כל מי שמגיע לירושלים, רואה כבר בכניסה אליה איך קו הרקיע שלה, שפעם כלל מבני אבן נמוכים, צריחי כנסיות ומסגדים, והרבה תחושת קדושה, מורכב היום ממגדלי ענק של עשרות קומות. ירושלים של מטה היא כבר הרבה יותר ירושלים של מעלה, והמעלה הזה עוד ילך ויצמח.

הקו התכנוני של העיר השתנה בעשורים האחרונים, ובאזורים רבים בעיר כבר מותרת בנייה של 30 ואף 40 קומות. הדבר אמור לאפשר קליטת תושבים חדשים בעיר, למד הריבוי הטבעי שלה, וגם להגדיל משמעותית את השטח עבור תעסוקה ומסחר.

שנת 2022 הסתיימה עם היתרים לבניית כ-7,200 יחידות דיור, וכיום מדברים על כשני מיליון מ"ר של תעסוקה שנמצאים בעבודה או ברישוי, והמספרים האלה עוד יגדלו. כל כמה ימים מתפרסמות ידיעות על פרויקטים גדולים חדשים בעיר, כמו למשל ש"בית ירושלמי" רכשה שני דונם בבית הכרם ב-130 מיליון שקלים, הקמת מגדל של 40 קומות בעיר, אישור של ארבע תוכניות ענק עם 1,645 יחידות דיור, אישור לשתי תוכניות התחדשות עירונית בקריית מנחם שכוללות 840 דירות, ושבעה מגדלים שיוקמו בתלפיות בפינוי-בינוי עם 1,500 יח"ד.

בראש הפירמידה התכנונית של עיר הבירה עומד יואל אבן, מהנדס העירייה ב-3.5 השנים האחרונות. אבן בן ה-50, הוא מוסמך במדעים ובהנדסה אזרחית מהטכניון, ובעל תואר בהוראת מתמטיקה מהאוניברסיטה העברית. בעבר עבד בשוק הפרטי, בין היתר בחברת ההנדסה גדיש, באשטרום ובאקרשטיין. בשנת 2012 מונה לסמנכ"ל החברה לפיתוח ירושלים "מוריה", שעוסקת בתחום התשתיות ופיתוח העיר, בכל הנוגע לפרויקטים גדולים.

לרגל יום ירושלים שחל היום, לציון 56 שנה לאיחודה, התראיין אבן לחדשות מרכז הבנייה הישראלי, ופרס את האסטרטגיה של אגף ההנדסה בראשו הוא עומד, בעיר הגדולה בישראל, והמסובכת ביותר בעולם.

-בשנים האחרונות צצים מגדלים בני עשרות קומות. זה משנה את האופי של העיר, לא?

"ירושלים קיבלה בחירה… היו הרבה מאד שנים שירושלים חשבה במושגים מסוימים, אבל בשנים האחרונות אני מוביל קו מיוחד של פיתוח העיר, והאתגר הגדול הוא איך מצד אחד מיצרים צמיחה בעיר בדמות יחידות דיור, תחבורה, תעסוקה, ואלמנטים של חזות העיר – שמשפיעים על הצמיחה הכלכלית של העיר, ומצד שני שומרים על הזהות שלה. ירושלים התפתחה במשך 3,000 שנה ועברה הרבה מאד רבדים היסטוריים, וכל תקופה השאירה את החותם שלה על העיר. מצד אחד אנחנו רוצים להמשיך להשאיר חותם, ומצד שני אנחנו עובדים על השימור של העיר, הערכים שלה והשכונות  ההיסטוריות שלה. אנחנו בונים יחידות דיור בהיקפים שלא נראו בעיר שנים. שנת 2022 הסתיימה עם 7200 יחידות דיור, מול 5,400 בשנת 2021, וסדר גודל של כ-2,000-2,500 דירות בכל אחת מהשנים שלפני כן.

"היכולת שלנו לעשות את זה נובעת מההבנה שכדי לחזק את העיר צריך להביא להיצע גדול של יחידות דיור כדי להביא זוגות צעירים לעיר, ובנוסף לפתח אזורי תעסוקה כמו הכניסה לעיר, הר חוצבים וגבעת שאול. להקים מתחמים של עירוב שימושים בפרופיל גבוה, לפתח תחבורה טובה ויעילה עם רכבות קלות חדשות. השנה אנחנו מרחיבים את הקו האדום לכיוון הדסה ונווה יעקב, ובשנים הקרובות כבר יהיו לנו 75 ק"מ של קו רכבת קלה פעילה שתומכת את כל אזורי ההתחדשות העירונית והתעסוקה".

"אם מדברים על יום ירושלים, בסופו של דבר אנחנו מבינים שאנחנו עוד שכבה בפיתוח של העיר שמשתרע על פני 3,000 שנה וממשיך עד ימים אלו, שאנחנו מעצימים את הבינוי לצד שימור ההיסטוריה של ירושלים, וההבנה שלי כמהנדס העיר שיש לי מקום מאד חשוב בהיסטוריה של העיר. אני והצוות שלי שכולל 500 עובדים בשבעה אגפים באגף ההנדסה, עושים עבודה חשובה שכל מטרתה לשמור על הצביון של העיר, לשמור על שכונות כמו טלביה ונחלאות, אל מול בניית מגדלים גבוהים ואינטנסיביים למגורים ותעסוקה, גם במסגרת התחדשות עירונית".

