נכסי המקרקעין הם מהחשובים והיקרים שבנכסי הרשות המקומית, מה שמחייב את הרשות לנהל אותם על פי עקרונות של יעילות, חיסכון ומינהל התקין. השטח המצטבר של קרקע לצורכי ציבור וקהילה בתחומי הרשויות המקומיות מגיע לכ-293 קמ"ר, אולם הגידול באוכלוסייה צפוי להרחיב את היקף הנכסים שהרשויות ינהלו. על פי הערכות הממשלה, עד שנת 2040 יהיה צורך להוסיף עוד כ-70 קמ"ר לצרכים אלו.

כדי להיערך לכך חשוב לבסס תפיסת ניהול מעודכנת שתתייחס לאיכות המידע המשמש לניהול, למנגנון הניהול הנדרש, לשילוב שיקולים כלכליים בניהול הנכסים ולשיפור השירות לציבור המשתמשים בנכסים.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ערך ביקורת בחודשים יוני-דצמבר 2022 של ניהול נכסי המקרקעין בעיריות באר יעקב, בת ים, טירת כרמל, יבנה, ירושלים, כפר קאסם, מודיעין-מכבים-רעות ורחובות. בדיקות השלמה נעשו במשרד הפנים ובמשרד המשפטים. במסגרת הביקורת נבדקו מספר נושאים, בהם מנגנון ניהול הנכסים, ניהול המידע על הנכסים, פיקוח עליהם ושמירה על שלמותם ובטיחותם, שילוב שיקולים כלכליים בניהולם, תכנון פרוגרמות לצורכי הציבור, מעקב אחר הליכי הפקעות ושקיפות המידע על הנכסים של הרשות לציבור.

מדוח המבקר שמתפרסם היום, עולה כי שיעור הרשויות המקומיות שיש להן נכסים מניבים, מגיע ל-23%. החיוב של דמי השכירות בגינם הסתכם ב-2019 ב-140 מיליון שקלים, שהם כ-0.4% בלבד מסך ההכנסות העצמיות של הרשויות.

מהדוח עולה כי 70% מתהליכי ההפקעה שהחלו בירושלים – 291 הליכים מתוך 413, לא הושלמו, כלומר העירייה לא רשמה את זכויותיה במרשם המקרקעין. עוד עלה כי בירושלים ובמודיעין חלפו בממוצע יותר מ-10 שנים בין מועד אישור התוכנית עד מועד תחילת הליכי ההפקעה, וכי בבאר יעקב וברחובות חלפו בממוצע כ-25 שנים. כן כן, 25 שנה לתהליך הפקעת קרקע. המבקר ציין כי "מדובר בפרקי זמן ממושכים שבהם קרקע הייתה מיועדת להפקעה אך לא ננקטו ולו פעולות ראשוניות בעניין".

הביקורת בדוח מבקר המדינה העלתה כי אסדרת הנושא חסרה, ומשרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות לפעול לניהול מיטבי של הנכסים על פי עקרונות רצויים תוך שילוב שיקולים כלכליים בניהולם.

ברשויות המקומיות שנבדקו, נמצאו ליקויים המעידים שניהול הנכסים אינו מיטבי בלשון המעטה. לעיתים, כך עולה בדוח, אין בכלל תשתית בסיסית לניהול אותם נכסים, כגון מידע שלם ועדכני ותוכניות עבודה, ואין ניטור של מצב הנכסים ופיקוח על שלמותם.

בביקורת עלה כי שבע מתוך שמונה העיריות שנבדקו, לא הכינו תוכניות עבודה בתחום ניהול הנכסים בשנים 2019 ו-2020. עוד נמצא כי ניהול הנכסים אינו כולל תוכנית אסטרטגית למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של נכסי הרשות וייעול השימוש בהם.

לרשויות המקומיות אין כלל הנחיות או עקרונות מנחים לניטור מצב הבטיחות של מבני הציבור שאינם מוסדות חינוך, אף שהם משמשים קהל רחב הכולל גם ילדים, בני נוער ואזרחים ותיקים.

מבקר המדינה אנגלמן ממליץ למשרד הפנים לגבש מדריך מקצועי לניהול נכסי המקרקעין ברשויות המקומיות ולהטמיע אותו ברשויות המקומיות, בדגש על הרשויות שמנהלות נכסים רבים או שנמצאות בתהליכי פיתוח מואץ. לרשויות המקומיות ממליץ המבקר לגבש מדיניות לניהול הנכסים ולכלול בה גם תוכנית למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של הנכסים ותוכנית לתחזוקתם.

עוד מומלץ לרשויות לשפר את תשתיות המידע שיש ברשותן על הנכסים, לפקח על זכויות הקניין שלהן בנכסים ולנטר את מצבם, ולפרסם לציבור מידע על הנכסים ועל הקצאתם גם באינטרנט.

מעיריית ירושלים נמסר: "ירושלים, העיר הגדולה במדינה בה מתגוררים כמיליון תושבים, רואה חשיבות רבה במוסד מבקר המדינה, מבצעת תהליך רחב של לימוד, תיקון והפקת לקחים לשיפור הנכתב בהמשך לדוחותיו. לדוגמה, סקר הנכסים שנמצע בימים אלה בתהליכי סיום. הדוח הגיע לעירייה והוא ילמד, ויושב למבקר המדינה כמקובל ועל פי המועדים הקבועים בחוק. העירייה תמשיך לפעול לשיפור השירות הניתן לתושבי העיר בכל אפיק".