משרד MVRDV הוא משרד אדריכלות הולנדי עטור פרסים. השותפים המייסדים של המשרד, ויני מאס (Winy Maas), יעקוב ואן רייס (Jacob van Rijs) ונטלי דה פריס (Nathalie de Vries) נחשבו מאז הקמתו בתחילת שנות ה-90, לפורצי דרך שכמעט כל פרויקט שלהם הוא סוג של מעבדת ניסוי בקנה מידה של 1:1.
מבנה מרקטל רוטרדם הוא הבניין שהקפיץ לתודעה את ייחודו של המשרד, וגרם לו לצמוח מ-65 אנשי צוות לפני כעשור – עד ל-140 כיום. MVRDV פועל בחמש יבשות עם פורטפוליו שנע בין בתים פרטיים לפרויקטים גדולים, תכנון עירוני, וכל מה שבניהם. הנרטיב המרכזי של המשרד, כולל הקפדה על תיק טיפולוגי רחב עם התכוונות לחדשנות וחשיבה מאד לא קונפורמיסטית.
ה-Markthal שברוטרדאם הולנד, נחנך ב-2014, ועכשיו – מכיוון שהוא חוגג עשור – אורבניסטים מסביב לעולם מנתחים את הפרמטרים ומדרגים את הצלחתו או כישלונו גם כבניין בודד וגם כמרחב ציבורי. המרקטל הוא מבנה רב שימושים, בר קיימא הכולל מתחמי אוכל, פנאי, דירות מגורים וחניון. בניין שבו כל הפונקציות משולבות במלואן מתוך רצון (שעדיין יש לבחון את מימושו) לייצר השפעות סינרגטיות ביניהן.
בניין המגורים בנוי כנו קשת שהשוק והמרחב הציבורי מקורים באמצעותו. שטחו כ-100 אלף מ"ר ועלות הקמתו היית כ-175 מיליון אירו. תמהיל הדירות מגוון וכולל שניים, שלושה, ארבעה חדרים ודירות דו-מפלסיות עם מרפסות מרווחות.
מבנה המרקטל בלב ב-Laurenskwartier ההיסטורי בלב רוטרדם, ממוקם בחלל הקשתי שנוצר מתחת לבניין הדירות שמקרה אותו. בהיבט הנדל"ני, מדובר באסטרטגיה של יוזמה פרטית ליצירת מרחב ציבורי. התוצאה היא כיכר מקורה הכוללת אולם שוק מרכזי במהלך היום, ולאחר שעות הסגירה, מתחם בילוי תוסס של מסעדות במפלסים התחתונים של הבניין. זהו בניין היברידי שבו המבקרים יכולים לעשות קניות, לאכול, ליהנות ממשקה, לחיות ולהחנות את רכבם.
בצידי חלל השוק, קומת הקרקע והקומה הראשונה, כוללות 20 יחידות קמעונאיות, מסעדות ובתי קפה. במפלס התת-קרקעי הראשון יש סופרמרקט המאפשר למבקרים להשלים את הקניות שלהם תחת קורת גג אחת, ו"עולם הטעם" – מרכז לחינוך, מידע וחדשנות בתזונה בריאה.
מתחם השוק ממוקם מתחת לקשת שגובהה 40 מטר, ודפנות המבנה הפונות לשוק מעוטרות בציור קיר גדול המכסה את פנים הקמרון. היצירה שנקראת "קרנוקופיה" של האמנים ארנו קונן ואיריס רוסקם, מציג תמונות מוגדלות ומאסיביות של מוצרי מזון לצד פרחים וחרקים, בהתייחס לציורי טבע הולנדיים דומים מהמאה ה-17. היצירה כולה בגודל של למעלה מ-11 אלף מ"ר, ובולטת במיוחד בזכות הגמר המבריק שלה. על מנת להשיג את חדות, התמונה עברה רינדור על ידי תוכנת פיקסאר והודפסה על גבי לוחות אלומיניום מחוררים שהוצמדו לאחר מכן לפנלים אקוסטיים לצורך בקרת רעשים. לעומת זאת, החזית החיצונית, רצפת אולם השוק והחלל הציבורי שמסביב, מצופים כולם באבן אפורה טבעית המסייעת להדגיש את הפנים הצבעוני המהווה את מרכז הבניין.
בנוסף, ועל מנת למשוך מבקרים, התחושה בשוק היא של מרחב פתוח. בעוד שהקצוות של הקשת היו צריכים להיות סגורים פיזית כדי לספק הגנה מפני מזג האוויר, הם נשמרים שקופים ככל האפשר על ידי חזית רשת כבלים בעלת זיגוג אחד. עם מערכת בנייה הדומה למחבט טניס, כבלי פלדה מתוחים מראש יוצרים רשת תלויה שעליה תלויים שמשות מזכוכית. חזית רשת הכבלים של מרקטל היא הגדולה מסוגה באירופה ויש לה מספיק גמישות לעמוד בפני סערות כבדות.
המרקטל הוא גם בניין חסכוני באנרגיה שקיבל דירוג BREEAM Good Good. שטח רצפת הבניין הוא 95 אלף מ"ר וכולל 228 דירות ו-1,200 מקומות חניה מתחת לפני הקרקע. אולם השוק המרכזי שלו מספק בית ל-96 דוכני מזון טרי ויחידות חנויות.
