כנס "עיר הנדל"ן" נפתח היום אחר הצהריים בקבינט עם ההנהגה של תחום המגורים בישראל, שדן בזינוק במחירי הנדל"ן, כיצד אפשר לפתור זאת, ועד כמה בעיית המשילות אחראית למחדל הנדל"ן הישראלי. את הפאנל הנחתה העיתונאית קרן מרציאנו מחדשות 12.
אחרי דברי הפתיחה של יו"ר קבוצת מרכז הבנייה הישראלי, ערן רולס, אמר ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ: "אנחנו עדים כרגע לבעיה בעיקר בתחום הביצוע והתשתית ששם עליית מחירי חומרי הגלם בעקבות משבר אוקראינה תרם לעליית מחירי הדירה, כמעט עד לעצירה מוחלטת של שרשראות האספקה. בטח לאור עליית הריבית במשק. בתחום היזמות אני לא רואה קריסה של חברות, אלא קשיים, רוב הפרויקטים מלווים בליווי בנקאי, ככה שאין סכנה ממשית. BDI סימן בערך 600 חברות בנייה שיקרסו השנה, שזה בערך 30% יותר ממצב רגיל".
לדבריו, "עלית הריבית המואצת היא סימן רע, אני חושב שבנק ישראל יכול היה להסתפק בעלויות יותר מתונות. תמונת המצב בעולם די דומה למה שקורה בישראל. המצב הכי דומה למה שקורה היום היה אחרי מלחמת העולם השנייה. האיחוד של הקורונה ומשבר אוקראינה גרם למה שאנחנו רואים עכשיו".
"צריך להמציא את תורת הכלכלה מחדש. כל הנגידים של הבנקים המרכזיים הם מאותו הכפר וכולם שוגים בצורה עקבית. האינפלציה הזו שזכתה לכינוי 'דביקה'. הפתרון הוא פיסקלי. צריך לייצר מקורות חדשים של יצירת אנרגיה, מפעלים חדשים. עליית הריבית לא משפיעה, חוץ מלייצר מיתון ופיטורי עובדים. היקפי הבנייה ירדו ב-20% מאז שהנגיד התחייב לעלות את הריבית. הנגיד אומר שהוא לא רוצה לפגוע בחלשים, אבל הוא פוגע בהם. המטרה שלו היא לייקר את המשכנתאות לאלו שכבר קנו, והוא רוצה שיהיה להם פחות כסף פנוי.
"אנשים לא יתחייבו למשכנתאות ובעצם יעלו על הגדר. זה לא פותר את בעיית הדיור, אלא מוביל לעליית מחירי השכירות ומשפיע על האינפלציה. אין ספק שיש פה השפעה על צד ההיצע. הקבלנים היום בונים פחות. רמ"י מצליחים לעלות את כמות השיווקים שלהם, אבל זאת טיפה בים ולא משמעותי. בנוסף, הדירות האלה כבר נמכרו, כך שיש פחות היצע של דירות בשוק. ולכן עליית הריבית משפיעה גם על הבנקים ששמים ברקס על האישור של ליווי בנקאי. ולכן, שני הווקטורים האלו עובדים בכיוונים הפוכים. קצב עליית המחירים יתחיל להתאזן וירד בסדר גודל של מספר חד ספרתי בקירוב של 10% בחודשים הקרובים. אם הממשלה לא תגיב כאן ועכשיו, ברגע שהנגיד יוריד את הריבית, אנחנו נראה חזרה את הביקוש וקפיצה במחירי הדירות. הממשלה הזאת חייבת להתכנס מהר ולהתחיל לעבוד על שוק הדיור. אני מאוד מאוכזב מראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, שהצהיר מעל כל במה שהוא יטפל במשבר הדיור, ותראו מה קורה כרגע. שוק הדיור לא נמצא באף הסכם קואליציוני. מה שנראה כרגע, כל אחד מושך לכיוון אחר ואיפה האנשים שנלחמו עבורם? שכחו אותם".
