פאנל ביקורתי מאד התייצב אתמול בכנס הרישוי שערך מרכז הבנייה הישראלי במרכז הכנסים באצטדיון העירוני בנתניה, אחרי שיו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן פירט על ארבע הרפורמות החדשות שיצאו ויוצאות לדרך ואמורות לקצר את לוחות הזמנים להוצאת היתר בצורה משמעותית, ומנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח חיזק את דבריו.
בפאנל שהנחה עו"ד בני זלמנוביץ', לקחו חלק מהנדסת עיריית רחובות דלית הראל, מהנדס עיריית יוקנעם מייק סקה, מהנדס עיריית רעננה חיים מלמן, המשנה למנכ"ל שיכון ובינוי אבישי קימנדרוף ומנכ"ל עמרם אברהם נועם גרייף – השניים האחרונים גם שימשו בעבר כמהנדסי ערים.
-היזמים אומרים שהם שבעים מרפורמות. איפה זה פוגש את המציאות?
גרייף: "שמענו פה גבוהה גבוהה את רפי ומינהל התכנון וזה בסדר. זה לא פוגש לצערי את המציאות. אנחנו עובדים מול 30-40 רשויות והכל נופל בסופו של דבר על הבינאישי. אותה בודקת תוכניות שמרוויחה 7,000 או 9,000 שקל, אין לה שום אינסנטיב והיא תקבל את אותו שכר אם תבדוק שני היתרים או חמישה היתרים. הכל נהיה יותר קשה והזמנים והריביות מקשים עוד יותר. לדעתי אין לרפורמות האלה שום אחיזה. עולם התכנון נדרש לתת גמישות. אם אין גמישות, ההיתכנות להוציא היתרים לוקחה בחסר.
קימנדרוף התייחס לתוכניות העיצוב: "ננסה להתחיל באופטימי. לפני שנתיים הגעתי לרפי אלמליח למשרד והסברתי לו שיש צרה צרורה שנקראת תוכנית עיצוב או תוכנית עיצבון או תוכנית עצוב (משחקי מילים, א"כ). זה אלמנט שמחוץ לחוק והוא מוטציה שנוצרה עם השנים וגדלה וגדלה וגדלה. בלי יכולת להגיש ערר ובלי רגולציה – ואי אפשר להתמודד איתה.
"ואולם, התוצאה לא מספיק טובה. קראתי בעיון את המסמך שהופץ היום בבוקר. התוצאה היא שלא תהיה תוכניות עיצוב, אבל נקרא להן תוכניות פיתוח. כל רשות תקבע לה את הכללים. מה שחסר זה מסגרת לוחות זמנים, חסרה הדרך. איך מתמודדים עם סיטואציה לעבור שלב שעדיין אין לה אחיזה בחוק. עצם העובדה שכל רשות תקבע מה תכולת תוכנית העיצוב, תעבור או לא תעבור ועדה, פחות או יותר חזרנו לאותה נקודת ההתחלה. אני בספק אם נצליח לקצר את לוחות הזמנים להיתר. קיוויתי שיבטלו לגמרי את המושג 'תוכנית העיצוב' ויקראו לו מסמך. לצערי את ההמלצה הזאת לא אימצו. הייתי מהנדס עיר הרבה מאד שנים והוצאתי תוכניות – והרבה תוכניות – בלי תוכנית עיצוב. זה שלב ארוך ועם הריבית השל היום – מתפלאים למה מחירי הדיור עולים. מה שעשו אמרו נכניס את זה לשלב ההיתר ונתמודד עם זה".
הראל מרחובות: "אני 30 שנה בתחום ו-15 שנה מהנדסת העיר רחובות, ובכל פעם שיש חגיגה של רפורמה, אני אומרת – וואלה, תחכו. הרפורמות האלה טובות, אבל זה לא מספיק. הבסיס הוא לתת שכר נכון לעובדים שלי. אם השכר של בודקות התוכניות זה 9,000 שקל והן עובדות 35 שנה בעיריית רחובות, ואני צריכה לעשות טריקים ושטיקים כדי להוסיף להם את השכר, אין לי שום דרך לקחת כוח אדם. רציתי לתת שעות כוננות, אבל אסור לי. יש לי חמש בודקות על 1,500 תוכניות בשנה. תתנו לי את הכוח. פניתי לנתן (אלנתן, א"כ) והוא אומר לי – זה משרד האוצר, מה אני אעשה?".
לדבריה, "אתם לוקחים מורשה להיתר שיוציאו היתרים לבד. לא הרבה יתנדבו לעשות את זה. אם יהיו דברים שרחוקים מההיתר, נעצור את זה בוועדות ערר. קיצרתם את ההקלות – חודש וחצי של פרסום הקלות ומתנגדים – ואז ירוצו להכין תב"ע וזה ייקח שנה. פעם היינו יכולים להוציא היתר בשבועיים-חודש-חודש וחצי. היום לוקח שנה וחצי. אני מתביישת בזה, כי המערכת מסורבלת. דברו איתנו על השכר של העובדות ועל החומרה. דברו איתנו על הדברים הבסיסיים האלה ולא תצטרכו לעשות את הדברים האחרים.
