אחת הנשים הבכירות בין קובעי המדיניות בתחום הדיור בישראל, היא ללא עוררין עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. התואר חלוצת תחום ההתחדשות העירונית צר מלהכיל את החזון והמימוש של גנון במה שהוגדר בתחילה כמשימה לאומית, והיום מהווה את הקטר הדוהר בעולם המגורים והתחדשות הערים.

גנון, שהחלה את דרכה כמתכננת ערים במשרד הבינוי והשיכון לפני כשני עשורים, עסקה בהתחדשות עירונית עוד לפני מיסוד המונח עצמו וטרום החקיקה הייעודית להקמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. במהלך השנים טיפסה במעלה התפקידים עד לניהול אגף תכנון ובינוי ערים במשרד הבינוי והשיכון, ובהמשך שימשה כמנהלת אגף התחדשות עירונית במשרד.

עם הקמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מונתה גנון לסמנכ"לית. היום ניתן כבר להגדיר חלק משמעותי מהעשייה המקצועית שלה כפעילות ייעודית לאיתור והסרת חסמים בתחום הבינוי וההתחדשות העירונית. בין השאר אחראית גנון לניסוחם של מסמכי מדיניות ולהובלת חקיקה של מנגנונים שהם הבסיס למימושם של מאות פרויקטים בהתחדשות עירונית.

נפגשנו לריאיון עם הגברת הראשונה של ההתחדשות העירונית בישראל, בשבוע שבו מצוין יום האישה הבינלאומי.

-נדמה שעסקת בקידום הרעיון הרבה לפני שהענף הבין את הצורך והביע סקפטיות בנוגע לאפשרות להפוך את ההתחדשות העירונית לאפיק שיספק פתרונות לאתגרי הדיור של ישראל 2048. באיזה שלב בקריירה שלך חלחלה בך ההבנה בצורך הלאומי בהתחדשות עירונית?

"בתפקידי הראשון באגף תכנון ובינוי ערים, עסקתי רבות באיתור שטחי בנייה חדשים למגורים, ובין היתר קידמתי את עדכון תחומי המרקמים העירוניים בתמ"א 35 – תוכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, פיתוח ושימור. כבר אז היה ברור שיש מחסור גדול בשטחי בנייה למגורים, ומצד שני הפריון הגבוה בישראל והרצון לשמור גם על שטחי פנאי ונופש, הביאו לחשיבה שצריך לנצל טוב יותר את המרחב הבנוי שלעתים הוקמו עליו מבנים בניצול נמוך מאד של הקרקע או מבנים שמשך הקיום שלהם קרוב למיצוי".

-אחת מהפעולות שלך הייתה היוזמה לחקיקה וקידום חוק המארגנים שעשה סדר בתופעת ה"מאכרים". באיזה אופן השפיע ואולי אפילו עדיין משפיע החוק על תהליכי ההתחדשות העירונית?

"חוק 'המארגנים', או בשמו הרשמי 'חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות)', נולד לאחר שראינו שישנה תופעה כאובה של החתמת בעלי דירות על מסמכים הכובלים אותם לזמן בלתי מוגבל ומבטיחים להם הבטחות שלעתים אין להן כיסוי. לעתים, בעלי דירות – בתמימותם – חתמו על מסמכים אלו ולאחר שהתפכחו, לא הצליחו להשתחרר מהם. לשמחתנו, בחלוף כשמונה שנים, ניתן לראות שמרבית המאכרים הבלתי מקצועיים נעלמו ואת מקומם תפסו מארגנים מקצועיים, שיש להם תרומה חשובה לתהליכי ההתחדשות העירונית. יש מארגנים שלקחו ברצינות רבה את הנושא, למדו היטב את דרישות החוק, יודעים שהם חייבים לקיים כנס לפני החתמת הדיירים, שהם מחויבים בלוחות זמנים קצובים לקידום התהליך, והחשוב מכל – שיש להם חובת נאמנות לבעלי הדירות. מתוך תפיסת עולם שכזו, המארגנים המקצועיים לא מחפשים את היזם שישלם להם עצמם את הסכום הגבוה ביותר, אלא דואגים לקיים הליכי התמחרות בין מספר יזמים לבחירת היזם, שייתן לבעלי הדירות את התמורה והביטחון הטובים ביותר, כאשר שכר המארגן מוגדר וידוע מראש".

-מה ניתן ללמוד מהמהלך להקמת מנהלות בעשרות רשויות מקומיות, יוזמה שאת שותפה לקידומה?

"המהלך התגלה כהצלחה משמעותית מאד. יצרנו גוף מקומי שנותן מענה יום-יומי לכל תושב בעיר, שמשקף ליזמים ולבעלי מקצוע את המדיניות העירונית, נמצא בנגישות גבוהה לבעלי תפקידים משמעותיים בעירייה. המינהלת מוקדשת כל כולה לעיסוק בלעדי בנושאי ההתחדשות העירונית, ולכן רמת ההתמקצעות שלה בכל שלב ושלב ובכל מרכיבי התהליכים גבוהה מאד, החל מהתלבטות של בעלי הדירות, ייזום פרויקטים, דרך ליווי תכנונם – לעתים באופן ישיר, סיוע בהסרת חסמים וכלה בליווי הליכי הרישוי והמימוש של המיזמים. בנוסף, חשוב לציין גם שמתוך 36 מנהלי מינהלות מאוישות, כאשר השאר בהליכי גיוס, ישנן 16 נשים מוכשרות שמובילות את המינהלות ביד רמה".