כמצופה מפרויקט כל כך ייחודי, היתרונות האדריכליים והפונקציונאליים של הפרויקט היו שנויים במחלוקת מ-Day one. ככל שהשנים חולפות, המציאות מוכיחה שהמתחם אינו רק אטרקציה תיירותית, אלא משמש את כל המאפיינים המגדירים מרחב עירוני פעיל שמושך דיירים ותושבים חדשים לא רק אל בניין שמעליו, אלא משדרג את השכונה כולה ומושך אוכלוסייה צעירה למרכז העיר.
מראיונות במהלך העשור עם דיירי בבניין, התקבלו בעיקר רשמים חיוביים. המיסוך האקוסטי אכן מתפקד כראוי, ומכיוון שהדירות פונות גם אל המעטפת החיצונית, מתקבלת איכות חיים גבוהה במדדים שנבחנו בקרב הדיירים.
ד"ר הלה אורן, מנכ"לית קרן תל אביב-יפו לפיתוח, שעוסקת בנושא חשיבות המרחב הציבורי במרקם העירוני, ומרצה בנושא ברחבי העולם, מאבחנת בשיחה עם אתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי, את הפרויקט והשפעותיו בקונטקסט העירוני שלו: "הפרויקט הזה לקח את המונח עירוב שימושים למקום הכי אורבני שלו, ועדכן אותו ל'עירוב משתמשים'. המגוון של פונקציות שימושים ויעודים, יצרו מגוון קהילות של משתמשי – אזרחים צעירים, בני הגיל השלישי, משפחות וסטודנטים, אומנים, 'פודיס' מקומיים ועד תיירים פלמיים מקומיים חובבי אדריכלות ולייף סטייל, שמבחינתם הפרויקט הוא אובייקט מוזיאלי לצד תיירי בינלאומיים שבאו ללמוד אדריכלות עירונית ייחודית מגוון המבקרים. כל אלה יצרו תמהיל של עירוב משתמשים במובן המיטבי עירוני שלו".
לדבריה, "הפרויקט בהקשר האורבני שלו הוא פרויקט שהקדים את זמנו ומתח את השימוש במרחב הציבורי לשימושים חברתיים כמו הפגת בדידות ופיתוח קהילתי. העובדה שבאותו מרחב נמצא דיור, מסחר, תרבות, חניה וקולינריה, מייצרת מפגשים אין סופיים בין קהילות שונות. המרחב מייצר לבודדים שחיים בו להרגיש חלק מפעילות אינטנסיבית מסביב לשעון. הקורונה שהגיעה ב-2020, מינפה את השימוש במרחבים הציבורים, והם ידעו עדנה. כאורבניסטית מושבעת, אני מברכת על פיתוח פונקציונלי של המרחב הציבורי, מאמינה בערכים השוויוניים והחברתיים שהם מוסיפים".
-האם אם שוק יכול לשמש כמרחב ציבורי מעבר לשימוש המסחרי שלו לרכישת מוצרים ?
"בוודאי ובוודאי. אנחנו לומדים מדוגמאות רבות בארץ ובעולם, ששוק משמר ומשמש הרבה מעבר לשימוש המקורי של רכישת מוצרים שווקים הפכו ליעד תיירותי לסיורים קולינריים, מרכזי תרבות להופעות פאבים ומועדונים. שוק מהווה אקדמיה ללימוד מקצועות שונים, מחקלאות דרך אומנות הבישול האפייה, ועד אסתטיקה של פרחים וצמחיה. המרחב של השוק מארח מסעדות, בתי קפה, בתי אוכל מגוונים שמארחים תיירים מקומיים ומרחבי תבל. שוק מהווה סיפור עירוני לכל עיר שבו מתקיים, מהווה מרחב למורשת העיר על מגוון המשפחות וההתפתחות המסחרית והכלכלית שלה".
ד"ר אורן מוסיפה כי "DNA עירוני נגזר מתושבי העיר ואופייה. אין כמו השוק, לספר את הסיפור ולהיות המראה להיסטוריה העירונית הנ"ל. האותנטיות של השוק, המוצרים הטריים המגוונים, הייחודיות שמאפיינת את הרוכלים בשוק על האווירה העממית – קוסמים לכולנו. היותו של השוק חלק משכונה עירונית, מבטיח לתושבי השכונה להנות מכל הרכיבים הללו. לצד כל אלה, יש לשמור על שגרה של היגיינה, פינוי אשפה, ריחות ועוד, שנדרשים באופן קבוע לשם מיצוב השכונה כיוקרתית".
המגמה העולמית מדגישה מינוף מרחב ציבורי, פיתוח רחובות מוטי הליכה והרחקת כלי רכב מלב הערים, פיתוח תשתיות המספקות, ביטחון והתאמה מגדרית, הצללה והתאמה אקלימית – כל אלו באים לידי ביטוי בפרויקט הנ"ל ומספקים חוויה חושית של שוק, גם למי שמסתובב בלי סלי קניות".
> הצג תגובות