ועדת הערר של מחוז ירושלים, קיבלה השבוע החלטה מעניינת – ההחלטה האחרונה של עו"ד בני זלמנוביץ' כיו"ר הוועדה, עם סיום קדנציה בת שבע שנים. מדובר על בני זוג שהחליטו להתגרש. הוועדה המקומית ירושלים קבעה כי בעקבות כך, בן הזוג שיעביר את חלקו בדירה לפרודתו, ייאלץ לשלם דמי השבחה על חצי מהדירה, שנמצאת בבניין שעבר הליך של תמ"א 38.

בעקבות כך הוגשה בקשה לערר לוועדת הערר המחוזית. "סוגיה זו הנחזית פשוטה במבט ראשון, מורכבת היא ככל שמעמיקים בה", נכתב בהחלטת ועדת הערר. "בעוד שבמקרה הרגיל בו במסגרת הליך גירושין ישנה חלוקת נכסים ונכסים אלו לא זכאים לפטור כלשהו מהיטל השבחה או שאינם מצויים במתחם פינוי-בינוי וכדומה, עדיף לצדדים עצמם להביא בחשבון את תשלום היטלי ההשבחה לעת עריכת הסכם הגירושין, שכן זו הדרך לסיום מלא של הסכסוך שונה הדבר במקרה בו ישנה תוכנית הרחבות של הדירה המאפשרת הרחבתה עד גודל של 140 מ"ר או מדובר בפרויקט פינוי-בינוי בו היזם התחייב לקחת על עצמו את תשלומי היטל ההשבחה משלב המימוש בהיתר. במקרים אלו 'העברה אגב גירושין', ככל ותיחשב מימוש במכר, מונעת את קבלת הפטור או את תשלום היטל ההשבחה על ידי היזם".

כאמור, היטל השבחה נקבע בעקבות תוכנית הקלה או שימוש חורג. אירוע מס זה נגבה ברגע שמממשים את הנכס ומשלמים לפי המועד של אירוע המס. העברה על פי דין אינה נחשבת אמנם למימוש, אולם אז נשאלת השאלה האם העברה בעקבות גירושין בין בני זוג, נחשבת מימוש או לא. הסוגייה הזו כבר הגיעה בעבר לא אחת לוועדות ערר שונות, שלרוב דחו את העררים וקבעו כי מדובר באירוע מס שיש בו כדי לשלם את חלקו של המערער בהיטל ההשבחה על הנכס שהושבח.

נכון לעת הזו, הפסיקה קובעת כי על בן הזוג המעביר את זכויותיו בשל גירושים לבן הזוג השני, מחויב לשלם את חלקו היחסי בדירה בהיטל השבחה, כמובן במידה והדירה הושבחה. מאידך, בן הזוג שמקבל את חלקו של בן הזוג השני, יכול לדחות את תשלום חלקו בהיטל ההשבחה, במידה וחתם על הצהרה בה הוא מתחייב לתשלום כזה במידה וימכור את הנכס.

גורם המכיר את התחום מסביר בשיחה עם פורטל נדל"ן ניוז כי "אם יש לאדם דירה של 200 מ"ר או אף קרקע חקלאית שהופשרה לבנייה, אולי אפילו עדיף לו שהיטל ההשבחה ישולם כבר כחלק מעסקת החבילה בגירושין. מתי יש לכך משמעות? כאשר אלמלא העברה בין בני הזוג, לא היו משלמים גם בעתיד היטל השבחה. זה היה קורה בפטור למשל של 140 מ"ר. יש לך דירה של 80 מ"ר, אושרה תוכנית הרחבות לפני כשנה, ואם היית מוכר את הדירה בעוד ארבע שנים, היית מקבל פטור. בגלל שבני הזוג מתגרשים, צריך לשלם היטל השבחה".

ועדת הערר ירושלים ציינה בהחלטתה השבוע, כי מעבר לחוק, יש לעשות צדק. "עמדה זו של ועדת הערר (שצוטטה בהחלטת ועדת הערר ירושלים, א"כ) סותמת לכאורה את הגולל על המקרה שבפנינו, אלא שנדמה כי תוצאה זו בו זוג באחד מרגעי השפל בחייו, כשמזבח מוריד דמעה, משלם היטל השבחה אלמלא הגירושין לא היה משלם, חייבת למצוא את פתרונה", נכתב בהתייחס לחקיקה בכנסת.

ואכן, סוגייה זו נמצאת בימים אלו על שולחן הכנסת לאחר שח"כ מירב בן ארי הגישה הצעה לתיקון חוק התכנון והבנייה בנוגע לדחיית שתלום היטל השבחה אגב גירושין. בדברי ההסבר להצעתה שתגיע לדיון בוועדת הפנים של הכנסת, כתבה בן ארי: "כיוון שבמקרה השבחה כמו במקרה מס שבח או מס רכישה, הנכס נותר עדיין בידי המשפחה שרוצה לחלק את הרכוש בין בני המשפחה, לא מתקיים אירוע מכירה. כמו כן, לא התבצע מימוש של הזכות במקרקעין. לפיכך אין לגבות גם במצב זה דמי היטל על ההשבחה. מן הראוי שתהיה אחידות בין הרשויות".

הגורם ששוחח עם פורטל נדל"ן ניוז, אומר כי "בכפוף לאותו שינוי בחקיקה, צריך לתת סמכות לוועדות הערר לדון בכל מקרה ומקרה ולתת את הפתרון".

לסיכומו של עניין, קבעה ועדת הערר ברשותו של זלמנוביץ' כי "מבלי לשנות מהחלטות ועדות הערר שהובאו לעיל, בהרחבה בנסיבות המקרה ומשיקולי צדק, מורים אנו כי לא יראו בהעברה בין בני זוג כמימוש במכר. יחד עם זאת לשם הבטחת ביצוע הפעולה, יחתום העורר על כתב התחייבות שתנסח הלשכה המשפטית אצל הוועדה המקומית ותכתב הערת אזהרה עד לתשלום היטל ההשבחה או עד לקבלת הפטור. מודעים אנו כי יכול ויהיו מקרים מורכבים יותר כגון מכר נוסף לאחר העברה אגב גירושין ובטרם מימוש בהיתר וכיו"ב, ועל כן סומכים אנו ידינו על ההחלטה העקרונית וכל תיק ייבחן בנסיבותיו הייחודיות".