הנפקת היתרי הבנייה לא מצליחים לעמוד בקצב הבקשות, מה שגורם לעיכובים בהקמת פרויקטים – סוגיה זו עמדה במוקד הפאנל "הפתרונות הריאליים להסרת מכשול היתרי הבנייה", אותו הנחתה קרן דנון, הבעלים והמנהלת של "קרן דנון פתרונות פשוטים בנדל"ן", במסגרת כנס "עיר הנדל"ן" של מרכז הבנייה הישראלי.
סמנכ"ל התכנון בחברת רותם שני, אסף אריכא, אמר בפאנל כי ״המציאות היא שיש רשויות בהן מכוונים לתוצאה, ויש מקומות שזה לא קורה". אריכא הצביע על כך שלא כל הוועדות עומדות בזמנים שקבועים בחוק, ובדיקות שצריכות להסתיים בכמה ימים – יכולות להתמשך לחודשים ארוכים.
מאיר שמחה, סמנכ״ל תכנון והנדסה בחברת אזורים, ציין שהתרי הבניה הם הנקודה החלשה ביותר בהליך הבנייה. ״אם זה היה לוקח חצי מהזמן, היינו בונים כפול. הנקודה החלשה היא כח האדם ברשויות המקומיות – הרמה והכמות בעייתית, כל אחד מבין משהו אחר. כח אדם איכותי עבר להייטק ולמשרדי אדריכלים, בעוד לרשויות יש קושי להעלות שכר״.
בכנס לקח חלק גם יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים שדיבר על המאמץ של העירייה לקדם בניית יחידות דיור, התחדשות עירונית לצד מצוקת התגמול לכח האדם. ״יש שיתוף פעולה בין הרשות ליזמים שצריך להתקיים. לדוגמה – כשראינו יזם שלא עמד בתנאי הסביבה, אמרתי בישיבה שבאופן הזה לא יעבוד איתנו, ותוך יומיים בהם הוא הביע רצון לעבוד איתנו, הוא היה מהראשונים שקיבלו היתר בנייה. ככה אפשר להוציא היתר בשלושה חודשים".
באשר לסוגית כח האדם, אמר אבן: ״יש לי 500 עובדים ואין תגמול. איגוד השמאים, האדריכלים ואחרים לא מטפלים בנושא הזה. יש רשויות שמשאירות מהנדס עיר בודד בלי עובדים. צריך איגוד שיילחם על זה".
אלי אלישע, מנהל מגזר הנדסת חלוקה בחברת החשמל, נלחם על כבודה של חברת החשמל לאחר שהועלו טענות כי היא אחד הגורמים לעיכוב בהקמת פרויקטים. "בכל שנה אנחנו מחברים מעל 70 אלף חיבורים חדשים ועוד 15 אלף הגדלות ושינויים. לפני שנה פתחנו פלטפורמה שמעגנת את ההנחיות שלנו ומשתנה כל הזמן. השנה יתקיים פיילוט בערים ירושלים, ראשון לציון ותל אביב לפתח את החשמל במשותף עם העיריות כדי למנוע חפירות חוזרות".
מתן יגל, רכז רמ״י ותכנון באגף התקציבים במשרד האוצר, התייחס לטענות על עודף בירוקרטיה ועיכובים בהליכי הבניה: ״הלוואי שהיינו יכולים לפתור את היתרי הבניה בכסף. יש פה אירועים יותר עמוקים מזה. בנתוני המאקרו יש גידול של 40% בהיתרי הבניה. מבחינה משקית זה מאוד משמעותי. עם זאת יש המון בעיות. התארכות היתרי הבניה מטרידה אותנו. משך זמן היתרי הבניה של ישראל לעומת מדינות ה- OCD הוא גבוה משמעותי. הנתונים יותר עגומים ובעולם של עלית ריבית, זה מטריד – אם יזם נתקע שנים ארוכות ואז עלויות המימון שלו עולות, זה לרוב מתגלגל על הפרט".
יגל התייחס גם לסוגיית כוח האדם, ואמר כי "אנחנו מבינים שיש בעיה והשכר לא מספיק. לאחרונה סוכם מתווה של מענקים לעובדים האלה עד 18 אלף שקל לעובד. בעיני זה פלסטר. צפויים להיות הסכמי שכר, הסכמי מסגרת עם ההסתדרות ועיריות בתקופה הקרובה. ברור שנצביע על הדבר הזה כדבר משמעותי בענף הבניה. מבחינתנו יש מקום לתוספות שכר בגוף הזה".
אבל אולי מבלי לשים לב, מגל הטיל פצצה במונחי עולם הנדל"ן, שמתייחסת בפועל לחלק מראשי הערים שאינם נלהבים לקלוט תושבים חדשים, בשל הצורך בהשקעה רבה בתשתיות עירוניות, אל מול ההכנסה הנמוכה יחסית מארנונה למגורים מול ארנונה לעסקים ולמשרדים. "יגל אמר כי "אנחנו עושים מאמצים לקדם רפורמה שכל עיר שתקלוט תושבים, לא תרגיש שהיא נכנסת לגירעון בגלל תושב נוסף (בשל ההכנסה הנמוכה יחסית מארנונה למגורים). ההוכחה לכך היא ירושלים בה יש ראש עיר שרוצה תושבים והדברים רצים. אנחנו כממשלה שוקלים שבמקומות שבהם הרשויות לא עומדות בקצב לפתוח אלטרנטיבה, כמו בוותמ״ל, אולי זה כיוון שנצטרך ללכת אליו – זה פתרון שני שלא בהכרח נרצה להגיע אליו".
> הצג תגובות