דיון סוער התקיים אתמול בערב בוועידת מרכז הבנייה הישראלי (עיר הנדל"ן) באילת, בקבינט על נכסים מניבים בהנחיית הפרשנית הכלכלית של חדשות 12 קרן מרציאנו. מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב, לא בהכרח גיבה את התנהלות הממשלה בשלל נושאים – בראשם חוסר הנחרצות שלה בנוגע להבאת עובדים זרים, ואף נגע בשורש הבעיה, כאשר לדבריו, "ב-7 באוקטובר קרסו כמה קונספציות צבאיות ומדיניות, ואחת מהן היא כלכלית – הקונספציה של שוק העבודה הישראלי שנשען כולו על שני מקורות עיקריים – הסינים והפלסטינים".

לדבריו, "כבר שנים שאנחנו מבינים שצריך להגדיל את כמות העובדים הזרים בייחוד בתחום הנדל"ן, וזה אסון להישען על מקור אחד. אבל האסימון שלנו עדיין לא נפל. יש אולי שניים-שלושה אנשים שמבינים את גודל המשבר. דווקא בדרג של הפקידות, עם עומק של בירוקרטיה שלא מוכנה לשחרר, אני מאוד מודאג שלא נוכל לשנות את התפיסות".

"לא באתי למרוח ולהגיד שהכל בסדר", המשיך מרחב עם קורטוב של ביקורת, "יש לנו מלחמה ומשרד הכלכלה בתוך המלחמה הזאת. מצד אחד קיבלו החלטה לא להכניס פלסטינים. השר שלי (ניר ברקת, שמתנגד להחזרת הפלסטינים לעבודה בישראל, א"כ) ביקש לכנס את הקבינט הכלכלי-חברתי – אבל כבר חודשיים לא כינסו. ניסחתי הצעת פרקליטים להכניס 170 אלף עובדים זרים לישראל ולעדכן את הרגולציה".

מרחב התייחס לדבריו של מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן בפאנל מוקדם יותר, כשהאחרון אמר כי להערכתו האופטימית, אך הריאלית, ניתן יהיה להביא 20 אלף עובדים בחודש וחצי הקרובים. את הדברים אמר מוגרנשטרן ביום בו הגיעו 47 עובדים ראשונים מהודו. "הלוואי, אבל אני פסימי ביחס ליכולת שלנו להביא עשרות אלפי עובדים זרים בטווח של חודשיים", ענה מרחב לשאלה המתבקשת של מרציאנו.

"לפני יומיים הייתה ישיבה בדרג מנכ"לים, דרשתי שיאפשרו להכניס פועלים ממדינות שיש להם גם כוח אדם וגם תאגידי בנייה שיוכלו להביא עובדים זרים מכל מדינה שהיא. עד היום רשות ההגירה והאוכלוסין מחייבת שזה יהיה רק בהסכמים בילטראליים. עד שהסכם כזה נחתם בין מדינות, לוקח שלוש-ארבע שנים. זה לא מתחבר עם המציאות. אני טוען שצריך לתת לקבלנים להביא עובדים זרים כי הם יודעים לעשות את זה".

מרחב התייחס לסוגיית החשש מפני ניצול העובדים הזרים, חשש שהועלה גם על ידי הממשל האמריקאי. "נכון שיש את בעיית הסחר בבני האדם. העושק והקיפוח נגדם בשיטה הממשלתית של מכסות. הן גורמות לשוק שחור, השיטה גורמת לסחר. האמריקאים לא מתנגדים לעובדים זרים. מה שהם רוצים הוא שבמדינת ישראל תהיה אכיפה שתבטיח שהמעסיקים משלמים לעובדים את הזכויות שלהם. אם מדינת ישראל צריכה להגדיל ב-10 מיליון שקל את נושא האכיפה, אז בואו נעשה את זה".

משבר אחר משבר: איך הקניונים מגיבים?

מנכ"ל מליסרון אופיר שריד התייחס בנאום הפתיחה שקדם לקבינט המניבים, לתחום הקניונים תחת המשברים בשנים האחרונות, בהם גלי הקורונה ומלחמה: "העמידות של קניון בתקופת משבר חזקה, והיציאה ממנו מאוד מהירה. המשבר הראשון – הקורונה. בסוף 2019 הגיעה הקורונה, כיבינו את הקניונים שמגיעים אליהם עשרות אלפי אנשים ביום ומועסקים בהם בסך הכל כ-40-50 אלף איש. יש לכך משמעות אדירה – זה משבר".

