מי שקורא בקביעות את מגזין ArchDaily הנחשב, נתקל לאחרונה בבניין ברוטליסטי יפיפה ממשפחת המבנים שהציפו את ישראל בשנות ה-60 בסקטור מבני הציבור. המגזין היוקרתי בחר להקדיש לבניין הזה מאמר, בהיותו נקודת ציון לתחילתה של מגמה ידידותית לסביבה, בישראל.

תתרגלו למושג "אדפטציה למבנה" כמו שהתרגלתם למונח "שימור מבנים", מכיוון שבאמצעות פתרונות עיצוב חדשניים במבנים קיימים, פרויקטים מסוג זה סוללים את הדרך לעתיד ירוק ובר קיימא, לצד מחויבות לעקרונות סביבתיים.

מדובר במרכז הטכנולוגי אשדוד, פרויקט השבחת והתאמת מבנה קיים על ידי אדריכל דניאל אזרד, מייסד ובעלים של משרד "דניאל אזרד אדריכלים". המבנה שממוקם ברובע שבצפון עיר הנמל, הוא חלק ממתחם הכולל מספר מבני חינוך. המבנה המקורי שתוכנן על ידי האדריכל יצחק פרלשטיין, שימש עם הקמתו כבית ספר תיכון ובשנים האחרונות רק שליש ממנו המשיך לתפקד כך, והשאר נותר נטוש.

ניתן בהחלט להכתיר את הפרויקט בתואר חלוצי לנוכח העובדה שמדובר בשילוב ערכים חינוכיים עם ערכים של מוסד חינוכי המשולב בערכי עיצוב בר קיימא. והוכחה כי כושר המצאה אדריכלי יכול להפוך בניין בית ספר נטוש למרכז חינוכי תוסס.

מזה כשני עשורים, מוכיחים אדריכלים ברחבי העולם כי אדריכלות בת קיימא שמשמשת אכסניה למוסדות חינוך, ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב עתיד שבו סביבות בנויות מתקיימות בהרמוניה עם העולם הטבעי. ישראל משתרכת מאחור באפיק זה, גם נוכח העובדה שהתקציבים למבני חינוך דלים ובדרך כלל אינם מספיקים למבנים הכוללים מערכות לשימור אנרגיה, וגם מפני שהרגולציה בנושא שימור אנרגיה, בנייה ירוקה וידידותיות לסביבה נמצאת נמוך בסדר העדיפויות.

מעניין לגלות שהאדריכל אזרד בחר להשתמש בביטוי "התערבות" כשנשאל על שלב התיכנון: "התערבות בפרויקט קיים מציבה דילמה גדולה, כאשר ניגשים למבנה הברוטליסטי הגדול הזה שנבנה בשנות ה-60, רצינו במודע, ליצור רובד היסטורי חדש. האסטרטגיה שלנו הייתה לעשות שימוש חוזר בבניין המקורי בצורה אחראית, מכובדת, נדיבה וייחודית".

גישה זו מתיישבת עם ההגדרה של המרכז הטכנולוגי, יוזמה חדשה של משרד החינוך, השואף להחיות בתי ספר נטושים וותיקים עם תוכנית חינוכית חדשה הכוללת מעבדות וסדנאות קידום מחקר בתחומים שונים – ביוטכנולוגיה, רובוטיקה, אנרגיה בת קיימא – משרדי כיתות ומרכז טכנולוגי. תהליך התיכנון ותוצאותיו, מבססים תובנות לגבי האסטרטגיות שהופכות אותו לפרויקט חלוצי, כזה שמהווה ציון דרך בתחום האדריכלות במוסדות חינוך.

הפרויקט משלב פרקטיקות אדריכליות קיימות שיושמו בפיתוח מחדש של המבנה הברוטליסטי המקורי, ובכך בוצעה האדפטציה של המבנה לייעודו הנוכחי תוך "מיחזורו" באמצעים ידידותיים לסביבה והשבחתו, פונקציונאלית וחזותית.

"אבן היסוד של הפרויקט היא המחויבות שלו לשימוש חוזר אדפטיבי. על ידי שימוש מחדש בבניין המקורי, האדריכלים מזערו את הצורך בחומרי בנייה חדשים והפחיתו משמעותית את טביעת הרגל הפחמנית של הפרויקט. גישה זו לא רק משמרת פיסת היסטוריה אדריכלית, אלא גם מפגינה כבוד לסביבה.

"בהתמודדות עם האתגר שבחשיפת החזית הדרומית לחום של העיר אשדוד, העיצוב מעביר באופן אסטרטגי את המסדרון כדי לשמש כחיץ תרמי. פתרון חדשני זה משפר את יעילות האנרגיה של הבניין ומפחית את ההסתמכות על קירור מלאכותי. יתר על כן, המעבדות והכיתות מכוונות צפונה, נהנות מאור רך וטבעי תוך מזעור עלייה בחום. המחיצה המקורית הייתה קלאסית: פטיו מרכזי מקורה מוקף במסדרונות ובכיתות הפונות כלפי חוץ. עבור החללים הפונים לגובה הדרומי – שהוא חם במיוחד ברוב ימות השנה, הצענו להעביר את המסדרון לחזית הדרומית, וכך המעבדות יפנו אל החלל המרכזי. המסדרון משמש כמגן חום ויכול לשמש גם כחלל ביניים לסטודנטים.