מנכ"ל סלע בינוי, שי אבוחצירא, אמר בפאנל: "אי-הוודאות לא טובה לאף אחד מהצדדים ולא משרתת שום מטרה. אני חושב שהנושא הזה יכול היה להימנע אם הייתה יותר ודאות מהממשלה ומהמדינה. אנחנו בעצמנו לא יודעים איך להתכונן למכרז הבא ומה יהיה כשנרצה לקנות מגרש חדש".
לדבריו, "אני רוצה לדבר על מספר השיווקים. גם אם יגידו ששיווקו בשנתיים האחרונות 200 אלף יחידות דיור, על כמה מהם נחתם חוזה? כי בסופו של דבר, אם לא נותנים ליזם לשווק את הדירות, זה מגביר את המחסור וההיצע קטן. כשאני קונה מכרז מהמדינה במסגרת מחיר מטרה, במשך שנתיים אני לא יכול לעשות כלום והכול נמצא בחוסר ודאות. צריך לשחרר את כל הדירות שהוציאו בשלוש השנים האחרונות ולא צריך לחכות להחלטת ועדה. ראול סרוגו דיבר על מטה הדיור שהקים השר כחלון. כאשר היינו זוכים במכרז, תוך שבוע היינו נפגשים עם מי שצריך ומקבלים לוחות זמנים. אם משהו היה משתבש, היו דרכים לפתור את זה. היום, בגלל ויכוח בין הרשויות, לא נותנים לשום הליך להתקדם".
"אני חוזר על הדברים מתוך אמונה ששומעים אותנו ואנשים שם באמת רוצים לפתור את הדברים. אנחנו רואים את הרצון והיכולת ואני לא מצפה שישר יעשו, אבל אנחנו מקפידים לחזור על הדברים כדי שבסופו של דבר הרצונות של כולם יפגשו".
"הביקושים ימשיכו"
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, הוסיף: "אני מניח שדברים ישתנו ובעיני האירוע שאנו חווים עכשיו הוא לא דרמה, כך שהריבית עכשיו היא לא הרבה יותר גבוהה ממה שהייתה בשנים האחרונות. השינוי הוא באמת מואץ, אבל הרמה האבסולוטית של הריבית היא לא מאוד גבוהה וגם התחזית של בנק ישראל היא שהיא תיעצר בקרוב. אנחנו מתייחסים לביקושים ברמה דיכוטומית של אפס או אחד. יש רוכשים שרוצים לקנות דירה בכמה מיליוני שקלים ובסופו של דבר הביקושים אמיתיים. יש רוכשי דירות והם יצטרכו לעשות את ההתאמות שלהם ויקנו בפחות, אבל הביקושים עדיין יהיו".
פרנס אמר כי "צריך ראש ממשלה שרוצה לעשות סדר. את הטכניקה לאחר מכן נפתור. אני לא מסכים עם שיטת ההגרלות ומדינת ישראל צריכה תוכנית 70 שנה קדימה ומשם להתחיל לגזור לאחור את התוכניות הקצרות יותר. נדל"ן זה עסק ארוך. 10 שנים זאת לא אסטרטגיה. צריך לחשוב רחוק. האם צריך ערים נפרדות לציבור החרדי? האם צריך לשלב אותם בצורה טובה יותר? לא נעשו דיונים כאלו. הוועדה הזו לא רואה בראייה רחבה את המטרות שלה ולכן כל מה שנעשה זה דברים טקטיים שמסתכלים לקדנציה הנוכחית ולא מעבר".
על תחום ההתחדשות העירונית, אמר פרנס כי מדובר ב"מיינסטרים של הענף. בסופו של דבר התמחור של הקרקע נעשה בפרמטרים אחרים ולכן גם בהיבט הזה, זאת זירה שהיה אפשר לצמוח בה בשנים האחרונות ואנחנו רואים הרבה יותר פעילות ממשית ופרויקטים. מה שחסר זה חסמים שקיימים הענף בכלל – רישוי, טפסי 4, תב"עות וכו'. אלו הנושאים הבעייתיים שחייבים לטפל בהם".
