ המשפטי של משרד העובדה לבין רשם האדריכלים והמהנדסים, שחונה אף הוא במשרד העבודה. מאידך, ייתכן שהסיבה היא משפטית גרידא – החשש שחשיפת שמות האדריכלים נוגדת את חוקי הגנת הפרטיות.

בשנתיים האחרונות ניסו בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ לפתור את הבעיה, ללא הצלחה רבה. קבוצת יזמים צפויה להיפגש בתקופה הקרובה עם נציגי משרד העבודה, כדי להגיע לפתרון מוסכם.

רשם האדריכלים והמהנדסים, סטפן אבו חדרה, אומר בשיחה עם אתר חדשות מרכז הבנייה כי "מדובר בסוגיה משפטית, זה עניין שצריך לבדוק אותו מבחינה משפטית ולא מקצועית. אני סידרתי את זה מבחינה רגולטורית. כאשר מוגשת בקשה בצורה מקוונת, אני מאשר או שדוחה אותה, בהתאם לתנאי סף. כשיש בקשה, אני מאשר", לגבי פרסום , אני פחות יודע את זה".

סמנכ"לית התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומי שמנהלת את אגף יזמות ובנייה בהתאחדות, עו"ד ניצן פלדמן, מסבירה בשיחה עם חדשות מרכז הבנייה הישראלי, את הבעיה: "כיום, אם אתה מקליד במנוע החיפוש של פנקס האדריכלים שם של אדריכל כלשהו, תגלה שאם הוא מורשה להיתר – זה מצוין ליד שמו, ואולם אי-אפשר לדעת מיהם האדריכלים המורשים להיתר בלי לבדוק שמות פרטניים. פנינו כבר לפני כשנתיים לרשם בבקשה לפרסם בצורה שקופה את רשימת השמות. אי-פרסום השמות מהווה סיכול של הליך רישוי עצמי, כי בעצם מי שרוצה לעשות רישוי עצמי לא יודע למי עליו לפנות".

ממשרד העבודה והרווחה טרם התקבלה תגובה.