רבים מאיתנו מבינים את הכוח שטמון בבתים שלנו לשמש כמקום מפלט עוטף ומגונן – מרחב שמאפשר לנו להתנתק, ולו במעט, מהמציאות הקשה, לבלות זמן איכות עם הקרובים לנו ביותר, להיטען ולקבל בוסט מבורך של אנרגיה מצמיחה. דוגמה לכך הוא ביתה של משפחה בת שישה נפשות באחד הישובים הקהילתיים במרכז, שתכנן ועיצב עבורם הסטודיו של מעצב הפנים עומר טל. בתבונה, ברגישות ובמאמץ משותף, יצרו טל ובעלי הבית סביבת מגורים נעימה ומכילה שקולעת במדויק לצרכים של כל אחד ואחת מבני המשפחה ומוכיחה שוב שהיופי טמון במציאת האיזונים הנכונים.
את הבית, שנבנה בתחילת שנות ה-80, רכשו בני הזוג בשנות ה-40 לחייהם תוך ידיעה שידרשו לבצע בו שיפוץ מאסיבי על מנת לדייק אותו לטעמם ולצרכיהם. הם פנו לטל ויחד הם יצאו למלאכת תכנון מחודש כך שאת השיפוץ המורכב יוכלו לבצע מיד עם קבלת המפתח.
"את המדידות והתכנון ביצענו בשלבים מוקדמים מתוך הבנה שאנחנו עומדים בפני שיפוץ מאסיבי שיכלול שינויים רבים", משחזר טל. "בשלב ההגשה להיתר, ליווה אותנו משרד ליברמן תכנון מבנים, ומיד כשקיבלו בני הזוג את הנכס לידיהם, התחלנו בעבודות שכללו בין היתר את הרחבת המבנה המקורי, שינוי מהותי של הלייאאוט הפנימי והרחבה משמעותית של הפתחים, זאת על מנת לייצר חיבורים אופטימליים בין הפנים לסביבה ולטבע. כך, בתכנון החדש, המרחב הפנימי נהנה מתאורה טבעית ומאוויר נעים שחודר פנימה כל העת. החצר המטופחת נגלית מכל מקום, מזמינה לצאת אליה ומשפיעה לחיוב על התחושות והלך הרוח שחשים בסביבת המגורים הזאת".
בני הזוג שאפו כבר מתחילת התהליך, לייצר מרחב מחייה משותף ונעים שיאפשר לבני המשפחה להנות מזמן איכות משותף, ובד בבד יספק לכל אחד מהם מקום פרטי משלו. "יצרנו תכנון דינמי שמותאם לצרכי הילדים כיום – כששניים מהם מתבגרים ושניים צעירים – ובד בבד ייתן מענה לשנים הבאות, לכשיגדלו", מסביר המעצב. "כך למשל מפלס המרתף שהורחב משמעותית – הוא משמש כיום כמרחב משחקים עבור הילדים, ובעתיד ניתן יהיה להסב אותו ליחידת מתבגר עצמאית שתכלול אזור שינה ואירוח, מטבח וחדר רחצה. בפועל, התכנון והתשתיות כבר מוכנים".
מהמבנה המקורי, חוץ ופנים, כמעט ולא נותר זכר, ושטחו הורחב משמעותית מכ-170 מ"ר במקור ל-250 מ"ר, על פני ארבעה מפלסים. קומת המרתף הורחבה, הגג המקורי בוטל ובמקומו תוכנן חדש שגורם לחללים להיראות גדולים, אווריריים ומוארים בהרבה. חלק מהחזיתות שתוכננו במקור במישורים שונים – יושרו, אזורי השירות הורחבו ובוצעה תוספת בנייה לכיוון החצר האחורית: "השתמשנו בלא מעט מניפולציות תכנוניות כך שכל מרכיב בבית הזה תורם בפועל להיותו שקט, מרגיע והוליסטי", אומר טל. "בראש ובראשונה יצרנו כאן תכנון פרקטי והקפדנו למצוא את החיבורים הנכונים והמדויקים בין האלמנטים כך שתיווצר זרימה טובה והרמונית בין החללים. הרחבנו משמעותית את האגף הציבורי כך שיתאם את הצרכים של משפחה שמרבה לארח, וכשפוסעים בגרם המדרגות החדש אפשר להנות מהחלל הכפול העוצמתי. המקצב החדש שיצרנו בפתחים, והעובדה שכעת הם מסונכרנים לפונקציות הסמוכות להם, מאפשר לבני המשפחה להנות לאורך כל היום מהסביבה הפסטורלית שנשקפת מבחוץ ומחלקם ניתן לצאת פיזית לגינה ולשטחי האירוח החיצוניים".
ארבעת המפלסים שתכנן טל כוללים קומת מרתף שמשמשת כממלכת הילדים ואותה ניתן יהיה להסב כאמור ליחידת מתבגר בעתיד. מפלס הקרקע כולל סלון, פינת אוכל ומטבח גדולים ומרווחים; במפלס ביניים תוכננו חדרי הילדים, שני חדרי רחצה, חדר עבודה ואזור שירות, ובמפלס העליון ממוקם מאסטר ההורים הגדול שכולל אזור שינה, אזור ארונות, חדר רחצה ויציאה למרפסת פרטית.
מערך החומרים שנבחר הוא אותנטי וגולמי ומורכב ברובו משילובים מוצלחים בין ברזל, עץ ובטון: "החומריות עדינה ועם זאת דומיננטית", אומר טל. "הברזל בא לידי ביטוי ביתר שאת בקורות שבתקרה, בחלונות, במדרגות, באלמנטים קונסטרוקטיביים – דוגמת העמוד שבין פינת האוכל לסלון – שאותם בחרנו להותיר חשופים, ובגישטל הברזל עליו יושב רהיט המטבח. חומר בולט נוסף הוא עץ האלון, שאותו יישמנו לדוגמה ברצפת פרקט נקייה יחסית מעיניים, שמחממת את האווירה ומאפשרת למרחב להיקרא כהרמוני והמשכי. באזור החלל הכפול (מעל ליחידת הארונות הגבוהים שבמטבח) ובקיר הסלון השתמשנו בחיפוי בטון מיקרו-טופינג".
"לאורך כל התהליך, הרציונל היה ליצור סנכרון בין גודל, צורה וקצב שתורם למראה נקי, מדויק ופשוט", הוא מוסיף. "השקענו מחשבה במציאת פרופורציות נכונות והתמקדנו בכל פרט, מקטן ועד גדול – מרמת המפגש בין האלמנטים מברזל שבגרם המדרגות לפרקט שמצפה אותו ועד לצבעוניות, שאינה מתפשרת או מתחנפת, ומשלבת בין גוונים טבעיים דומיננטיים לנגיעות מרווה יער- פלטה עדינות ותורמת מאוד לתחושת החופש ולחמימות שביקשנו ליצור".
"כמעצב", מסכם טל, "אני סבור שברגע שסיפור המסגרת הוא ברור, קשה ללכת לאיבוד וכך מתגבשת קוהרנטיות בעיצוב עצמו. תוך כדי התהליך אנחנו נדרשים לקבל אלפי החלטות ולכן באופן טבעי קל לטעות – לפחות בנוגע לחלק מהן. בדרך העבודה שסיגלתי לעצמי, התשובות הופכות לברורות ופשוטות יותר – מהאספקטים הפעוטים ועד למהותיים ביותר, משלב התכנון ועד לשלב בחירת החומרים והאלמנטים שיחד מרכיבים את השלם".
> הצג תגובות