הרשויות המקומיות בוחרות אסטרטגיה חדשה במלחמתן ב"קרן הארנונה" שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אחרי ההפסד בכנסת בשני בלילה עם ההחלטה של ועדת הכספים לקבל את "קרן הארנונה", ולהעבירה להצבעה שנייה ושלישית במסגרת חוק ההסדרים, ולאחר שהחלו בהשבתת שירותים עירוניים, הודיע היום מרכז השלטון המקומי כי הוא נערך למאבק משפטי בקרן הארנונה.

בישיבת ההנהלה המשותפת של מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי שהתקיימה היום, הוחלט על המשך המאבק ב"קרן הארנונה שנועדה לגזול את כספי התושבים", כפי שנמסר, וכי הרשויות החליטו להעביר את צעדי המאבק "לפגיעה בממשלה ולא בתושבים, ונערכים לפניה לערכאות משפטיות אשר יוגשו בסיום תהליך החקיקה של חוק ההסדרים".

בנוסף, הקים השלטון המקומי צוות פעולה שירכז את הפעולות שינקטו במאבק מול הממשלה, מבלי לפגוע בתושבי הרשויות. הצוות יוביל את הצעדים המשפטיים, הבירוקרטיים והמעשיים.

לאחר ההצבעה בוועדת הכספים, הודיעו ראשי ערים כי יסרבו להעביר כספים לקרן. יום לאחר מכן הושבתו הלימודים ברשויות רבות ליום אחד, ובמקביל הושבתו שירותים עירוניים נוספים, כגון ועדות תכנון עירוניות. בשלישי בבוקר כבר הקדים ראש עיריית גבעתיים רן קוניק את ההחלטה עליה הוחלט היום, כשהצהיר ברדיו 103 כי ראשי הערים מתכוונים לעתור לבג"צ נגד חוק הארנונה.

במרכז השלטון המקומי אומרים כי "חוק קרן הארנונה הוא חוק מעוות המשנה את סדרי בראשית ביחסי שלטון מרכזי ושלטון מקומי, מדובר בחוק לא שוויוני, המתבסס על נתונים שקריים שהציג משרד האוצר, וקודם בצורה דורסנית ולא חוקית. הקרן לא משיגה את המטרות לשמן נטען שהיא הוקמה (טיפול במשבר הדיור), וברור שקודמה משיקולים זרים אחרים".

עוד נמסר כי "השלטון המקומי מתנגד התנגדות מוחלטת, לחוק קרן הארנונה, שפוגע באוטונומיה, בסמכויות ובתקציבים של הרשויות המקומיות, ודורש מהמדינה להציג תכנית אמיתית לפתרון משבר הדיור, שתביא להורדת מחירי הדיור, תמרוץ ריאלי להרחבת בניית יחידות דיור וחיזוק אמיתי של הרשויות בפריפריה ובמגזר".

אז מהו חוק הארנונה?

כזכור, אל קרן הארנונה יועברו כספי גידול בהכנסות מארנונה עסקית, ובכספים אלו הקרן תתגמל על בניית יחידות דיור, כחלק מהניסיון להגדיל את היקפי הבנייה ולסייע לרשויות חלשות. הקרן שתתחיל לפעול ב-2024, תגרע למשל מהארנונה העסקית של תל אביב עשרות מיליוני שקלים בשנים הקרובות.

המודל המוצע הוא כך: כל רשות תפריש לקרן החל מ-2024 אחוז מסוים בצורה דיפרנציאלית מתוך ההכנסות מהגידול בארנונה עסקית, בהתאם להכנסה לנפש מארנונה עסקית. בנוסח החוק המקורי עמד שיעור ההפרשה המירבי, במדרגה הראשונה על 49%, אולם רף זה הורד במהלך 10 הדיונים שהתקיימו בוועדה, וכעת עומד על 27.5% בהוראת שעה לשנתיים הראשונות עד תום 2025. מדרגה השנייה שעמדה בהצעה המקורית על 35% הופחתה ל-20%, המדרגה השלישית שעמדה במקור על 20% תעמוד על 15%, המדרגה הרביעית והמינימלית שעמדה במקור על 10% תעמוד על 7.5%.

עוד תיקון שנכנס להצעת החוק שתובא לקריאה שנייה ושלישית, הוא מנגנון הפחתה בשיעור ההפרשה לקרן, עבור רשויות המדורגות באשכול 1 עד 5 – הן במדד החברתי-כלכלי והן במדד הפריפריאלי, כך שרשות כזו שאמורה הייתה להפריש את ההפרשה המקסימלית של 28%, תפריש רק 20% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים.

ומהצד הנותן לצד המקבל: מתוך כספי הקרן יוענק מענק שנתי וקבוע לרשויות המקומיות בסך 1,850 שקלים עבור כל יחידת דיור שנוספה ברשות משנת 2021. סכום זה הופחת מ-2,000 שקלים בהצעה המקורית. בנוסף רשות מקומית תהיה זכאית למענק שנתי וקבוע של 1,000 שקלים בשל כל יחידת דיור שנוספה שטחה בין השנים 2018 ל-2020. סכום זה הועלה מ-1,500 שקלים לפני השינויים שהוכנסו בחוק. החל משנת 2025 השיעור יתעדכן מדי שנה לפי שיעור העדכון, לעניין מענקים חדשים.

לעניין רשות מקומית ביהודה ושומרון, נקבע כי בשל המצב המשפטי באזור, תשלומים שתצטרך להעביר לקרן, יקוזזו מתשלומים המגיעים לה מהקרן, כאשר יש קושי לגבות ישירות מן הרשויות באזור.

עוד נקבע כי כלל הכספים שיכנסו לקרן, יחולקו כתמרוץ לבנייה למגורים ברשויות, ניהול הקרן יהיה בראשות השלטון המקומי, ומרבית היתרות שיישארו בקרן יחולקו חזרה לרשויות.