לאחר מאבק של שנתיים והגשת מעל 1,300 התנגדויות, נפתח היום שלב שמיעת ההתנגדויות לתוכנית המתאר של המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה בוועדה המחוזית בחיפה. בלב ההתנגדויות, עומדות הטענות לשינוי עמוק באופייה של המושבה הוותיקה, עם תוספת של מספר רב של יחידות דיור, בסמיכות לרכבת, וללא פתרון תחבורתי או אקוסטי לתושבים.

כזכור, לפני כארבעה חודשים אישרה הותמ”ל להפקדה את התוכנית להקמת שכונה חדשה במערב בנימינה, למרות התנגדות מועצת בנימינה-גבעת עדה, שקידמה מצידה בשנים האחרונות תוכנית מתאר כוללנית. על פי התוכנית, תוקם שכונת מגורים חדשה במערב הישוב בשטח של 340 דונם, הממוקם בין מסילת הרכבת המתוכננת לבין בתי הישוב הנמצאים ממזרח. התוכנית כוללת כ-1,480 יחידות דיור ועוד 300 דירות קטנות בשטח של עד 55 מ”ר עבור דיור בהישג יד, דיור מוגן ומענות סטודנטים, כ-72 אלף מ”ר שמיועדים לשטחי תעסוקה, כ-8,000 מ”ר שטחי מסחר, שטחי ציבור ושטחים פתוחים.

מועצת בנימינה-גבעת עדה עבדה במשך כשש שנים על תוכנית מתאר כוללנית לישוב, והתוכנית של הותמ”ל היא למעשה מהלך שבוצע מעל הראש שלה. לצד התנגדות המועצה לתוכנית, גם עמותת “חיים לנחל תנינים” והוועדה המרחבית יישובי הברון מתנגדים לה. בנוסף, לשכת התכנון המחוזית חיפה דרשה הבהרות לגבי תוכנית המתאר שלה, משרד הבריאות ביקש הבהרות לגבי פתרונות הביוב שלא ניתנו בתוכנית של הותמ”ל, רשות הניקוז כרמל ביקשה התייחסות לגבי תוכנית הנגר של נחל התנינים, ואילו משרד התחבורה דרש הבהרות לגבי פתרונות התחבורה.

בשלוש השנים האחרונות מנהלת המועצה המקומית ביחד עם מתנגדים נוספים, מאבק החלטות הולנת"ע לשינוי התוכנית שהפקידה המועצה והוועדה המחוזית בשנת 2020. הדיון נערך בפני החוקרת פרופ' מרים ארז שמונתה לחקור את הכמות החריגה של ההתנגדויות שהוגשו כנגד התוכנית.

את שלב שמיעת ההתנגדויות פתח ראש המועצה, איתי ויסברג, שהדגיש כי זהו מאבק חשוב וצודק  לדבריו על עתיד המושבות, ודרש לחזור לתוכנית שאושרה להפקדה ב-2020. בכלל זה דרש ויסברג להפחית את הצפיפויות, לשמור על בנימינה כמושבה, ולהחזיר את הבינוי במזרח בנימינה על מנת לשמור על איזון דמוגרפי. בנוסף דרש להחזיר את התוכנית שהוגדרה לפיתוח אזור התעשייה במערב בנימינה, על מנת להבטיח את היכולת הכלכלית של המועצה לספק שירותים לתושבים. כמו כן, דרש ראש המועצה להחזיר את התוכנית לפיתוח תיירות חקלאית – שנדחתה על ידי הולנת"ע.

בפתח דבריו, הזכיר ויסברג את החלטת בית המשפט העליון בערר שהגישה המועצה והדגיש כי בית המשפט קבע כי על הוועדה לדון בלב פתוח ובנפש חפצה בטענות שמועלות על ידי המועצה בהיותה מוסד תכנון עצמאי שאינו תלוי בהחלטת הולנת"ע.

מהנדס המועצה, האדריכל יואב מלטר, הציג כי השינויים המהותיים והמהפכנים שערכה הולנת"ע בתוכנית בוצעו ללא נימוקים. הוא הציג את הכשלים ששינוים אלו מייצרים עבור תכנית המתאר – למשל הגידול הצפוי בעקבות שינוי הגדרת הצפיפויות לכדי 432% גידול שיוביל לכ-53 אלף איש במושבות. "זה מוביל אותנו לצפיפויות ולמציאות שאיתה המועצה לא תוכל להתמודד", אמר מלטר.

כמו כן, פירט מלטר את הכשלים התחבורתיים שיובילו לנצירת המושבה בנימינה בעקבות אי התאמת התוכניות לפתרונות תחבורתיים. בנוסף דרש לחייב שלביות בתוכנית על מנת להבטיח כי המועצה תוכל לעמוד במימוש התוכניות הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט התשתיתי.

ויסברג וצוותו, התנגדו נחרצות לתוכנית שהציגה רמ"י בדיון לפיה הם מבקשים לפתח שטחים נוספים לבניה לאורך כביש רגבים לרבות חורשת האלונים ההיסטורית. בהמשך השבוע תשמע החוקרת התנגדויות נוספות מארגונים, תושבים ועוד, שהגישו את התנגדותם לתוכנית.