מנהלת תקומה החלה את הליך השיקום בקיבוץ כרם שלום, ויצאה לדרך עם תוכנית לשיפוץ 82 מבנים ברחבי הקיבוץ, שניזוקו בקרבות שהתחוללו בו בשבת השחורה של 7 באוקטובר. במסגרת תכנית השיקום היישובית, ישופצו בקיבוץ 69 מבני מגורים ו-13 מבני ציבור. למרות הקרבות, בהם נהרגו שני חברי כיתת הכוננות, אולם עשרות מחבלים נהרגו או ברחו, לא ניזוק אף מבנה ברמה שמצריכה את הריסתו המוחלטת, כפי שקרה בכמה קיבוצים אחרים בעוטף.

עבור העבודות לשיקום אותם עשרות מבנים בקיבוץ, שיקום שטחי ציבור ושיקום התשתיות הציבורית, תקצה מנהלת תקומה כ-9.2 מיליון שקלים. בשלב הראשון ישופצו מבני מגורים. בהמשך יחל שיקום המבנים הציבוריים, ולאחר מכן ישוקמו התשתיות ביישוב. על פי לוח הזמנים של מינהלת תקומה, עבודות השיקום יאפשרו חזרת תושבי הקיבוץ למקום בפברואר הקרוב, במידה והדבר יתאפשר מבחינה ביטחונית כמובן.

פעולות הביצוע שהחלו היום בשטח, יצאו לפועל לאחר חודשים בהם בוצעו סקרים, פעולות לשיתוף ציבור ותכנון של העבודות. לטובת ניהול העבודות, הקיבוץ התקשר עם חברת "מנהלת א. יתד מהנדסים ניהול פיקוח וייזום פרויקטים בע"מ" שהתקשרה עם הקבלן המבצע "שי בר הנדסה".

על פי דוח של מינהלת תקומה לסיכום שנה לפעילותה, שפורסם באתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי, מתוך כ-64 אלף תושבי החבל שחיו בו לפני מלחמת חרבות ברזל, חזרו אליו כמעט 50 אלף – 87% מכלל התושבים. 12,708 תושבים שוהים בפתרונות ביניים ואחרים – אם בשכונות זמניות או בבתי מלון, כאשר חלקם לא יכולים עדיין לחזור ליישובים בהם התגוררו מטעמי ביטחון או שאלה דרושים עדיין שיקום.

במהלך ששת החודשים הראשונים להקמתה, מינהלת תקומה גיבשה תוכנית חומש אסטרטגית לשיקום ופיתוח החבל, בשיתוף הרשויות ונציגי קהילות החבל, המפרטת את כלי הפעולה ואת חלוקת התקציב בין התחומים השונים, כגון אדם וקהילה, בינוי, דיור ותשתיות, כלכלה, עסקים ותעסוקה, חקלאות ותיירות, מורשת והנצחה, ביטחון וביטחון לאומי, חיבור להתיישבות ותחומים נוספים. התוכנית האסטרטגית היא תוכנית רוחבית רב-שנתית המבוססת על היתרונות הייחודיים של החבל, על ההזדמנויות והפערים והאתגרים שזוהו. מאמצי התכנון התקיימו במקביל בכל אחד מתחומי החיים ונעשו תוך שיח שוטף עם הרשויות המקומיות, היישובים והקהילות.

סך התקציב השנתי של מנהלת תקומה בשנת 2024 עומד על כשבעה מיליארד שקלים, כאשר 48% ממנו (3.4 מיליארד שקל, א"כ) מבוצעים על ידי מינהלת תקומה, בעיקר לצרכים בטווח המיידי והבינוני, והשאר (52%) מתועלים לפרויקטים באמצעות משרדי הממשלה. מהדוח עולה כי השנה הופנו כארבעה מיליארד שקלים לנושא הבינוי – שכולל גם דיור ותשתיות.