לפני כחודשיים נכנס לתוקפו התיקון בחוק המכר שמחייב יזמי נדל"ן להציג במסגרת המפרט של חוק המכר, את הדירוג האנרגטי של כל דירה חדשה בפרויקטים שהוא משווק. החוק שעומד בקנה אחד עם תקנות הבנייה הירוקה שהולכות ותופסות תאוצה בעולם הנדל"ן הישראלי, קובע כי בדומה לדירוג אנרגטי של מוצרי חשמל, כך גם דירות ידורגו בסרגל דירוג שבין Aּ+ ל-F. דירוג A+ מצביע על כך שמדובר בדירה שחוסכת באנרגיה, ובמשרדי איכות הסביבה והאנרגיה מאמינים כי הדבר יתווסף למכלול השיקולים של לקוחות בבחירת דירה לרכישה.
התיקון בחוק המכר נקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה, והוא מגיע לאחר שעשרות מדינות ברחבי אירופה כבר החילו חובה כזו על יזמים. אז במה דברים אמורים? דירוג אנרגיה כזה מבטא למעשה את רמת התכנון של מרכיבי המעטפת ומרכיבים שונים במבנה, לפי האזור האקלימי בו הוא נמצא. כך למעשה התקנות עוסקות בתכנון מבנים בצורה מיטבית לצריכה עתידית של חשמל, כאשר הדירוג משקלל את הבידוד התרמי של הבניין, גודל החלונות בכל דירה, איכות הזכוכית, מיקום המבנה, הכיוון אליו הדירה פונה ויכולת ניצול אור השמש, למשל בהפחתה בשימוש בחימום ובמיזוג. דירוג גבוה עשוי אף להניב חיסכון של כ-30% מצריכת האנרגיה בדירה.
האדריכל דודו רשף, מנכ"ל משותף בחברת אקו סיטי יזמות ובנייה, פירט לאחרונה לכותב שורות אלה מה כולל למשל התקן הירוק שעוסק בביצועים אנרגטיים של בניין ובתכנון הביו-אקלימי שלו. בין הדוגמאות, ציין רשף שימוש מופחת באנרגיה, הצללה של גגות שמונעת התחממות יתר של קומות מתחת, התקנת מאווררי תקרה שחוסכים שימוש במזגן, ואף התייחס לחלל לייבוש כביסה שמטרתו להפחית שימוש במכונות כביסה וייבוש זוללות חשמל.
לדברי רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, "חובת הדירוג נועדה לסייע לרוכשי הדירות בתהליך קבלת ההחלטות באחת מהעסקות המשמעותית ביותר בחייהם. הדירוג יסייע להשוות את צריכת האנרגיה של דירות בצורה פשוטה ויעילה ויצביע גם על איכות דיור טובה יותר הבאה לידי ביטוי בתאורה טבעית ואוורור טובים יותר".
ואולם, הערכה גורסת כי הרף העליון של חיסכון אנרגטי יניב חיסכון כספי של כ-100 שקלים בחודש, ובערך כ-1,000 שקלים בשנה. מדובר על סכום נאה, אך השאלה הנשאלת היא האם מדובר בכלל בשיקול משמעותי מתוך סט השיקולים של לקוחות בבואם לרכוש דירה, שגם כך מחירה עומד על כשני מיליון שקלים לפחות.
דורית סדן, יועצת אסטרטגיה ושיווק לחברות נדל"ן, מעריכה שלא, או יותר נכון – לא בשלב הזה. סדן, ששימשה עד לפני כשנתיים כסמנכ"לית השיווק של קבוצת שיכון ובינוי, מספרת בשיחה עם פורטל מרכז הבנייה הישראלי, כי בשיכון ובינוי נכנסו כבר לפני שנים לתחום הבנייה הירוקה, ואף ניסו להחיל דירוג אנרגטי עצמי באמצעות יועצים, אפילו ברזולוציה של כיווני אוויר. "האסטרטגיה השיווקית שלנו הייתה בנייה ירוקה וחיסכון אנרגטי, אבל ראינו שזה לא מביא אנשים", נזכרה, "זה לא מה שכובש את הצרכן הישראלי".
כאמור, כבר כמה עשרות מדינות באירופה החילו על היזמים את חובת פרסום הדירוג האנרגטי, וסדן אף מציינת כי מתווכים מפרסמים את הדירוג האנרגטי של דירות יד שנייה, כחלק בלתי נפרד מהמפרט של הדירה. בישראל, כך היא מאמינה, אנחנו עדיין רחוקים מכך: "אולי לאורך שנים, יגידו אנשים שהמפרט הזה נותן ערך ומשפיע על הערך הכולל, כולל שאר הנכסים הערכיים, אבל זה לא עומד לבדו כרגע. הציבור יבין לאורך השנים את הערך המוסף לבריאות למשל, אבל קשה לציבור היום לשלם על זה פרמיה. ייקח זמן לציבור הישראלי לאמץ זאת, ולהבין שזה שווה לטווח ארוך. אבל כל מסע מתחיל בסופו של דבר בצעד הראשון".
הדירוג האנרגטי מתייחס בשלב זה לדירות מגורים חדשות מקבלן, ולא למשרדים ומסחר למשל, שם מאמינה סדן כי מדובר דווקא ביעדים יותר אטרקטיביים לפרסום חיסכון אנרגטי. "במשרדים הוצאות האנרגיה הרבה יותר גבוהות", היא אומרת, "ולכן בנכסים כלאה הערך המוסף של דירוג אנרגטי הרבה יותר גבוה".
> הצג תגובות