סגרנו לחודשיים וחצי וכשפתחנו הקניונים התפוצצו, הגיעו מלא לקוחות, חודשיים אחר כך סגרנו, לאחר מכן פתחנו לאחר חודש וחצי ואחר כך סגרנו פעם נוספת. בסך הכל היינו סגורים חצי שנה. במקרים כאלה, האגרוף השלישי יכול להיות נוקאאוט וזה היה קשה. היה חשש האם אנשים יחזרו לקניות פיזיות, ואולי אנשים שינו את ההרגלים שלהם. אבל התרבות שלנו גרמה לאנשים לבוא לקניונים. כשטוב להם וכשרע להם, הם באים לקניון. בתקופת הקורונה חשבו שהאונליין הוא זה שינצח. כשפתחנו את הקניונים הוכחנו אחרת, לבסוף יש שילוב בין האונליין לאופליין".

לאחר 7 באוקטובר, חווינו בקניונים משבר – אנשים חששו לצאת ומצב הרוח היה לא נעים. משבוע לשבוע ראינו את עם ישראל חוזר לשגרה כשמדדנו את ממוצע המבקרים היומי בקניונים מתחילת הלחימה. בנובמבר קראנו לזה 'נובמבר כחול לבן' ויצאנו מזה מחוזקים. באוקטובר ראינו ירידה של 30% בפֿדיון, בדצמבר עליה של 16% ובינואר ראינו עלייה של 9%. לקניונים יש יכולת לצאת מהר מאוד ממשבר".

כמה עוד שטחי משרדים צריך?

יו"ר ובעלי קבוצת ב.ס.ר, נחשון קיויתי, נשאל על הצורך בכמות גדולה של משרדים, במה שנראה כמו היצף. "אומרים שבגלל העבודה מהבית לא לוקחים שטחי משרדים, אבל לי זה לא נראה", ענה, "זאת סיסמה. היום אחרי הקורונה, השאלה איפה, באיזה מקומות ובאיזה לוקיישן. כאחד שבניתי ויזמתי למעלה מ-1.5 מיליון מ"ר משרדים באזור המרכז ותל אביב רבתי, הצלחנו. השיטה שלנו היא כזו שאנחנו יוזמים פרויקט, מגיעים בסופו של דבר למשתמש שמעוניין לקנות את המשרדים, או למשקיעים שמעוניינים לקנות כדי להשכיר ולא לעשות סיבוב שני ולמכור את המשרדים".

לדבריו, "אם אני רוצה לקנות 1,000-2,000 מ"ר משרדים בתל אביב, אני לא מצליח כי אין. זה אומר שיש ביקוש לעוד שטחי משרדים".

גם מנכ"ל מבנה עוזי לוי נשאל בנושא והסכים עם קיויתי: "ללא ספק אי אפשר לקנות 2,000 מ"ר משרדים. אנחנו רואים את שיעורי התפוסה בתל אביב שהם גבוהים מאד. במעגל השני אנחנו רואים מחירים הרבה יותר מתונים וגם שיעורי תפוסה הרבה יותר נמוכים. אחד הדברים שהובילו את עודף הבנייה הפריפראלית למשרדים, זה הלחץ הכבד שמפעילים ראשי הרשויות וגורמי תכנון בגלל הלחץ מהארנונה. בכל מקום שבאנו לתכנן בו, לשווק, לבנות דיור להשכרה או דיור רגיל, ראש הרשות דרש למלא את זה במשרדים כדי לקבל ארנונה. אבל החוכמה היא לאכלס לטווח ארוך".

לדבריו, "תל אביב היא מוקד עולמי בתחום הייטק. כל חברת הייטק שמחפשת טאלנט ואקוסיסטם מגיע אליה, זאת החוזקה שלה. לכן תל אביב במובן מסוים היא שוק אחר שגולש ומשפיע גם על הסביבה. ענף הייטק זה הקטר הגדול של הכלכלה הישראלית. ולכן תל אביב היא מקור אדיר של טאלנט ולכן היא במובן מסוים שוק אחר שגולש לעיתים גם למקום אחר".

הפינאלה: הדרמה בהורדת הדירוג של מודיס

יעקב סיסו, שותף מנהל בחברת יסודות, היה טעון לגבי סוגיית הורדת הדירוג של מודיס, וביקש מהקהל לדבר במספרים – ולא בסיסמאות: "הורדת הדירוג של מודיס תשפיע על קצב הורדת הריבית. אני מניח שהקצב יהיה איטי יותר וההשפעה היא דרמטית. היום החוב של מדינת ישראל נסחר בפרמיה של 0.6, ברמת הדירוג שלנו הייתה אמורה להיות פרמיה של 0.4. זה עולה לתקציב המדינה בין חמישה ל-10 מיליארד שקל. מדברים על לחסוך 20-30 מיליון שקל מלסגור משרד ממשלתית כזה או אחר, ועל הדרך בממשלה מזלזלים בגורם כזה או אחר ואנחנו זורקים מיליארדי שקלים".

"כשאתה משלם יותר על החוב בחו"ל, אז הבנקים שמקבלים את הכסף מבנק ישראל – גם הריבית שלהם עולה. השפעת הדירוג היא גם על המעמד של ישראל והאם ישקיעו פה עוד חברות הייטק. כשלא משקיעים בחברות ההייטק, אין עובדים ואין שוכרי משרדים".