"המעבדות והכיתות פונות צפונה, נהנות מאור רך ומזוגגות לחלוטין. בלב האטריום אנו מאתרים את החדר הרב-תכליתי. קופסה עם עור אדום של Danpal נתפסת כאלגוריה לטכנולוגיה. הבטון האפור, עם האסתטיקה של חוסר השלמות שלו, עומד בניגוד לקופסה האדומה, שהיא מבריקה, רפלקטיבית וחלקה לחלוטין. הקופסה, מסובבת מעט, יוצרת מחווה עדינה לשבור את האורתוגונליות של המבנה. החזית הפנימית נוצרה על ידי סגירת המסדרונות הפתוחים בעור מזוגג בפרופיל UGLASS.

"יצרנו אכסדרה המשמשת גם כחלל מוצל להגדרת חלל גישה. החלק החיצוני החדש בחזית מורכב משתי שכבות: השכבה הראשונה עשויה מ- HPL עם צבעים הנעים בין לבן לאפור דרך צהוב חם לאדום. השכבה השנייה היא קומפוזיציה של פריקסטים מבטון חשוף הבנויה במקצבים עצמאיים. לאלמנטים החיצוניים בחזית, יש עומק, וכאשר הם פוגשים את השמש נוצר מימד חדש. כל קומה מאופיינת בצבע מסוים. ירוק נמצא בכניסה, סגול בקומה הראשונה, וצהוב בשנייה, בעוד המעקה מוביל אותנו לצבעים המתאימים. כמו כן, נוספו שתי פונקציות חדשות: מחזור אנכי וממ"דים. ה'מגדל' של המעליות ושל המקלטים, רובם חזיתות עיוורות, הוצבו בצפון המבנה, שהוא גם החלק האחורי שלו, בעוד מדרגות החירום החדשות הוצבו בכניסה. העצים הקיימים במקום היוו את המבנה לתכנון הנוף, שהורכב מספסלים בצל הנדיב של העצים, ריצוף המחבר בין החללים החיצוניים למרפסת הגישה וצמחייה שנבחרה בקפידה במרחבים הירוקים מתחת לעצים.

"משחקי האור והצל הם יצירת אומנות קינטית שמשולבת בצבעונית החדשה והשינויים הפונקציונליים, ונראה שהם משמשים חלק אינטגרלי משיקולי העיצוב. מכיוון שהאדריכלות כבר הייתה שם, נדרש האדריכל לנתח את התנהגות האור שחודר מבעד לחרכים בשעות השונות במהלך היום, ולעצב את חללי הפנים בהתאמה, מבלי ל'גנוב את ההצגה' מהיופי שנוצר בזכותו.

מובן שנעשה שימוש בחומרים ברי קיימא, החלק החיצוני של המרכז הטכנולוגי מציג מחויבות לקיימות באמצעות שימוש בעורות למינציה בלחץ גבוה (HPL) וסוליית בטון חשופה. חומרים אלה לא רק תורמים לביצועים התרמיים של הבניין אלא גם מוסיפים למשיכה האסתטית שלו. הבחירה בזיגוג בפרופיל UGLASS לחזית הפנימית מדגישה עוד יותר את מסירותו של הפרויקט לעיצוב חסכוני באנרגיה. המרכז הטכנולוגי באשדוד משמש דוגמה מצוינת לאופן שבו אדריכלות בת קיימא יכולה לחולל מהפכה במרחבי החינוך. הפרויקט חורג משיפוץ אסתטי ופונקציונלי, ומטביע עקרונות של קיימות בליבתו. בכך, זה לא רק מספק סביבת למידה נוחה, אלא גם מחדיר את ערכי הניהול הסביבתי לדור הבא.

בפרופיל של משרדו של אזרד , אומר האדריכל כי הוא בחר במקצוע "כדי לבנות קורת גג לאנשים, ולא ארמונות למלכים". המשפט הקצר הזה מסכם 27 שנים של לימוד, מחקר, ועשייה אדריכלית במסגרות שונות. משרד דניאל אזרד אדריכלים הוקם במטרה לבנות תרבות ואיכות מגורים ראויים לכל אדם.

המשרד עובד עם צוות צעיר ומוכשר המאפשר השקעה גדולה בכל השלבי העבודה תוך הסתכלות עמוקה, ניתוח והתבוננות מעבר למובן מאליו ושימוש נכון בכל מדיה יצירתית המובילה אותנו לתכנון איכותי, פונקציונלי ולאדריכלות אסתטית גם למתגורר בתוכה וגם לסביבתה. ב-20 השנים האחרונות העשייה האדריכלית כוללת פרויקטים רבים ומגוונים עבור יזמים ומוסדות מובילים בישראל. בין הלקוחות של המשרד נמנים: אוניברסיטת בן גוריון, האגודה למען החייל, עיריית אשדוד, עיריית כפר סבא, ורשות העתיקות.