מחירי הדירות ממשיכים לעלות, ובמקביל גם המדד ב-12 החודשים האחרונים חצה את הרף העליון שקבע בנק ישראל, ועומד כעת על 3.2%, במה שנראה כהרמת ראש של האינפלציה. האם בשל כך, הורדת הריבית היא דבר שהולך ומתרחק מאיתנו?

מנכ"ל ובעלי דרא שיווק נדל"ן, דרור אוהב ציון אומר כי "שמירה על קצב האינפלציה בתוך הטווח שהגדיר בנק ישראל, היא קריטית ובנק ישראל חושש מאוד שהאינפלציה תרים ראש, ולכן אנחנו מעריכים כי לאור המדדים האחרונים, הסיכוי שנראה הורדות ריבית בחודשים הקרובים קטן".

לדבריו, "מדד מחירי הדיור עלה ב-4.7% בשנה, וזה משקף בפועל את התממשות הערכותינו מתחילת השנה על המשך עליית מחירים בשוק הדיור, שגם קצב העסקאות בו גם גבוה. להערכתנו, גם ברמת הריבית הנוכחית, המגמה בשוק הנדל״ן למגורים תמשיך להיות מאופיינת בביקושים גבוהים, היצע נמוך יחסית ומחירים בקו עליה. המגמה זהו תמשיך ותצבור תאוצה במהלך השנה".

גם ליאור לייבל, מנהל מרחב צפון בחברת אלדר משכנתאות, מעריך כי קצב אינפלציה של 3.2% עלול להשפיע על החלטות נגיד בנק ישראל בנוגע להורדת ריבית בטווח הקרוב – או למעשה אי-הורדת הריבית. "על פי חטיבת המחקר של בנק ישראל, שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי להיות 3.2%, בין השאר בשל השפעות צעדי מיסוי שצפויים להיות מאושרים בשנה הקרובה לרבות העלייה הצפויה במע"מ שכבר נחקקה בכנסת, והעלאות נוספות של מיסים עקיפים במסגרת התאמות בתקציב. בנוסף שיעור האינפלציה במהלך 2024 צפוי לעמוד על 3% לעומת 2.7% בתחזית אפריל. כמו כן, ברבעון השני של 2025 הריבית צפויה לעמוד על 4.25%. בעקבות המשך המלחמה נראה כי תידרש ריבית גבוהה יותר על מנת להצליח לייצב את האינפלציה".

לדבריו, "למרות המצב הביטחוני מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב של 4.7% בשנה והגידול בקצב רכישת הדירות לא עוצר, במיוחד בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. נמשכת המגמה של הסתערות ציבור הרוכשים על משרדי המכירות. את העלייה בקצב הרכישות ניתן לייחס להטבות המימון שהיזמים מציעים אך גם לאמון הציבור בכך שמחירי הדיור ימשיכו לעלות וירידת מחירים לא נראית באופק. שיא של שנתיים נרשם בהיקף המשכנתאות בחודש יולי שעמד על 9 מיליארד שקל. מתוך סך כל המשכנתאות שנלקחו, 16.6% הן הלוואות בלון שהגיעו לשיא של 1.5 מיליארד שקל. העלייה בהיקף הלוואות הבלון נובעת בעיקר ממבצעי הקבלנים שמאפשרים פתרון של הלוואת בלון מסובסדת בה הלקוח רוכש דירה עכשיו אך צריך להתמודד עם התשלומים רק סמוך למועד המסירה. בנק ישראל טוען כי הם נמצאים במעקב אחר המגמה, אבל מוסיפים כי הבנקים משמשים כחסם ומספקים את הלוואות הבלון רק ללקוחות בעלי יכולת החזר תקינה".

מנכ"לית קבוצת מ. אביב צאלה רוזנבלום עמור אומרת כי "שנת 2024 תתאפיין, לראשונה זה יותר מעשור, בעלייה דו-ספרתית של מחירי הדיור. הסיבות העיקריות לכך הן מחסור מתמשך בהתחלות בנייה וכן דשדוש התחדשות עירונית ברוב ערי ישראל, להוציא את ירושלים. המלצתי היא לאפשר לעיריות מרחב פעולה הרבה יותר גדול בהתחדשות עירונית ובד בבד לפקח על מכרזי הקרקע של רמ"י, זאת על מנת למתן את תדלוק מחירי הדיור".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו תוקף את הממשלה על אוזלת ידה: "התנהלות הממשלה בתחום הכלכלי עומדת לחצות את הקו האדום וללא אישור תקציב מידי שיכלול קיצוץ רוחב בהוצאות הממשלה, יחד עם הסטת תקציב לפיתוח ותמיכה במה שיגדיל הכנסות, לא תוכל הממשלה הזו להמשיך ולתפקד. הממשלה חייבת להפנות תקציבים לפעולות מעודדות בנייה שיגדילו את התחלות הבנייה. אנחנו עדים בשנה האחרונה לירידה בהיקפי הבנייה בשל הריבית הגבוהה, המלחמה ובעיקר בשל המחסור החמור בעובדי בניין, לצד עליה הולכת וגדלה בביקושים לדירות בחודשים האחרונים, תהליך שגורם לעליות מחירים בקצב שנתי דו-ספרתי לצד ירידה בהכנסות המדינה מהנדל"ן. השוק הזה, שטרם המלחמה סיפק לממשלה הכנסות של עשרות מיליארדים בשנה, יכול להיות מפתח להחזרת המשק לפסי צמיחה ולהקטנת הגרעון לו רק תתעורר המדינה ותעודד אותו".

עו"ד יריב גוטמן שמתמחה בנדל"ן ובמקרקעין, מציע למקבלי ההחלטות, דווקא בעת הזאת של מלחמה מתמשכת ומשבר כלכלי, "להפוך את הנדל"ן לסוגיו לשחקן ציר שיהווה מנוע צמיחה מחודש למשק. לשם כך עליהם לדאוג לכך שחלילה לא יתרחש אפקט דומינו של קריסת חברות נדל"ן ובד בבד, רבבות נוטלי משכנתאות שלא יוכלו לעמוד בנטל הריבית הגבוהה והצורך במימון הולך וגדל בשל עליית  מחירי הדיור. הדגש צריך להיות על סיוע לאנשי כוחות הביטחון שנטלו חלק במלחמה".