מנהלת אגף בכיר לאסטרטגיה ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון, מיכל ארן הכריזה במהלך כנס קונטק לחדשנות בבנייה SHIFT SUMMIT 2024, על שינוי משמעותי בדרישות המכרזים הממשלתיים לבנייה ציבורית. ארן אמרה בכנס ייבחן המשרד הטמעת רכיב טכנולוגי בהוראות מכרזי בנייה, כך שהמתמודדים יצטרכו לתת את הדעת גם על אספקט החדשנות בהצעות שיגישו.

ארן אמרה לנוכחים כי מדובר כעת בפיילוט שצפוי לצאת לפועל כבר בשנה הקרובה, והוא ייבחן בשני מסלולים: מכרזי קרקע ליזמים במסגרתו הצעתם תצטרך לכלול גם חדשנות בבנייה, וגם במכרזי ביצוע לתשתיות ומוסדות ציבור, שגם שם יצטרכו המציעים לשלב שיטות בנייה חדשניות.

ארן התייחסה למצוקת כוח האדם בענף, שדרך אחת לנסות לטפל בכך היא הטמעת טכנולוגיות: "אנחנו מאוד מאמינים בקונטק ככלי לפיתוח האקוסיסטם שמאפשר את פיתוח הטכנולוגיות כאן בארץ, לצד הקמת קרן מחקרים, מיזמים משותפים עם רשות החדשנות ועוד. המשרד מתמקד במחסור בעובדי הכפיים בענף ואחד הכלים לטפל בו יהיה הרחבה משמעותית של החדשנות בענף. הדבר צריך לבוא לידי ביטוי בכמה היבטים, בהם הכשרה מקצועית שתתאים לעתיד של הענף. היבט נוסף חשוב עליו שם המשרד דגש הוא שילוב טכנולוגיות כבר בהוראות מכרזי הבנייה של המשרד".

כנס SHIFT SUMMIT 2024 של קהילת מפתחי טכנולוגיות הבנייה ConTech – שיתוף פעלה של משרדי הבינוי והשיכון והכלכלה, רשות החדשנות הממשלתית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל – עמד השנה בסימן הרחבת השימוש בטכנולוגיות בענף הבנייה ותשתיות לצורך התמודדות עם המשימות הגדולות שעומדות בפניה הענף בישראל.

הכנס עסק במגוון רחב של נושאים עולם טכנולוגיות הבנייה. בין השאר הוצגו בכנס כלים וצפי לשילוב חדשנות רובוטית באתרי בנייה, טכנולוגיות מצילות חיים בבנייה, חדשנות בתחום הבינה המלאכותית לענף, חידושים בתחום חומרי גלם לבנייה, טכנולוגיות רחפנים בשירות הענף, מודלים להטמעת טכנולוגיות באתרים, בנייה מתועשת, שיקום עוטף עזה.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן אמר כי "המשימה המרכזית שלנו בשנתיים האחרונות היא הגדלת ההיצע, כאשר אנו פועלים לביצועה היעיל בכמה ערוצים במקביל, בהם מגה הסכמי גג, סבסוד לפיתוח קרקעות, הורדת מחירי הקרקעות ועוד. ערוץ מרכזי להגדלת הפריון בענף הוא  חדשנות ותיעוש הבנייה, עם צפי ממשי לקיצור משך הבנייה ב-30% והפחתת התלות בכח אדם לביצוע הפרויקטים. נמשיך להשקיע ולעודד קבלנים ויזמים, ולפתח קהילות כמו קונטק, שמשנים את המציאות בעולם הדיור".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו פתח את הכנס והדגיש "דווקא התקופה הנוכחית היא הזדמנות להבין כמה חשוב להרחיב את המאמץ וההשקעה בפיתוח טכנולוגיות בענף הבנייה והתשתיות. אנחנו הולכים לעולם שבו בעתיד הלא מאוד רחוק נראה בנייה באוטומציה ותכנות בכלים שקיצרו ויוזילו דרמטית את הבנייה".

מנכ"ל ההתאחדות, תא"ל במיל' יגאל סלוביק הוסיף: "אתם המפתחים קבלתם קפיצת דרך שאם תמצאו את הפוטנציאל שלה בהעמדת כלים שהשוק באמת צריך, תמצאו בענף הבנייה והתשתיות מכרה זהב״. מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, דוד יהלומי אמר: "הטכנולוגיה חייבת להשתלב בענף במהירות שיא. היא תהיה מנוע צמיחה למשק כולו. ולכן חייבת המערכת כולה לעבוד יחד, מדינה והמגזר העסקי בענף לפעול להכנת השטח עם כוח אדם מתאים ומיומן שיקלוט ויפעיל את הטכנולוגיות. לדבריו, הנושא נמצא על שולחנו והקרן תפעל לקדם אותו".

האזהרה של אלי כהן

מנכ"ל תרמוקיר, אלי כהן, התייחס לסוגיית פליטת גזי החממה: "כל עולם התחליפים, שמתקשר לבנייה הירוקה – באנלוגיה לענף הרכב שמפתח היום מכוניות על מימן ועל פוד-קט שמפתח טכנולוגיות של מוצרי בשר תחליפיים – בכל הנוגע לקיימות אנחנו עדיין לא שם, ואני פונה פה לציבור היזמים – מה שאותנו מטריד בטרמוקיר זה עולם החומרים. לפתח חומרים עם אפס פלטות גזי חממה – זה האתגר. כולנו יודעים שצמנט אחראי היום ל-14% מהפליטות של גזי החממה, ועולם בלי צמנט הוא עולם אידיאלי, אך אני יודע שזה לא יהיה קיים, אבל בואו נתחיל להפחית".

לדבריו, "אני יכול להגיד לכם שחזרתי מכנס בגרמניה לפני שבוע, הקונגלומרטים הגדולים בעולם שעוסקים בתעשייה הזאת, מאד מוטרדים. השוק אמנם עוד לא דורש את זה, אנחנו כולנו יודעים שכל ההשקעות הגדולות לא יעברו לעולמות תוכן שלא יוכיחו הקטנה משמעותית מאד בהפחתת גזי חממה, ולנו בתעשייה יש תפקיד מאד מוביל בזה.

"אנחנו כבר נמצאים במקום הזה שאנחנו יודעים שאוטוטו נצטרך לענות על השאלה כמה גזי חממה אנחנו פולטים וכמה אנחנו מזהמים, ובשרשרת הלאה זה משפיע על הקבלנים והלקוחות שלנו, והם מתחילים לשאול אותנו את השאלות".

יוגב קציר, מנכ"ל CivicLabs – פלטפורמת החדשנות הטכנולוגית המובילה בתחומי ה-Built Environment  מבית קבוצת ההנדסה ברן, אמר בכנס כי "המהפכה הטכנולוגית משנה את פני הבנייה, התשתיות והנדל"ן, עם עלייה מתמדת בביקוש לפתרונות חדשניים בכל שלבי הפרויקט. כעת השאלה היא – האם ההייטק הישראלי יממש את הפוטנציאל האדיר שלו גם בתחום הזה, וכמה מהר תצליח התעשייה המקומית להטמיע חדשנות באופן אפקטיבי".