"צונאמי התחדשות בניינית" הייתה הכותרת של פאנל שהתקיים בכנס "ערים מתחדשות" שקיים מרכז הבנייה הישראלי בבנייני האומה בירושלים בשבוע שעבר. רבים מהמשתתפים הסכימו עם הכותרת הזו, השאלה היא כיצד עושים זאת בצורה הטובה ביותר – בתקופה שאחרי עידן תמ"א 38 – ועם אימוץ של תוכניות בנייניות חלופיות. "האבולוציה של ההתחדשות העירונית בלוד מספרת את הסיפור הישראלי עצמו", אמר יאיר רביבו, ראש עיריית לוד. "בפעם הראשונה מאוד התלהבתי שיזם רוצה לחדש את העיר, לשים מעליות בבניינים, ואז הבנתי שזה גורם לכך שאנשים מבוגרים גרים בתוך אתר בנייה. לאחר מכן הלכנו על תהליך הוליסטי והגדול בישראל, כל השכונות הוותיקות, העיר העתיקה השכונות הערביות, כולן נכנסו לתוכניות התחדשות. הקמנו פרויקטים בעיר עם תוכניות של 35 אלף יחידות דיור, חלקן כבר בתהליך בנייה, ואז הבנו שיש חורים ואנחנו לא רוצים להשאיר אף אחד מאחור. לקחנו את אותם חורים – שהם מורכבים משכונות של בנייני הרביעיות, בנייני ארבע קומות, שכונות חרדיות ובנייני תשע קומות, ובנינו גם להם תוכנית. זה מגיע מאינטרס בטיחותי אבל וגם חברתי, התחדשות עירונית מעניקה תקווה חדשה לאותם אנשים שגרים שם ועל הדרך אתה משנה את קו הרקיע. אני מאמין שברגע שהחברה הערבית תגיע לדיור בר קיימא גם אחוז הפשיעה ירד".

רביבו פנה מעל הבמה לאנשי רמ״י, ואמר: ״רמ"י – יש לי בעיר שלושה פרויקטים עם היתר בנייה ביד, אבל העצלנות של השמאים הממשלתיים גורמת לכך שהבנקים לא רוצים לממן. אנחנו מסבירים לרמ"י, אני פונה כאן גם לאוצר – לא יהיו פרויקטים. יש יזמים, יש דיירים שרוצים אבל אנחנו נשארים בלי מימון״.

מנהל אגף בכיר תכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, גורי נדלר אמר כי "אנחנו מקדמים עשרות פרויקטים. אפשר לראות את ההבדלים בין הרשויות. הבעיה עם תמ"א 38 שהיא נתנה את האפשרות הזו לכל הבניינים באשר הם. יש רשויות שבהן יש יותר בניינים שזה מתאים להן ויש כאלה שפחות. הסיבה שיש תוכניות שהמשרד מקדם היא שנדרשת חשיבה כוללת ולאחר מכן יהיה אפשר להשתמש בפרוצדורה של תמ"א 38. מתוך 20 פרויקטים, יש לנו שניים בהפקדה וכמה בדרך. אני מאמין שעדיין יש מקום לבנייני שמונה קומות, וגם לפרויקט של בניין אחד״.

אסף וקסלר, רכז שיכון ונדל"ן באגף התקציבים במשרד האוצר, אמר: "אני חושב שיש היום הבנה כי התחדשות עירונית כאן כדי להישאר, ולכן הצונאמי הזה גדל. השאיפה שלנו היא לייצר פתרונות לפריפריה, גם פריפריה חברתית. הדוגמה המרכזית היא שכונת קריית משה ברחובות, שהמדינה העניקה הרבה כסף להתחדשות עירונית שם. אנחנו עובדים גם על אשקלון, נתיבות אופקים ובאר שבע. בתחילת השבוע עברה החלטה ממשלתית על התחדשות עירונית בקריית שמונה ואני רוצה להאמין שנחדש את גם אותה. הממשלה רוצה את ההתחדשות העירונית, המדינה מרגישה בנוח כבר להכניס את היד לכיס כדי לייצר התחדשות עירונית. אנחנו רואים בה כלי משמעותי לפתרון משבר הדיור".