–לפני מספר שנים קידמת את מודל הקרקע המשלימה. האם לדעתך למודל שמומר היום בעיקר למודל כלכלי, יש זכות קיום ברמה המעשית?

"אין ספק שמודל ההשלמה הכלכלית במענקים עדיף ויעיל יותר על פני מנגנון הקרקע המשלימה. מדובר בהליך קצר של מכרז שמסתיים תוך שבועות ספורים, שבמסגרתו נקבע הסכום המדויק הנדרש ליצירת הכדאיות הכלכלית, בציון פרמטרים ידועים מראש, כולל הגבלת הסכומים המרבים. לעומת זאת, בהליכי הקצאת קרקע, יש מגרשים נתונים שלא בהכרח מתאימים בגודלם לצורך בהשלמה הכלכלית ולכן אין ודאות לגבי גובה התשלום שיידרש היזם לשלם עבור הקרקע עד שלבים מאד מאוחרים בפרויקט. עם זאת, מנגנון המענקים מופעל במשורה, עדיין הקרקע המשלימה תישאר כלי משמעותי שיסייע לקידומם של פרויקטים שאינם כדאיים כלכלית, ואנו משתדלים, יחד עם רשות מקרקעי ישראל, לייעל ולשפר את התהליכים".

-בהמשך לתמיכתך בהארכת חוק הוותמ"ל, איך את מסכמת את תרומתה הוועדה לקידום היעדים של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ומהי עמדתך בנוגע לתיקונים לחוק הוותמ"ל שהוצגו בשבוע שעבר בפני המועצה הארצית?

"כ-30% מסך יחידות הדיור שאושרו השנה בתוכניות פינוי-בינוי, קודמו בוותמ"ל, לעומת 43% בוועדות המחוזיות והשאר בוועדות מקומיות מוסמכות. כך שאין ספק בחשיבותה של הוותמ"ל כחלק ממערך אישור התוכניות ועמידה ביעדי התוכנית האסטרטגית לדיור. אך צריך לזכור כי הוותמ"ל בהגדרה, דנה בתוכניות גדולות והוועדות המחוזיות דנות במספר גדול יותר של תוכניות קטנות. ובסופו של דבר, מה שחשוב זאת איכות התכנון ואישור התוכניות בפרק זמן מהיר, בעיקר בעיניים של בעלי הדירות שמשוועים להאצת התהליכים".

"התיקונים בחוק הוותמ"ל שהוצגו במועצה הארצית באים בעיקר לייעל את התהליכים, ואנו מברכים עליהם, כמו למשל האפשרות להגדיל את שטחו של מתחם פינוי-בינוי בעד 50%. צריך לזכור שההכרזה בקבינט על הכללת המתחם בוותמ"ל, נעשית לעתים קרובות בתחילת הדרך, כאשר התכנון עדיין לא מגובש, ולאחר שצוללים לעומק הפרויקטים ומנתחים את השטח הבנוי, רואים שיש צורך בהכללת שטחים נוספים, שיכולים לתרום ולייצר תכנית איכותית יותר".

–אמנם הנבואה ניתנה לשוטים, אבל בכל זאת, האם יש לך יכולת לאמוד את הצלחת תחום ההתחדשות העירונית בעוד 30 שנה? האם ללא טיפול כירורגי בסוגיות התחבורה, התעסוקה, האיזון בין ארנונה מגורים לארנונה לתעסוקה ומסחר, יש בכלל היתכנות למימוש ההיקפים השאפתניים של הרשות למימוש פרויקטים בהתחדשות עירונית?

"במדינה קטנה כמו ישראל, עם קצב גידול האוכלוסייה הגבוה במדינות ה-OECD, אין מנוס מתהליכי התחדשות עירונית, כך שבעוד 30 שנה זה יישאר כנראה פתרון הדיור הבלעדי. אבל עם זאת, אין ספק שמחויבת ראייה הוליסטית של מרכיבים נוספים, ביניהם תחבורה ויוממות, תשתיות-על, אנרגיה וכיוצא באלה, שמרכיב הדיור מצוי בקשרים הדדיים והכרחיים עם כל אחד מהם".

-ובענייני אקטואליה, האם אירועי 7 באוקטובר השפיעו באיזשהו אופן על תפיסת העולם המקצועית שלך?

"אירועי 7 באוקטובר השפיעו עליי בראש ובראשונה באופן רגשי ככל אזרח במדינת ישראל, ואני מתפללת לחזרת החטופים בשלום ומדליקה מידי יום שישי נר זיכרון לזכרם של הנרצחים. בעולם המקצועי, אני מנסה להפיק כמה שיותר תועלת ולקחים מהלימוד של התמודדות עם משבר או אסון לא צפוי. כך, בין היתר, אני חברה בצוות בינמשרדי בהובלת משרד ראש הממשלה, שמכין תוכנית מגירה לשיקום לאחר רעידת אדמה. כלומר, לצד העבודה השוטפת של הרשות הממשלתית, שתכליתה בין היתר לבנות כמה שיותר דירות ממוגנות הן מפני טילים והן מפני רעידות אדמה, בצוות הבינמשרדי אנחנו מכינים הצעות וכלים מסוגים שונים, שיאפשרו קיצור משמעותי של תהליכים וקבלת החלטות בתנאים של חוסר ודאות, שעל בסיסם תתאפשר הקמת שכונות חדשות ואיכותיות בלוחות זמנים מואצים".