האם החלטה של ועד מושב להתנגד להקמת דיר, גוברת על הסכם חכירה של החקלאי עם רמ"י? סוגייה זו התגלגלה בשנתיים האחרונות – עד שהוכרעה לאחרונה לטובת החקלאי.

תושב מושב בית עזרא בשפלה, אמנון חכמון, פנה לקבלת היתר להקמת מבנה חקלאי עבור מפטמת עגלים ואורוות סוסים. בעל הזכויות בנחלה הוא דור שלישי למשפחה חקלאית המתגוררת במושב הסמוך ומגדל כבשים ועופות, ובעברו היה בעלי רפת חולבות. מאז שרכש בעל הזכויות את הנחלה, הוא מצא עצמו מתנהל מול ועד האגודה החקלאית בניסיונות להקים מבני חקלאות בשטח החקלאי ששייך לו, כחלק מחלקה א', ואשר עליה נחתם חוזה חכירה ישיר מול רמ"י.

למרות ניסיונותיו הרבים מול האגודה למציאת פתרון מתאים להקמת מבני החקלאות, בקשתו של חכמון נדחתה פעם אחר פעם בטענה כי כבר בשנת 2014 החלטה האגודה שלא לאפשר הקמת מבנים לגידול בעלי חיים בחלקות א' ו-ב' של הנחלות, אלא רק בחלקה ג'.

כך יצא שהמושב החקלאי למעשה התנגד לפעילות חקלאית של אחד מתושבי המושב, למרות שמאז שהתקבלה אותה החלטה ב-2014, ישנן לפחות שתי בקשות להיתר שעליהן מופיעה חתימת האגודה השיתופית, שסירבה במקרה הנוכחי לחתום. נחזור לכך בהמשך.

באפריל 2022 קבע משרד החקלאות, כי חכמון, שרכש משק ומעוניין להקים מפטמה בחלקה א', טוען כי הקמת אותה מפטמה בחלקה ג' "אינה ראלית וכדאית". משרד החקלאות ציין כי "הקמת בינוי חקלאי קשיח בחלקות ב' ו-ג' מנוגדת עקרונית (למעט מקרים מיוחדים) למדיניות התכנון ולמדיניות משרד החקלאות כאשר מדובר בשטחים פתוחים שאינם צמודי דופן. כמו כן גידול בעלי חיים בריחוק ממגורי החקלאי, מורכבת ומחייבת שהות קבועה בצמוד להם לטיפול שוטף ולמניעת גניבות".

עוד ציין משרד החקלאות במכתבו לרמ"י, מספר סיבות מדוע אינו רואה מניעה להקמת המפטמה. הראשונה היא כי מדובר בחלקה א' "בה אמור להתרכז מרבית הבינוי החקלאי ובעיקר גידול בעלי חיים ומבני שירות חקלאיים". בנוסף קבע כי התוכנית עצמה מאפשרת זאת, וציין כי "החלטת האסיפה מהווה שינוי מהותי לאופי הפעילות החקלאית ביישובים חקלאיים, (ההחלטה, א"כ) אינה גורפת מידי – אינה נותנת אפשרות לבחינה סביבתית, להיקף גידול, למרחק מהמגורים, לסוג בעלי החיים וכדומה". ולכן קבע המשרד כי אינו רואה מניעה לחתום על המלצה לתוכנית, למרות שהיא נעדרת חתימת האגודה השיתופים במושב.

במרץ השנה קיבל החקלאי חכמון היתר להקמת הפרויקט מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה באר טוביה, שקבעה כי יש לו הסכם חכירה ישיר מול רמ"י, וכי הבקשה שלו עומדת בהוראות התב"ע. בנוסף קבלה הוועדה כי ניתן אישור מרמ"י לבקשה, כולל מכתב מפברואר לאחר קבלת עמדת האגודה שהתנגדה לאותה בקשה. "אשר על כן", קבעה הוועדה, יש "לקבל את הבקשה ולדחות את ההתנגדות".

האגודה: "לא מתנגדים למבנים חקלאיים, אבל…". החקלאי: "היית מסכת התעללות"

לאחר מכן פנתה האגודה לוועדת הערר המחוזית דרום. בדיון אמר עו"ד אורן אבלה, שייצג את האגודה השיתופית: "אנחנו כאגודה לא מתנגדים להקמת מבנים חקלאיים. הגשנו את ההתנגדות איפה לדעתנו צריך למקם את המבנים. הגשנו בג"ץ כדי שיראו שאנחנו לא בעניין אישי… יש לנו חוות דעת, יש פה בעיה סביבתית עם קרבה לשכנים. ארבעה דונם של מבנה באמצע המושב, אנחנו יודעים שלא יעשה בזה שימוש. הבחור כאן לא חקלאי, חברה צד ג' תיקח את השימוש, ויש לנו בעיה עם מה שקורה בתוך המושב. אין לי בעיה שהוא יתפרנס, רק ששאר האוכלוסייה לא תסבול מזה… אבל יש פה משהו שזועק לשמיים, זה משהו ענק באמצע מושב, ליד בתים של אנשים, במרכז של קהילה. הצענו חלופה והצענו לעזור בתשתיות הגעה על חשבון האגודה. הצענו מלא דברים ואין לנו ברירה אלא ללכת להליך משפטי".