מנכ״לית מכלול מימון נדל"ן איילת רוסק, אמרה כי "יש מחסור משמעותי בעלייה לקרקע, צריך פועלים ואין פועלים. והיום עם פרויקטים בבנייה, התמחור של הפועלים החדשים שונה, הכמות שלהם שונה, וכל יזם שמחזיק היתר בנייה, חושב פעמיים אם לעלות על הקרקע, כי ברגע שהוא עולה על הקרקע, נפתח שעון החול שלו מול הדיירים והוא פותח עוד חזית. אנחנו רואים היום שהמחירים ממשיכים לעלות, יזמים לא פותחים מיזמים חדשים ולא עולים על הקרקע – וכל זה יביא לעלייה גדולה במחירי הנדל"ן".

סמנכ"ל התחדשות עירונית בחברת אזורים, איל טישל אמר: "אנחנו מתפעלים 90 פרויקטים בארץ. תהליכים של תמ"א הם אילוץ כי בסוף צריך להשקיע את מירב האנרגיה במתחמים, שהם פתרון אורבני טוב יותר ופתרון יעיל יותר לדיירים. האתגר הוא חידוש התשתיות, כבישים, גני ילדים, פארקים. בכל פרויקט שאנחנו מקדמים בהתחדשות עירונית יש לנו מנהלי פרויקטים שמבחינתו זה חובה. מנהלי הפרויקט מתכללים את כל הפרויקט, את הקשר עם הדיירים, וזה צריך להיות מישהו מומחה שיכול לקדם חתימות, לפתור בעיות משפטיות, הוא חייב להיות מקצוען ולא רק לשלוח הודעות בוואטסאפ לדיירים. צריך לזכור שאף דייר לא הוא לא  סוג ב׳ – מבחינת טילים ורעידות אדמה".

לדבריו, "בראייה של 20-30 שנה, גם בנהריה ושלומי צריך לבנות מגדלים – לא יודע אם של 30-40 קומות, אבל מגדלים. כולנו מצטערים עכשיו על כך שבנינו ברמת גן בנייני שמונה קומות״.

בתחילת הפאנל שוחח ראש עיריית יבנה רועי גבאי, עם הנוכחים. "יבנה נמצאת בשיאו של תהליך התחדשות עירונית. 2,500 יחידות דיור בביצוע, פרויקטים שקורים הלכה למעשה. אני אומר פה ליזמים – המציאות שהייתה לפני שבע-שמונה שנים, שבה מטילים את האחריות על הממשלה, כבר לא קיימת. בלי הבנה אמיתית של צורכי קהילה – התחדשות עירונית לא תקרה. ליזמים יש תפיסה שהם באים לאתר בנייה ריק והם בונים שכונה חדשה, בעוד שיש שם דיירים שגרים. אנחנו חיים בעידן רשתות חברתיות, הדיירים מעלים הכל לרשת החברתית, המינהלות בקשב כל הזמן – יזם שלא יעמיד נציג קשרי קהילה לא יצליח בשום רשות. זו הבקשה הראשונה שלי, אי אפשר להמשיך עם תוכניות באוויר ושיטת הכל בסדר – צריך נציג קשרי קהילה. אם אנחנו רוצים להניע תהליכים יזמיים, אנחנו חייבים לחשוב על הדיירים, על הקשר עם המנהלות, ואיך אנחנו לא מעמידים פשוט עובדות בשטח. בצד השני, צריך שהממשלה תאפשר גורם מתכלל, עם שיניים, שיתכלל את כל הדבר הזה. אני לא מוכן לשמוע יותר ממשרד התחבורה את המשפט: 'לא היו מספיק תאונות דרכים בצומת, לכן אנחנו לא נקים כאן כיכר'".

בסיכום דבריו אמר גבאי: "יש לנו שלושה דברים שאנחנו צריכים לעשות כבר מחר בבוקר – הראשון הוא למנות גורם יזמי מתכלל שמדבר עם הרשות, שיודע לדבר עם התושבים, שיודע להסתכל להם בעיניים. השני הוא גורם ממשלתי מתכלל, אי אפשר לדבר עם 10 משרדים, אנחנו צריכים אחד. והנה אני אומר לכם – ראשי הרשויות יודעים לתכלל בעצמם, תנו לנו את הסמכות. הראנו את זה במלחמה ובקורונה. והשלישי הוא לחשוב על מתחמים בגדול, ככל שחושבים בגדול ככה אפשר לייצר תכנון איכותי הלכה למעשה".