אחת הבעיות העיקריות העומדות בפני תושבים המעוניינים לצאת למסלול של התחדשות עירונית, הוא העלויות הכרוכות בתחזוקת הבניין החדש. בעוד בבניין הישן, "ועד הבית" עמד על 50-100 שקלים, וזאת בשל תחזוקה מינימלית, לעיתים לא מספיקה של הבניין, וגם בשל היעדר מעליות ומערכות טכנולוגיות אחרות, הרי שהבניין החדש כבר כולל מעליות, חניון תת-קרקעי, מערכות כיבוי-אש ועוד, שעלויות התחזוקה שלהן גבוהות. לתושבים רבים בהתחדשות עירונית שאינם מגיעים מרקע סוציואקונומי גבוה, עלויות כאלה עשויות להוות מחסום בפני התחדשות עירונית.

כעת, מינהל התכנון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית גיבשו מסמך שיגדיר את עלויות התחזוקה ארוכת הטווח בבניינים גבוהים בפרויקטים של התחדשות עירונית ובנייה חדשה. תחשיב זה מאפשר שימוש בתוספת זכויות ככלי לסיוע לבעלי דירות במימון עלויות התחזוקה ארוכת הטווח הצפויה בבניינים אלו.  

המערכות המורכבות בבניינים החדשים והגבוהים דורשות שדרוג והחלפה בטווח הארוך, עלויות שחורגות מכספי התשלום השוטף לוועד הבית. כשיידרשו תיקונים משמעותיים בבניין בחלוף השנים, והן יידרשו, יהיה על הדיירים לשאת בעלויות הכרוכות בכך. אלו עלולות להיות בסכומים ניכרים, שספק אם תהיה לדיירים יכולת לשאת בהם.

מאחר והדיירים הם האחראים לתקינות הבניין, ובהעדר חקיקה המסדירה את אופן המימון של עלויות התחזוקה בכלל ובמקרים של תחזוקה ארוכת טווח בפרט, מינהל התכנון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מקדמים הסדר שיסייע לדיירים במימון התחזוקה ארוכת הטווח בבניינים רבי קומות. הסדר זה, שמבוסס על עבודת מחקר שערך אמיר רוזנבלום, בעלי חברת עידן (ש.נ.י) ניהול ומי שנחשב למומחה בניהול מגדלים, ושעוגן בחוות דעת מטעמה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, מבוסס על תוספת זכויות בנייה ליזמים, שתותנה  בהקמתה של קרן נאמנות למימון התחזוקה ארוכת הטווח של הבניינים שיקים במסגרת פרויקט פינוי-בינוי.

בהתאם להסדר, היקפן של הזכויות המותנות שיוקנו ליזם, ייקבע בהתאם לעלויות התחזוקה המשוערות של הבניין לטווח הארוך. על מנת לקבל היתר בנייה לבניית תוספת הזכויות, יידרש היזם להציג הסכם נאמנות ובהמשך להמציא ראיה בדבר הפקדת הכספים הנדרשים למימון התחזוקה.

על מנת לאפשר מימוש הסדר זה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית יצרה מסמך אחיד לחישוב עלויות התחזוקה על סמך מספר הקומות והמערכות שיש בבניין. התחשיב המוצע קובע כי עלות תחזוקה חזויה בהתייחס למספר קומות בבניין לתקופה של 25 שנה היא כ-1.5 מיליון שקלים לבניין של 10 קומות, כ-2.8 מיליון שקלים לבניין של 15 קומות, כ-3.5 מיליון שקלים לבניין של 20 קומות, כ-4.8 מיליון לבניין של 25 קומות, קצת מעל שישה מיליון שקלים לבניין של 30 קומות, וכמעט 8.2 מיליון שקלים לבניין של 40 קומות. לצורך הבדיקה, נלקחו בחשבון בניינים בני ארבע דירות בקומה.

עוד לפני שנוסח מסמך המדיניות, כבר ישנן ועדות תכנון שמעודדות הקמת קרן תחזוקה ארוכת טווח על ידי היזם. כך למשל הוועדה המחוזית בירושלים מיישמת בפועל את מדיניות קרן התחזוקה וכוללת הסדר זה בהוראות התוכנית. לדוגמה, בתוכנית להתחדשות עירונית ברחוב ברזיל 4-12 בקריית יובל, הכוללת הקמת ארבעה מבנים בגובה 26 קומות כל אחד, הוחלט להוסיף זכויות לתוספת שתי קומות לכל מבנה ו-55 יחידות דיור, שמימושן מותנה בהקמת קרן נאמנות ייעודית לתחזוקה ארוכת טווח, בהיקף התואם את העלויות הנדרשות לכך, בסך של 19.2 מיליון שקלים. בתוכנית פינוי-בינוי ברחוב דהומי 8 בשכונת קריית מנחם הכוללת הקמת מבנה אחד בגובה 20 קומות, הוספו זכויות לקומה אחת ושש דירות שאשר מימושן יהיה מותנה בכינונה של קרן נאמנות בהיקף של 3.45 מיליון שקלים. בפינוי-בינוי ברחוב בר יוחאי 17-21 ואלמליח 143-145 בשכונת קטמונים ח-ט, הכוללת הקמת שני בניינים בני 39 קומות ושני בניינים בני 15 קומות, החליטה הוועדה להוסיף קומה אחת לכל מבנה עם 23 יחידות דיור, שמימושן יהיה מותנה בכינונה של קרן נאמנות בהיקף של 18 מיליון שקלים.

מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, אומר כי "המנגנון המוצע מהווה חלק משינוי תפיסתי עמוק באופן התכנון והניהול של סביבת המגורים שלנו, מתוך ראייה ארוכת טווח.  המנגנון קובע לראשונה בצורה ברורה את עלות תחזוקת המבנים לתקופה של 25 שנים, ובכך מאפשר לקיים חיים מודרניים באיכות גבוהה לאורך זמן, בבניין הכולל עשרות משקי בית, מבלי שהדבר יטיל נטל כלכלי כבד על בעלי הדירות.  באמצעות כלי זה, שאין בו כדי לפרוץ את גבולות התכנון, אנו מבטיחים את קיומה של תחזוקה ארוכת טווח, יסוד חשוב  בהצלחה של פרויקטים של התחדשות עירונית, ושל בניית רבי קומות בכלל".

מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח הוסיף כי"תחזוקת מבנים גבוהים היא אחד האתגרים הגדולים בעולם הנדל"ן, ואנחנו נותנים לו מענה באמצעות מנגנון של קרן תחזוקה שנועד בראש ובראשונה לדאוג לתחזוקת המבנים ועל איכות הבניינים לטווח ארוך, וכן להבטיח שהנטל של עלויות התחזוקה היקרות של בניינים אלה, לא יפלו על הדיירים".