מאז תחילתה של מלחמת "חרבות ברזל", נידונות סוגיות רבות בוועדות המקומיות שעוסקות באישורים לבניית מרחבים מוגנים שהפכו לצו השעה ולצורך המיידי של הציבור. ניתן לזהות עמדות תכנוניות שתואמות את הצורך הזה כמעט בכל בקשה, החלטה ודחיית עררים שמנסים להפוך את ההחלטות. אחת הדוגמאות המעניינות לכך היא החלטת ועדת ערר מחוז חיפה שתמכה בהחלטה של הוועדה המקומית לאשר בנייתו של ממ"ד, שבימים כתיקונם בקשה זו ככל הנראה הייתה זוכה לסירוב.  

בית מנדלבליט הוא מבנה מאוד ייחודי, מהייחודיים של הכרמל בחיפה, שנבנה על ידי הקבלן יצחק מנדלבליט. המבנה שתוכנן על ידי אדריכל משה חת ונבנה ברחוב הספורט בשכונת אחוזה ב-1943, כולל חצר וגן מקורה. הוא כולל מרפסות ייחודיות, קשתות דקורטיביות ובין השאר קיבל במה בספרות האדריכלית – בספר שנכתב אודותיו. כך המבנה בעל הערך ההיסטורי זכה לכך שרשויות השימור שומרות עליו מכל משמר. מדובר במבנה ייחודי בעל ערכים היסטוריים ותרבותיים, הבאים לידי ביטוי לא רק במבנה עצמו, אלא גם בערכים הנופיים הקיימים במגרש.

בעליה של הדירה בקומת הקרקע, הגיש בקשה לבניית ממ"ד ותמך את בקשתו באופן טבעי בנימוקים שכוללים את ההיבטים הביטחוניים, ארבעה בעלי דירות בבניין, שהם נכדיו של מי שהקים את הבניין לפני מעל 80 שנה, התנגדו לכך וטענו שמדובר בבקשה שנועדה להגדיל את הדירה ובכך להשביחה מבחינה נדל"נית. להתנגדויות צורפו כמובן נימוקים כבדי משקל המייצגים את רשויות השימור שהציפו טיעונים בדבר פגיעה בערכי השימור שהבניין מוגן באמצעותם. 

המתנגדים העלו בפני ועדת הערר מספר טענות כנגד תוספת הממ"ד המבוקשת, ובהן פגיעה בערכים האדריכליים של המבנה, חשש לכריתת עצים עתיקים בגינת הבית, חסימת המעבר בגינה וצמצום המרחק עם החלקה הגובלת, והחשש מהשתלטות על שטח משותף השייך לכל דיירי הבניין. 

למרות המלצות כל הגורמים במחלקת השימור של עיריית חיפה, אישרה הוועדה המקומית את הבקשה לבניית הממ"ד, תוך דחיית ההתנגדויות ומתן עדיפות לשיקול הביטחון על פני יתר השיקולים. ההחלטה גררה הגשת ערעור מטעמם של גורמים בעירייה העוסקים בשמירה על הערכים ההיסטוריים בעיר.

העוררים, בעלי דירות בבניין, חזרו על נימוקי ההתנגדות ובפרט על הנימוק הנוגע לפגיעה האדריכלית במבנה. העוררים טענו שהוועדה המקומית סטתה מהמלצות הצוות המקצועי בהחלטה שאינה מנומקת, ואף נחזית כשרירותי לדבריהם. הם הוסיפו עוד כי למבקשי ההיתר אין את התימוכין הקנייניים להקמת הממ"ד בשטח המשותף, וגם מסיבה זו לא ראוי לאשר את הבקשה .

זאת ועוד, נציגת העירייה חידדה בעת הדיון בערר את החשש מיצירת תקדים באומרה: "אם נתנהל ככה בחיפה ובכלל במדינה, נאפשר בנייה שתהיה בכייה לדירות. בכל מקרה של דחייה אנחנו חייבים להתחשב בערכים אחרים, ערכי שימור, גם עבורנו וגם עבור הדורות הבאים. יש המלצות של מחלקת שימור, המלצות מפורשות, ערכים אדריכלות נוף עיקריים ובכללם עצים מיוחדים וותיקים".

אדריכלית עינב שחורי, ראש מחלקת שימור מבנים בעיריית חיפה, אמרה בדיון: "הבית המתואר הינו הבית הראשון שנבנה ברחוב. ערכיו נמדדים הן מבחינה היסטורית הן מבחינה אדריכלית. מדובר במתכנן ידוע בשם משה חת שהשפיע למעשה על הקו האדריכלי במהלך המאה ה-20 באופן מובהק בעיר, ואחד המבנים יוצאי הדופן שהוא הותיר לכולנו. המבנה נשמר".

ועדת הערר במחוז חיפה בראשותה של עו"ד הדר מנצ'ורי דוד, קבעה לטובת בעל הדירה שביקש להוסיף את הממ"ד. "לאחר ששמענו את הטענות ובחנו את הדברים, החלטנו לדחות את העררים ולאשר את הקמת הממ"ד, וזאת בכפוף למספר שינויים שנפרט להלן", נכתב. "הגענו למסקנה שבמקרה זה יש לתת עדיפות לצורך הביטחוני שבהקמת מרחב מוגן, במיוחד בימים אלו".

את ההחלטה גיבתה עו"ד מנצ'ורי דוד בשיקול דעת מקצועי שמוכיח כי ניתן לבחון את מידת הפגיעה בערכים מסוימים ולפסוק פסיקות שנויות במחלוקת, אך תואמות את צרכי השעה. בין השאר נכתב בהחלטת ועדת הערר ביחס להחלטת הוועדה המקומית שאותה היא גיבתה במקרה זה: "ההחלטה כוללת נימוקים ברורים המסבירים מדוע הוחלט שלא לקבל את המלצות ועדת השימור וצוות מהנדס העיר. הוועדה המקומית מנתה שלושה נימוקים לכך – כי יש לעודד תוספת מיגון לדירות לרווחת הדיירים ולביטחונם, כי הממ"ד מוצע במרווח הצידי ואינו נצפה מחזית הרחוב, כי המיקום המוצע מאפשר תוספת ממ"דים לקומות העליונות".

לכל אלה, הוועדה אף הוסיפה נימוק חשוב ומשמעותי: "מכאן עולה המסקנה שהקמת הממ"ד, הגם שהיא גורמת לשינוי במראה המקורי של הבניין, אינה גורמת לפגיעה אדריכלית כה חמורה שמצדיקה מתן פתרון נחות יותר, של שיפור מיגון במבנה הקיים. לדעתנו, אופי הבנייה וצורת המבנה מאפשרים הקמה של שתי קומות ממ"ד בצמוד למבנה (הממ"ד המבוקש הוא בקומת קרקע, ומעליו ניתן יהיה בעתיד לבנות ממ"ד נוסף, כ"ז) באופן שלא יגרום לפגיעה ארכיטקטונית משמעותית".