סקה, מהנדס עיריית יוקנעם: "רפי צריך היה לשמוע מה שאני הולך להגיד – אתם מנותקים. אני מנסה להיות זבוב על הקיר בישיבות האלה שחושבים איך נתעלל במהנדס ערים. דוגמה ממש מהבוקר. יש לנו פארק תעשייה מאד גדול. מגיע אליי יזם שרוצה היתר לבניין של 60 אלף מ"ר. אני מבטיח לכולם תוך שישה חודשים היתר. מגיעה אליי אדריכלית העיר ואמרה שיש מכון בקרה. האדריכלית אומרת שהבניין בגובה של 49 מטר גובה ומכוני תכנון מורשים לעד 42 מטר.
"אני אומר לכולכם – אתם תמשיכו להיתקע על השולחנות שלנו עוד שנים רבות", אמר בייאוש. "מה זה ביטול הקלות ללא מענה ראוי לגברת שושנה כהן? אם גברת כהן רוצה להוסיף חדר, אני לא אשלח אותה למסלול של הכנת תב"ע שייקח שנתיים-שלוש (הכנת תב,ע חדשה כתחליף להקלות שיבוטלו מתחילת ינואר 2025, א"כ).
לדבריו, "כל פעם במינהל התכנון אומרים את הדברים שלהם (בכנסים ואירועים, א"כ) ואז הם קמים והולכים. רפי הציג גרף עם בלונים, אבל הם לא מחוברים. אני בא למשרד בבוקר ומנסה לתפוס אותם… כל התהליכים האלה הם סירבול. בואו, תעשו הפסקה של חצי שנה, תכינו תוכנית של 28 עמודים – תכניסו הכל, תעשו ודאות. המצב של היום הוא קהוטי. אתם מובילים אותנו לפשיטת רגל".
מלמן מרעננה אמר: "סוגיית הוודאות הוא נושא קריטי בסוגיה שבין יזם להנדס עיר. במסגרת ההקלות שהן חלק מיצירת הגמישות לתב"ע, ניסינו לעשות ניתוח מהן ההקלות שהכי מבקשים אותם ומהן ההקלות שאפשר לאשר אותן אוטומטית – והן מרתפים, גגות, בריכות וכו'. יש דבר חשוב שכולנו צריכים להפנים אותו, והוא נושא החקיקה הראשית ותיקון התקנות. בודק תוכנית שמתחיל לעשות 10 פינג-פונגים עם האדריכל, על בליטה כאן ובעיה כאן. הכל מתחיל ונגמר בתפיסה של החוק, הסרבול של החוק הוא בלתי אפשרי. גם עורכי הדין הכי מנוסים אומרים שהם לא מצליחים לעקוב אחרי כל התיקונים. עד שלא יהיה תיקון אמיתי של חוק התכנון והבנייה, כל הרפורמות האלה הן פלסטרים. חייבים לשנות את חוק התכנון והבנייה ולעשות אותו רזה וברור".
-בסופו של דבר אתם בונים בכל הארץ בעשרות ועדות. יש מקומות שלוקח להוציא היתר חצי שנה ויש כאלה שלוקח שבע שנים. מה הסוד, מה ההבדל?
גרייף: "היינו מהנדסי ערים. לצערי עם כל הרגולציה והבירוקרטיה זה יהיה יותר קשה. ככל שאתה מגיע לעיר יותר פריפריילית, הרמה יותר נמוכה. צריך להשקיע יותר משאבים. צריך לקחת את אנשי המקצוע הכי טובים".
קימנדרוף ניסה להשחיל רגע של הומור בתוך ים הפסימיות בפאנל: "אדריכלות זה מקצוע שיש בו אריכות ימים בגלל התארכות התהליכים… אני חושב שיש היום חומות שדיי נפלו, ואנחנו מנצחים במקצועיות. אנחנו מנצחים בעבודה מסודרת. אי אפשר לעבוד מול עשרות עיריות בלי להיות סופר מקצוען, נקי וישר. לגבי נושא השכר – אני רוצה להזכיר שהשכר של עובדי הרשויות המקומיות משולם מתקציב הרשויות. הרשויות לא יכולות לתת שקל אחד לעובד בלי אישור של משרד האוצר – הרגולטור. יש פה לימבו – מה שעושה מינהל התכנון הוא מעסיק יועצים חיצוניים ועוקף את זה. לא נראה לי סביר שרגולטור ממשלתי צריך להיכנס עד כדי כך לתוך תוככי רמות השכר של הרשויות המקומיות. פה חייבים לשחרר. צריך לתת לעיריות איזושהי מסגרת סבירה".
> הצג תגובות