כל מי שעוסק בתחום כבר מזהה את הדינמיקה – ההתחדשות העירונית מייצרת יחסי גומלין צפופים בין היזמים לרשויות המקומיות, ולכן נולד המהלך שנועד למשב את הביצועים של אותן רשויות.

הרבה רשויות אכן מצטיינות בקידום ומימוש פרויקטי התחדשות, אך יש גם כאלה שממשיכות להתעלם ממשבר הדיור ומהצורך בזירוז פרויקטים שיספקו הגנה לדייריהם.

"מדובר במיזם משותף למרכז הבנייה הישראלי בשיתוף קבוצת גיאוקרטוגרפיה וצמרת יזמי ההתחדשות העירונית בישראל, שיקנה כלים לרשויות המקומיות להבין היכן הם עומדים ביחס למה שמצפים מהם", אומר ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי ויוזם המהלך. "זהו משוב שדומה מאד למשוב השופטים שנערך על ידי לשכת עורכי הדין".

המשוב הוא מהלך קריטי חיובי ובעילום שם במסגרתו כל חברה תוכל למשב את הגורמים המקצועיים ברשות, כמו מהנדס העיר, אדריכל ההיר, ראש מינהלת ההתחדשות, שמאי הוועדה ועוד, בערים בהן אותה חברה פעילה. כך יועלו על נס הטובים ובאמצעות אינסטיב חיובי מרכז הבנייה הישראלי ייצר מנגנון הכולל ציונים לשבח לרשויות ולמחלקות שבתוך הרשות, כמו גם מדליות ותעודות הצטיינות שינתנו לנושאי תפקידים שיקבלו את הדירוגים הגבוהים במשוב.

אם ניקח לדוגמה את סוגיות תקן 21, נקבע רווח מינימאלי אבל התמונה היא רחבה – היזם לא מסתכל רק על הרווח המינימלי והצפייה היא שהרשות המקומית תסתכל על ההשפעות ההדדיות לגבי ההיתכנות הכלכלית של היזם. הרשות המקומית, מכורח תפקידה, מייצרת לעיתים חסמים לא בכוונה תחילה, אבל כאשר הרשות מציבה מכשולים בפני היזמים, כאלו שמסבים להם סיכון גדול, הרשות למעשה פוגעת באטרקטיביות שלה עבור היזמים, ואת ההכרה הזו הרשות תוכל להבין רק כאשר היא תדורג ותקבל שיקוף אמיתי באמצעות המשוב.

המשוב בוחן כל רשות באמצעות שאלונים. החברות היזמיות – כ-200 בסך הכל – ממלאות את המשוב עבור הערים בהן הן פעילות, חברה שהחלה בתהליך קידום תב"ע או הגשה להיתר, תתייחס לפרויקטים אלו ותציין את מספר הפרויקטים שישי לבה בכל עיר. כל חברה יזמים תמלא שאלון נפרד לכל עיר שבה היא פועלת ותציין את מספר הפרויקטים בכל רשות מקומית, כך שניתן יהיה לסכם את הדירוג של כל חברה על פי נפח הפעילות שלה (יחס מספר הפרויקטים( בדירוג העיר.

אחד המדדים המרכזיים במשוב מתייחס למידת אי-הוודאות. אם בעבר – כשנשאלו היזמים מה מעכב את הפרויקטים בהתחדשות עירונית –  התשובה הכללית הייתה סוגיית אי הודאות, הרי שכעת המשוב בוחן את כל התחומים שמייצרים אי-ודאות מטעמה של הרשות, החל מאי-ודאות תכנונית, דרך אי-ודאות בהליכים חברתיים, ועד אי-ודאות בנושאי היטלי השבחה.

גם סוגיית תוכנית העיצוב העירונית מקבלת התייחסות במשוב – ועד כמה היא מעכבת את התקדמות האישורים וקבלת ההיתר, ובאילו רשויות נמצאו פתרונות שמתיישבים גם עם הצרכים של העיר, וגם עם האינטרסים של היזמים שבסופו של יום צריכים למכור את הדירות החדשות ברווח סביר, ורצוי מבחינתן אף גבוה מהרף המינימאלי שנקבע בתקן 21.

זו הבשורה שאת תוצאותיה ניתן יהיה לראות כבר בחודשים הקרובים, עם חשיפת תוצאות המשוב ודירוג הרשויות, המחלקות, הפקידים ונותני השירותים בתחום ההתחדשות העירונית.