"אנחנו מקפידים לשמור לא רק על הכמות, אלא גם על האיכות. בגלל זה מינינו פרויקטור התחדשות עירונית לכל שכונה, שכולל גם צוות יועצים, שכל תפקידו של הפרויקטור הוא לדאוג לבינוי השלד הציבורי לשכונות המתעצמות. אתה מייצר למעשה עוד ערך מוסף, בנוסף לבנייה של הדירות".

-ומהו הערך המוסף הזה?

"כמו השטחים הציבוריים והירוקים. לשמור שלא תהיה התפרצות לשטחים הירוקים. לכן אנחנו מקפידים על צמיחה לגובה, על חשבון התרחבות לרוחב".

-אבל הקהל הפוטנציאלי של ההתחדשות העירונית בירושלים, השתנה עם השנים. בהתחלה הגישה פנתה לשכונות מצוקה יותר, והיום כבר מדובר גם מתחמים בשכונות אמידות יותר, שם התושבים אולי פחות מעוניינים בהתחדשות ובשינוי אופי השכונה

"זה נכון שיש קהל שרוצה התחדשות עירונית ויש קהל ביקורתי שרואה בהתחדשות העירונית איום מסוים על המרקם של השכונה, ולכן אנחנו פועלים באמצעות מינהלת ההתחדשות העירונית, עם הרבה מאד תמיכה קהילתית, כדי להסביר ולשכנע למה התחדשות זה דבר חיובי. לכן אנחנו גם פועלים להעמקת הקשר שלנו עם היזמים, ואני פונה אליהם גם בריאיון הזה, צריך לעבוד מול התושבים ולעשות עבודה קהילתית. יש מספיק עבודה לכולם ולא צריך להילחם על כל בית מלחמת חורמה. צריך לדעת לפרגן אחד לשני, לתת בסופו של דבר את מה שצריך מבחינת התושבים, כי למשולש הזה של התחדשות – שכולל את הרשות המקומית והיזמים, יש גם את הצד השלישי – התושבים, ואם אנחנו רוצים ליצור התחדשות עירונית לאורך זמן, צריך לדעת לעבוד מול התושבים. אנחנו מצידנו ניתן לתושבים את מה שצריכים, והיזמים צריכים לדעת לעבוד מולם כדי לא ליצר אנטגוניזם מולם".

-בשיחות עם יזמים וקבלנים, כולם משבחים את עבודת אגף ההנדסה וכמובן את ההתנהלות שלך. אומרים שאתה זמין לכולם, פועל כדי לפתור בעיות. אבל מצד שני, זה לא מצביע על איזושהי "היענות יתר" ליזמים שבאה על חשבון הציבור?

"בסופו של  דבר, אנחנו מאמינים שלתת שירות ליוזמות בעיר זה דבר חשוב. צריך לפרוץ את מסגרות הבירוקרטיה. זה אומר להקשיב לאותם יזמים שרוצים לעבוד בעיר הזאת, לא לראות בהם אויבים, אלא שותפים. אבל באותה מידה שאני זמין ליזמים, אני זמין גם לתושבים למינהלים הקהילתיים. יש לי ישיבות ציבור עם כל המינהלים הקהילתיים בירושלים, והפתיחות הזאת – מצד אחד רצון אמיתי לפתח, מצד שני לשמור על הזהות של העיר, ומצד שלישי – לשמור על האינטרסים של התושבים, זה מה שגורם למערכת אמון מאד גדולה שקיימת בין הצוות שלי ואני, לבין התושבים, גם אלה הביקורתיים ביותר. אנחנו לא חוסכים מהזמן שלנו, מקיימים דיונים עם אנשי תכנון מהזירה הארצית ומפתחים מעגלים מקצועיים כדי לשפר ולהשתפר, ולכן אנחנו באמת בגישה פתוחה ולא שמרנית של מעגלי שיח עם יזמים, תושבים ואנשי מקצוע".

-איך ירושלים תיראה בעוד 20 שנה למשל?

"כבר כיום גרים בעיר כמיליון תושבים, והערכות הן שבעוד 20 שנה יהיו בה 1.5 מיליון. תחשוב שזה כמו תל אביב שלמה שנוחתת על ירושלים בתוך שני עשורים. הבינוי שאנחנו עושים היום, ידע להכיל את אותם תושבים. אם נדע לשמור על קצב של כ-7,000 דירות חדשות בשנה, בנוסף עם פיתוח הרכבות הקלות והתחבורה הציבורית, נוכל ליצור עיר חדישה שגם שומרת על הזהות והמונומנטים והריאות הירוקות שלה, וכל אותן שכונות שיש בהן כיום מבנים מסוכנים למשל, תהיינה בעתיד עם בניינים חדישים שיאפשרו לעיר ולתושבים מרחב חדש, טוב ושמור יותר".

בין 30 במאי ל-1 ביוני יתקיים כנס "עיר הנדל"ן ירושלים" שיעסוק בערים מתחדשות, משרדים ונדל"ן מניב. בכנס ייקחו חלק כ-1,000 משתתפים. לפרטים לחצו כאן