פנייה לממשלה: "תפסיקו לראות בנו כגורם נגד"
עו"ד רונית שבירו, הבעלים של אגד החברות שבירו, אמרה בפאנל כי "לפני חמש-שש שנים ומהפך כחלון ודיור למשתכן, באמת הייתה עצירה בעליית מחירי הדיור ואנשים ישבו על הגדר הרבה זמן. הביקושים ירדו ובטווח הארוך יהיו פחות התחלות בנייה ובסוף המחירים יעלו. בזמן קצר עליית המחירים תתמתן, אבל לטווח ארוך הם יעלו בחזרה. מדינת ישראל זכתה בעליות מחירי הקרקע ויש לנו עודף תקציבי שנובע בעיקר ממחירי הנדלן ומי שנפגע מכל המדיניות הזו הם הרוכשים והיזמים. אני מדברת בשם היזמים, תנו לנו יציבות".
שבירו הוסיפה כי "אנחנו יושבים פה כבר כמה שנים ומדברים בינינו לבין עצמנו. השיח היחיד שלנו הוא הזעקה שלנו שאף אחד לא שומע. אולי הממשלה החדשה שאמרה ימין על מלא, תעשה פניה ימינה ותסתכלו גם עלינו ונשב ביחד ותקשיבו לנו. אתם לא חייבים לקבל את כל העצות, אבל תפסיקו לראות בנו כגורם מנגד. אני פונה מפה לרמ"י ואומרת שמעבר לספסור הקרקעות, הם שמו דלק בעירה במכרזים כי הם חתכו את הפרוסות של השיווק לפרוסות קטנטנות. היום הוציאו את המכרזים רק ל-100 יחידות דיור. כל אדם שהפרוטה מעט מצויה בכיסו, קרא לעצמו יזם ותדלק את המחירים ללא מחשבה, והיום אנחנו נמצאים במצב שאנחנו מבקשים מהם לקנות מאיתנו. בואו תנצלו אותנו ואת הניסיון שלנו. הלוואי ותקשיבו".
מנכ"ל אפריקה ישראל, מיכה קליין, אמר כי "חודש נובמבר נגמר באפריקה ישראל בחודש שיא מבחינת המכירות שלנו, אבל מדובר בנתון אמפירי ובסופו של דבר יהיה לאנשים קשה לרכוש דירות. בסוף, הביקוש יישאר כבוש בלי מענה מהצד השני של היצע. רוב הקרקעות באזור המרכז הם לא של רמ"י, אלא פרטיות ואין להם שום תמריץ להיפרד מהם. הממשלה היוצאת עשתה הרבה אבל לא סיימה את העבודה שלה. החובה על ראשי רשויות היא קודם כל כלפי התושבים שלהם, והם מלאי כוויות על בתי ספר שלא קיבלו תקצוב, על תשתיות, על דרכים, וקשה לי לשפוט אותם על זה, כי אין להם שום תמריץ אמיתי. אני חושב שהטירגוט הזה של ראשי רשויות כבעיה הוא שגוי. הבעיה היא הממשלה. צריך ממשלה שמבטיחה וגם מקיימת. הבעיה במשילות מלמעלה ולא מלמטה. אני מקווה שהממשלה הקרובה תפתור את הבעיה הזאת, אבל אני לא אופטימי".
לדבריו, "הממשלה היוצאת בעיני הקשיבה ולא באה נגד. אני ראיתי הרבה פעולות שנעשו, התחלות שנעשו, יוזמות. צר לי שהממשלה הזאת לא השלימה את ימיה. אני חושב שדווקא הפעילות הציבורית הזאת היא התקווה של כולנו כי ממשלות באות והולכות".
