שיקום המבנים והתשתיות ביישובי הצפון שנפגעו מירי חיזבאללה, צפוי לעמוד על כמיליארד עד שני מיליארד שקלים – כך אמר הבוקר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן, בכנס השנתי ה-12 לתכנון ובנייה של משרד עורכי הדין אגמון עם טולצ'ינסקי. מורגנשטרן סיפר כי זה האומדן שאנשי משרד הבינוי והשיכון מסרו אתמול בישיבה שהתקיימה עם משרד האוצר, בכל הנוגע לנזקים ב-95 הישובים צמודי הגבול עם לבנון, ברצועה של אפס עד תשעה ק"מ.

על פי נתוני מינהלת אופק צפוני של משרד הביטחון, מעל 130 ישובים בצפון נפגעו במלחמת ההתשה היום-יומית שמתרחשת בגזרה כבר כמעט תשעה חודשים. מהנתונים עולה כי 1,023 פגיעות במבנים אזרחיים, ציבוריים ובתשתיות מהירי שמבצע חיזבאללה לעבר ישראל – בירי רקטות, טילי נ"ט וכטב"מים. בחלק מהישובים מסוכן להגיע כדי לבדוק בצורה יסודית את הנזקים, כך שרק 802 ממוקדים נבדקו על ידי אנשי מס רכוש.

על פי הנתונים, בקריית שמונה נמנו 147 פגיעות במבנים, כאשר 31 מהם נפגשו קשה. בקיבוץ מנרה 130 מבנים נפגעו, מהם 65 בתים ניזוקו בצורה בינונית עד קשה. מטולה עם 121 בתים, אולם סוג הפגיעה לא ברור בשל הסיכון הביטחוני להגיע לישוב שסופג מדי יום פגיעות. במועצה המקומית בשלומי נפגעו 115 בתים ובערב אל עראמשה נפגעו 88 בתים, כאשר בחלק מהמבנים לא ברורה עוצמת הפגיעה – אף היא בשל הסיכון הביטחוני להגיע למקום. בזרעית נפגעו 20 מבנים בצורה קשה, בזרעית ובאביבים נפגעו 20 מבנים בצורה קשה בכל אחד מהם.

כבר כיום משרד הבינוי והשיכון מכין תוכניות לטווח המיידי ולטווח הארוך – אמר מורגנשטרן. "בהחלטת הממשלה האחרונה הונחינו למצוא פתרונות דיור מיידים. שכרנו כ-800 דירות מקבלנים ועוד 200 מאנשים פרטיים.  אנחנו מחפשים לראות איך מוצעים פתרונות. מבצעים סקרים עם כל ישוב וישוב".

לדברי מורגנשטרן, "בשבוע הראשון שאחרי 7 באוקטובר, עוד לפני שהוקמה מינהלת תקומה, נסענו למלונות כדי להיפגש עם התושבים. היינו המשרד הראשון או השני שנפגש עם התושבים. הבנתי אז והיום יותר מתמיד, שמדינת ישראל לא עושה את התוכנית הטובה ביותר, אלא את הזמינה ביותר. כבר בימים הראשונים דיברנו על תכנון שיכון עתידי. ואז הגיע משה אדרי, ועשה יש מאין בצורה מאד מהירה".

על תהליך השיקום והאפשרות לחזור לישובים, אמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "ברוב הישובים לא הייתה פגיעה פיזית שלא מאפשרת חזרה. יש כמה ישובים שנפגעו, אבל לקיבוץ בארי כבר נבנו 300 יחידות דיור בקיבוץ בארי שהיו מוכנים לאיכלוס ב-1 בספטמבר".

מורגנשטרן התייחס גם לכוח האדם בענף הבנייה: "מ-7 באוקטובר נכנסו לישראל מעל 20 אלף עובדים זרים. השבוע מוציאים קול קורא להביא עוד 15 אלף עובדים לחברות הביצוע".

על הכנסת עובדים פלסטינים, ענה: "כמשרד הבינוי והשיכון, אמרנו בדיונים מקצועיים שהפיתרון להביא ידיים עובדות כאן ועכשיו זה פלסטינים. הפתרונות של העובדים הזרים לא עובדים למשל עבור שיפוצים וגם לא עבור תשתיות, ואנחנו מנסים למצוא פתרונות לענפי השיפוצים והתשתיות".

ראש מערך התשתיות במינהלת תקומה, אביאל פנסאפורקאר אמר בכנס כי "בכל אירועי האסונות בעולם הבינו שאם כבר משקיעים כדי לשקם, אז צריך לעשות טוב יותר ממה שהיה לפני כן. המדינה  לא ערוכה להתמודד עם כזה משבר (כמו של 7 באוקטובר, א"כ), אין פק"ל לזה".

פנסאפורקאר סיפר כי בחודשים האחרונים, המינהלת ישבה בצורה אינטנסיבית עם הישובים בעוטף – "כדי להבין מה הצורך שלהם. החלטנו שאנחנו לא מנחיתים פתרונות, אלא שומעים, מקשיבים, נותנים אופציות ונותנים לישוב לבחור והולכים איתו עד הסוף. צריך לזכור כי בחלק מהשטח מדובר בשטח צבאי סגור ואי אפשר לעשות מדידות, האנשים מפונים. אנחנו בחוסר ודאות לגבי התמשכות הנזק – המלחמה עדיין בעיצומה".

כבר החודש יתחילו להימסר יחידות הדיור בפתרונות הכפריים שהוקמו בחודשים האחרונים עבור תושבי הישובים שפונו בעוטף. מדובר על כ-700 יחידות בשישה אתרים, שימסרו עד תקופת החגים. אבל מעבר לפיתרון הזמני, התייחס פנסאפורקאר גם לפיתרונות הקבע: "נשתמש בחקיקה ונשתמש בפטור מהיתר כדי לבנות את בתי הקבע. נלווה את הישובים מדי שבוע כדי לראות את התקדמות הבנייה. אנחנו הולכים לפרסם קול קורא לתשתיות ומבני ציבור של 800 מיליון שקלים. כל ישוב יתעדף פרויקטים לבינוי, תשתיות ונוי. עובדים גם על מודל של בתי אגודה שהישובים יעמידו לזוגות צעירים, כך שהזוגות ישלמו מעין משכנתא ויוכלו לרכוש את הבתים מהישוב בהמשך".