כשבוע לאחר החלטת בית המשפט המחוזי צפון שאישר את תקינותם של מכרזי רמ"י על קרקעות קיבוץ האון, ולאחר שפורסמו שמות הזוכים בקרקעות, הגישו המועצה האזורית עמק הירדן וקיבוץ האון, ערעור לבית המשפט העליון באמצעות עורכי הדין אבנר צור ואילן גורודיסקי.

כזכור, ביום שני שעבר השופט ערפאת טאהא מבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה את עתירתה של מועצת עמק הירדן נגד שיווק הקרקעות בקיבוץ. במועצה התנגדו לפרסום המכרזים מחשש כי אלו יהפכו לקרקע פוריה להתפתחות יישוב לעשירים בלבד, שיוכלו לשלם מיליוני שקלים עבור קרקע בסמוך לשפת הכנרת לטובת בתי נופש, בלי תועלת אמיתית למועצה האזורית עצמה שרוצה למשוך אליה אוכלוסיות חדשות. כמו כן, עלויות הפיתוח עשויות להכביד על המועצה.

השופט טאהא ביקר את התנהלות מועצת עמק הירדן שבחרה לדבריו לעתור נגד המכרזים שלוש שנים לאחר שידעה על השיווקים שלהם. בנוסף, קבע השופט טאהא כי "אין ממש בטענה כי פרסום המכרזים בניגוד לעמדת המועצה המתנגדת לשיווק המגרשים במכרז למרבה במחיר, מהווה הפרה של הוראת סעיף 15 סיפא להסכם…", וגם התייחס לחששות מועצת עמק הירדן כי היישוב יהפוך ליישוב לעשירים בלבד שיוביל ל"יישוב רפאים" כשקבע כי "כל אלה הם שיקולים שעמדו לנגד עיניה של הנהלת רמ"י שבחנה אותם בכובד ראש כפי שעולה מפרוטוקולי הדיונים, וקבעה מנגנונים מאזנים, כגון הצורך בקבלת אישורה של ועדת קבלה, חובת מגורים למשך חמש שנים (מגבלת השכרה) ומגבלת העברת זכויות למשך שבע שנים".

לסיכום קבע כי "לא מצאתי עילה המצדיקה התערבות בית המשפט בשיקול דעתה של רמ"י" וכי "המניע העומד בבסיס העתירה הוא רצונם של העותרים לכפות על רמ"י לשווק את המגרשים לתושבי המועצה האזורית עמק הירדן ולילדי חברי הקיבוץ המבקשים לחזור ולהתגורר בקיבוץ ולא דאגה אמיתית לציבור. נדמה כי אילו רמ"י הייתה מקבלת את בקשת העותרים והייתה מחליטה לשווק את כלל המגרשים לתושבי המועצה בלבד, ייתכן שבית המשפט היה רואה כי דבק בהחלטה כזו חוסר סבירות קיצוני המחייב את ביטולה".

בעקבות החלטת המחוזי, פרסמה רמ"י את תוצאות המכרזים שכללו 80 מגרשים לחיילי מילואים ו-91 לכלל הציבור. מתוצאות המכרז לכלל הציבור, עולה כי ההצעות הנמוכות ביותר שזכו, עמדו על כ-1.6 מיליון שקלים עבור מגרש של 271 מ"ר. ההצעה הגבוהה ביותר עמדה על 4.65 מיליון שקלים עבור 325 מ"ר. נרשמה גם הצעה של 4.5 מיליון שקלים למגרש של 341 מ"ר, ו-3.8 מיליון שקלים למגרש גדול של 584 מ"ר. עבור חיילי המילואים, המגרשים שווקו במחירים שנעו בין 930 אלף ל-.2.8 מיליון שקלים. הזכייה מותנית באישור ועדת קבלה של מועצת עמק הירדן.

עם החלטת בית המשפט המחוזי, הודיע במועצה האזורית עמק הירדן על כוונתם לערער לערכאה גבוהה. באמצעות עוה"ד צור וגורודיסקי נטען היום כי הסיבה לערעור נעוצה במורכבות והייחודיות של האירוע המאגד בתוכו הן את הצורך להקים יישוב קהילתי חדש ומשגשג בשטחי המועצה האזורית עמק הירדן, בד ובבד עם שמירה על זכויות חברי הקיבוץ הוותיקים המתגוררים במקום, וכן לאור השפעות הרוחב הרבות שיש לפסק הדין ככל שהוא יישאר על כנו.

המערערים ציינו בערעור כי התעלמותו של בית המשפט המחוזי מטענות רבות שהונחו בפניו, במיוחד ככל וזה נוגע להפרת ההסכם שנחתם עם קיבוץ האון והמועצה, בנוסף, להתעלמותו מאופן התנהלות רמ"י, הפועלת בניגוד להוראות של מועצת מקרקעי ישראל – הנמצאת במדרג נורמטיבי גבוה ממנה – עובדות אלה כשלעצמן, מצדיקות את הגשת הערעור לבית המשפט העליון.

לגישת המועצה, מתן יד לקיום מכרזים פגומים על ידי רשות ציבורית, בד בבד עם הפרת הסכם שאותה רשות ציבורית התחייבה על פיו, היא כשלעצמה מצדיקה התערבות בית המשפט העליון. לפיכך טוענים המערערים כי "אנו סבורים שפסק הדין בטעות יסודו לאור העובדה שבית המשפט לא נתן משקל למספר טענות כבדות משקל שנטענו על ידי ב"כ המערערים לרבות הפרשנות השגויה שניתנה על ידי נציגי רמ"י להסכם שנחתם לפני למעלה מ-12 שנים מבלי שצורפה ולו ראיה אחת המצדיקה או מחזקת את אותה פרשנות, במצב כזה לגישתנו יש חובה כי ערכאת הערעור תבחן את פסק הדין".

עוד טוענים המערערים כי קשה להישאר אדישים לנוכח העובדה ששיקולים ערכיים דוגמת שיקולי התיישבות, דווקא בימים כאלה, בה ישנה חשיבות בהקמת יישובים באופן ראוי תוך מתן דגש על אופן ודרך הקמתם, לא זכו לכל התייחסות מצד רמ"י ולא ניתן כל משקל מצד בית משפט הנכבד והמערערים רואים חובה להביא עניין זה בפני ערכאת הערעור.