עו"ד דוד ג'והן, שייצג את חכמון, אמר: "אנחנו לא מדברים על משהו דרמטי. אנחנו במסלול ירוק, לפי התב"ע, ללא הקלות, אנחנו נעמוד בכל הדרישות של איכות הסביבה. גם חוות הדעת שהוגשה היום וצורפה בהתנגדות, לא אומרת שאי אפשר לקיים, אלא שיש דברים שיצטרכו לעשות ומה שנצטרך לעשות – נעשה. הוא מבקש למצות את זכויותיו. המשק נרכש בהרבה כסף כדי לקיים בו פעילות חקלאית. יש לנו זכות לחופש עיסוק וקניין. אנחנו לא מתכוונים לוותר על זכויותינו. היתה פה מסכת התעללות, הם באו לכאן רק בשביל לעכב. נעשו הרבה דברים, נתנו הצעות לא רלוונטיות. אנחנו קיבלנו אישורים של משרד החקלאות, של רמ"י… יש פה קבוצה של אנשים שהחליטה שהיא יכולה לקבוע לאנשים אחרים. יש אנשים שכן הותר להם בהיתר בנייה".

עו"ד אבלה השיב: "הגידול החדש שלוקחים גורם צד ג', איך נהיו פתאום עגלים. רוב המושב הוא ירקות. 22 אם באמת היתה חקלאות רגילה באגודה, אולי במשך השנים היו מסתכלים אחרת. המושב קיים 70 שנה ואין מבנים לעגלים ואנחנו מבינים למה לא חקלאים שקונים את המשקים, מה הם עושים ומזה האגודה פוחדת".

ערר זה נדחה בטענה כי התוכנית המוגשת, אינה סותרת את התב"ע שחלה במקום, וכי אין מניעה תכנונית ליישם אותה, וזאת משום שמדובר במושב חקלאי עם זכויות בנייה למבני חקלאות גם לגידול בעלי חיים. "בנסיבות אלה ספק רב אם לעוררת קיימת זכות ערר על היתר תואם תוכנית", נכתב בהחלטת הוועדה. "גם בהנחה שלעוררת יש זכות ערר, וכאמור ספק רב אם זה המצב, הרי שאין כל הצדקה להתערבותנו בהחלטת המשיבה (רמ"י, א"כ) לאשר את ההיתר. מדובר בהיתר תואם תוכנית שאין סיבה תכנונית או קניינית לא לאשרו".

ניסיון נוסף – דרך התב"ע

האגודה החקלאית לא אמרה נואש, ובמסגרת התב"ע החדשה שהגישה לרשויות התכנון עבור הוספת יחידת דיור שלישית בנחלות, פעלה למנוע הקמה של מבנים לבעלי חיים בחלקות א'. ב-24 ביולי השנה דחתה הוועדה המחוזית דרום את ההתנגדות העצמית של מושב בית עזרא, בטענה ש"שימושים חקלאיים, ביניהם מבנים אלו ותוצריהם, הנם חלק בלתי נפרד ממרקם החיים בישובים אלו". שנתיים של דיונים הסתיימו בקבלת היתר הבנייה, והוא מתכנן להקים בהקדם את דיר העגלים והאורוות לסוסים.

אבל תהליך בירוקרטי כזה עשוי להתיש את מי שהחל אותו. חכמון פנה לחברת "בוסט מושבים בע"מ" שתלווה אותו בתהליך מול הגורמים הרלוונטיים, בהם האגודה השיתופית של בית עזרא. "בוסט מושבים" פועלת במגזר הכפרי ונותנת פתרונות להוצאת התרי בנייה, תב"עות, תהליכי העברה זכויות ורכישת זכויות מול רמ"י.

לדברי ניר יעקובי, ניב יעקובי, מנכ"ל משותף בחברה ומומחה למשקים ונחלות ואגודות חקלאיות, "מלכתחילה הבנו שיש כאן בעיה. נוצר מצב שחקלאי רוצה להתפרנס מפעילות חקלאית מול האגודה שיצאה נגדו. זה לא מהלך פשוט כי למעשה אתה אמור להתקדם מול כל הרשויות כשהבסיס שלך לא איתך. נדרשת כאן חשיבה אחרת שהיא מעבר לחשיבה משפטית או תכנונית בלבד. היתה לנו אסטרטגיה לניהול התיק הזה. בנוסף, הסיטואציה הזו, של להילחם במושב שלך משפטית היא לא קלה לאף אדם. למרות האתגרים הלא פשוטים שעמדו בפנינו החלטנו ללוות אותו לאורך הדרך".

האסטרטגיה של "בוסט מושבים" הייתה ראשית לפעול מול משרד החקלאות, שחתם על התוכניות גם ללא הסכמת האגודה. בהמשך הייתה פנייה לרמ"י לקבל חתימת על התוכניות בהתאם לנהלים שיצאו בשנים האחרונות לנחלה מהוונת ששילמה דמי רכישה בשיעור של 33%. כאשר המושב התמיד בסירובו, הוגשה התוכנית לוועדה המקומית לתחילת הליך הרישוי ללא אישור האגודה.

"כשאתה יוצא לפרויקטים בנחלה, אתה פועל מול רגולציה עצומה", אומר יעקובי. "אתה חייב להתנהל מול המון גופים  – אגודת המושב, ועדות תכנון מקומיות ומחוזיות, הסוכנות היהודית, רמ"י, משרד החקלאות, המשרד לאיכות הסביבה, רשות ניקוז פיקוד העורף, כיבוי אש  ועוד. לא די שיש לך את ההליך הפורמלי, אלא יש לך התנגדות של המושב מה שיוצר התנהלות נוספת שכוללת ויכוחים, הכנת חומרים, ייצוג ומלחמות לטובת הלקוח לעמן המטרה המבוקשת. הלקוח מבין לבד שמדובר לא רק בהליך תכנוני אלה גם משפטי, ללא המעטפת הכוללת שקיבל הלקוח מאיתנו, הוא לא היה צולח את התהליך או שהיה נסחב לעוד מספר שנים".