הזרים מיליונים מידי הציבור לידיו של עבריין בכיר – אך לא יישב בכלא: בית המשפט העליון קיבל הבוקר את הערעור של המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, והרשיע את הקבלן יאיר ביטון בעבירות מרמה והלבנת הון, עבירות מהן זוכה על ידי בית המשפט המחוזי. בעקבות הסכמות קודמות בין הצדדים, זכה ביטון לעונש מקל של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי בסך 50 אלף שקלים.

כזכור, נגד יאיר ביטון, שהיה יו"ר דירקטוריון חברת ב. יאיר והמנהל שלה, הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום בפרשה שעניינה היקשרותה של החברה הציבורית ב. יאיר בקשר עסקי משמעותי עם חברת "גן יאיר" שאחד מהנהנים ובעל השליטה בה הוא העבריין יצחק אברג'יל, שהורשע בעבר כמי שעמד בראש ארגון פשיעה. על פי כתב האישום, במסגרת הקשר העסקי, העביר ביטון מיליוני שקלים מהחברה הציבורית לחברה שהייתה בשליטתו של  אברג'יל, תוך ביצוע עבירות מרמה כלפי מנהליה של החברה הציבורית וכלפי החברה הציבורית עצמה, ותוך הסתרת הקשר העסקי עם החברה שהיתה בשליטתו של אברג'יל. הכספים שהועברו על ידי ביטון לחברה בשליטת אברג'יל, מצאו את דרכם לאברג'יל עצמו, לבני משפחתו ולמקורביו.

"חברה ציבורית משמשת כצינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עבריינים – היא חלום הבלהות של שוק ההון", קבע בית המשפט, שאף התייחס לעונש המוסכם וציין כי אין בו כדי להלום את חומרת המעשים ואת חומרת העבירות, אולם הדגיש כי עונש זה הוא חלק מהסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים "בחסותו של בית המשפט", ציים היום בית המשפט בהחלטתו.

כזכור, בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה בעבר את ביטון מכל העבירות שיוחסו לו. פרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה עו"ד רחל מטר ועו"ד שרית משגב, ערערה על זיכוי זה. בדיונים בעליון הופיעו מטעם המדינה עו"ד אופיר טישלר ועו"ד איתי שהם מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ועו"ד עפרה קרמני-אוטולנגי ועו"ד יונתן טל מפרקליטות מחוז תל אביב.

בדיון שהתקיים בחודש יולי האחרון, הסכימו הצדדים לקבל את הצעת בית המשפט לפיה ביטון יורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה. כמו כן הוסכם כי הונחה תשתית להרשעתו של ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, אולם נותרה מחלוקת בשאלה אם ניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעה בעבירה זו. הוסכם, כי בכל מקרה, יושת על ביטון עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי. היום הורשע ביטון כאמור בעבירה של הלבנת הון, נוסף על קבלת דבר במרמה, לאחר שנקבע כי היחתה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעתו בעבירה זו.

שופטי העליון חאלד כבוב, דוד מינץ ועופר גרוסקופף ציינו בפסק הדין כי בהקשר למצב בו חברה ציבורית משמשת צינור להעברת כספים לגורמים עבריינים, כי "הרשעת המשיב בעקבות אירועים אלה מתיישבת באופן מופתי הן עם תכליות חוק איסור הלבנת הון ומטרותיו, הן עם עקרונות היסוד עליהם מושתתת פעילותו של שוק ניירות הערך בישראל – וגם בכך, יש כדי להצדיק את התוצאה המתחייבת בעניינו".

בהחלטתו אף התייחס בית המשפט לעניין עונשו המקל של ביטון, וציין כי "אין בעונש שהושת על המשיב כדי להלום את חומרת מעשיו, אולם ענישה זו מהווה חלק מן ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בחסותו של בית המשפט, בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המשיב וההליך שלפנינו, ותו לא".

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "התעקשותה של פרקליטות המדינה להגיש ערעור על הזיכוי נשאה פרי, והביאה להרשעתו של יאיר ביטון בעבירה של הלבנת הון. תיק זה היה אחד מביטויה החמורים ביותר של תופעה זו, שעה שהוזרמו במסגרתו מיליוני שקלים מחברה ציבורית, המנהלת סכומי עתק השייכים לציבור הרחב, לחברת חזית, ובהמשך מצאו הכספים את דרכם לידיו של ראש ארגון פשיעה. החלטת בית המשפט הבוקר, לקבל את עמדת הפרקליטות ולהרשיע את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, מהווה צעד חשוב במאבק בהלבנת הון ובהעברת מסר הרתעתי".