לפני כחודש הלך לעולמו בגיל 93 ניסן כנען, מחשובי האדריכלים בישראל, אשר השאיר אחריו מאות פיסות של נוף אורבני שמגדיר את כולנו. אי אפשר לתאר את התפתחות המושג "אדריכלות ישראלית", מבלי לייחד פרק מרכזי לאדריכלות של בני הזוג ניסן ועדינה עליהם השלום. מדובר באדריכלות שהגדירה את הסדר האורבני החדש בזכות בנייה לגובה ופרויקטים למגורים ולתעסוקה, מהמבוקשים ביותר בשנות ה-90. בני הזוג כנען יצרו אדריכלות בקונטקסט מקומי שנוצרה יש מאין, ומשמשת סמן דרך היסטורי בתרבותה של מדינה בת 75.  

לאחר שהיה שותף במשך 38 שנה במשרד "אלחנני-כנען", ייסד כנען בשנת 1992 יחד עם רעייתו את משרד "כנען שנהב אדריכלים", בה היו שותפים גם בתו, האדריכלית דנית שנהב, וחתנו האדריכל גיל שנהב. "במשך 22 שנה עבדנו ביחד", אומרת בתו דנית. "רבים התפלאו כיצד זה אפשרי – שילוב של עבודה ומשפחה. לנו זה היה לגמרי טבעי, יצרנו משרד משפחתי שעבד בהרמוניה ובחדוות יצירה".

ניסן תיכנן פרויקטים רבים בתל אביב ובכל רחבי הארץ. "אני זוכרת שהוא היה יושב עם עפרון B6 וערמה של ניירות סקיצה, מתכנן ומעצב את הפרויקטים היפים והמקוריים ביותר", נזכרת דנית.

כנען היה מחלוצי האדריכלים בתכנון מגדלים בישראל. חלק חשוב מהפרויקטים שלו מייצגים את תחילתן של מגמות פורצות דרך כמו שילוב חדשנות טכנולוגית ותיכנון בניינים שמהווים היום אבן פינה למתחמים מעורבי שימושים.

מגדל המאה בתל אביב שבו תוכנן קיר המסך הראשון בארץ, עומד במרכזו של אחד ממתחמי עירוב השימושים האיקונים בעיר. מגדל המאה סימן את תחילת התפתחותו של ציר התחבורה המרכזי בתל אביב – רחוב אבן גבירול שבו תעבור הרכבת הקלה. פרויקטים נוספים שניתן למנות על קצה המזלג, הם בית אליהו, בית מגדלור ומגדל המגורים בית חנה. בנוסף, תכנן ניסן כנען שכונות מגורים רבות, למשל אזורי חן ומגדלי נאמן בתל אביב, שכונת הסביונים, מגדלי ראות במודיעין, קריית חתני פרס נובל בראשון לציון ועוד.

כנען האב זכה בפרסים רבים לאורך הקריירה הארוכה והעשירה שלו, בהם פרס רוקח על תכנון פארק הירקון ואמפיתיאטרון וואהל בתל אביב, תכנון היכל התרבות בכפר סבא, בית ברבור בתל אביב, בית הסתדרות המורים ורבים אחרים.

מבני ציבור ואדריכלות מוסדית בישראל הם אתגר בפני עצמו. גם בתחום זה, החותם של ניסן ועדינה הוא מובהק. בניינים ומתחמים שנחשבים ציוני דרך תרבותיים, כמו מרכז הירידים בתל אביב, אוהל יזכור בירושלים, מבנים רבים במכון וייצמן, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר אילן.

בנוסף לתחומי המגורים ומוסדות הציבור, בני הזוג כנען היו מחלוצי התכנון של הדיור המוגן המודרני בישראל, התכנון שלהם נתן פתרונות דיור איכותיים לבני הגיל השלישי, שחלקם באוכלוסיה הולך וגדל עם הארכת תוחלת החיים.

הם תיכננו את "עד מאה ועשרים" בראשון לציון, בית "טובי העיר" בירושלים, אחוזת "פולג" ו"פרוטיאה בכפר" בשרון, "אחוזת צהלה" בתל אביב ועוד.

עבור ניסן, האדריכלות הייתה לא רק מקצוע, אלא גם תחביב אהוב, שאותו עשה בצניעות ובאהבה רבה, תוך שאיפה למצוינות, מקוריות וחדשנות. המבנים והשכונות שתיכנן, הפזורים בכל הארץ, ורק מעטים יודעים שהם פרי יצירתו. אלה הפכו להיות  חלק מהנוף העירוני שבו כולנו חיים, יצירות שיעמדו פה עוד שנים רבות וימשיכו להשפיע על כולנו.

כיום, משרד "כנען שנהב אדריכלים" הוא בין המשרדים המובילים בישראל, ומנוהל על ידי הבת עירית בקר, הבת דנית ובעלה גיל שנהב, מושיק בן דור וזמיר תירוש. המשרד מונה כ-50 אדריכלים ומתכננים, שהם כולם חלק ממשפחת כנען שנהב, הממשיכים את המורשת והדרך של עדינה וניסן כנען.