ימים לפני סיום תפקידו כראש מינהלת תקומה, תא"ל (מיל') משה אדרי קיים מספר פגישות עם אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, שמונה לאחרונה לפרויקטור הצפון. אדרי, שיחזור לפול-טיים-ג'וב בוועדה לאנרגיה אטומית, מסר לצ'ייני לו את כל המסמכים והסיכומים שגובשו וחלקם יושמו בחודשים האחרונים במינהלת תקומה, והעביר לו את "תפיסת ההפעלה" של המינהלת, כדי שזו תשוכפל אחד לאחד לצפון.
הרציונל הוא לאחר הקמת המינהלת שמטפלת בעוטף עזה, אין שום צורך להמציא את הגלגל מחדש, והמודל יכול לעבוד טוב גם בצפון שספג פגיעות קשות מצד חיזבאללה ב-10 החודשים האחרונים. כך, עם וכאשר הגזרה הצפונית תירגע, יהיה צצורך להתחיל לשקם יישובים ותשתיות, לדאוג להחזרת עשרות אלפי התושבים לבתיהם, למצוא חלופות לאלה שלא ירצו לחזור, ולפתח את חבל הארץ הפופולרי מאד מצד הישראלים, שנותר שומם כבר כמעט שנה.
מינהלת תקומה הוקמה ב-19 באוקטובר 2023, פחות משבועיים לאחר מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס על ישובי העוטף. הקמת הגוף הזה בוצעה באמצעות הצעת מחליטים ממשלתית. מטרתה של המינהלת הוא לשקם את יישובי העוטף שנפגעו, לדאוג לתושבים שפונו, ולדאוג לתוכנית חומש לפיתוח חבל הארץ שזכה לשם "חבל תקומה". בתחילת ספטמבר ייכנס לתפקיד ראש המינהלת האלוף (במיל') יםתח רון-טל, אולם בין עזיבתו של אדרי ביום רביעי השבוע, ועד לכניסה הרשמית של רון-טל, ישמש כממלא מקום יוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
במינהלת פועלים כבר חודשים ארוכים לשיקום החבל שמשמש כאסם התבואה של ישראל. תוכנית השיקום אושרה פעמיים על ידי הממשלה – באופן כללי ובאופן פרטני, והיא מציירת תוכנית ברורה של שיקום וצמיחה של האזור.
המינהלת הוקמה כאמור כשבועיים לאחר פרוץ המלחמה, וכללה בתחילה מספר עובדים ומתנדבים. מאז גויסו כ-70 עובדים, שעסקו בתחילת הדרך בעבודה מול מעל 30 אלף מפונים ששוכנו בבתי מלון, והיו חסרי אמון במוסדות המדינה. בתוך 45 ימים הוגשה תוכנית החומש לשיקום העוטף, ובמקביל התקיימו שיחות עם נציגות הישובים והתושבים עצמם לגבי עתידם.
במהלך החודשים שעברו, הוצבו מספר תאריכי יעד לחזרת התושבים לישובים שאין מניעה ביטחונית לעשות כן. תאריכים אלו נדחו ונדחו, כאשר התאריך הנוכחי הוא 15 באוגוסט, אז יחזרו תושבים השוהים במלונות, למגורים זמניים או קבע בעוטף, שוב – באותם ישובים שאין מניעה להתגורר בהם מבחינה ביטחונית. על אותם עיכובים כבר אמרו אנשי המינהלת במהלך החודשים האחרונים כי הם יודעים שלא הכל מושלם ומי שלא עושה לא טועה, אבל מי שעושה, גם עשוי לשגות. ואולם, הצורך להקים חמישה ישובים בפרק זמן קצר ולדאגו לרבבות תושבים, כרוכה בבירוקרטיה אדירה, ולכן מדובר בעיכובים נסבלים לכאורה.
על פי הערכות, עלות הכשרת מגרש ליחידת דיור, עלתה למינהלת כ-300-400 אלף שקלים, עליהם יש להוסיף את עלות הקרווילות, שיחידה אחת עולה כ-600-700 אלף שקלים. כך יוצא שהכשרת המגרש פלוס המבנה עצמו, עומדת על כמיליון שקלים. במהלך החיפושים אחרי קרווילות, נתקלו במינהלת תקומה בלא מעט בעיות: הבאת קרווילות מסין נתקעה בשל החות'ים בפגעו בנתיבי השייט בים סוף, ואילו יבוא של קרווילות מגרמניה התברר כיקר מדי.
בכל מקרה, במינהלת גם התכוננו למצב במסגרתו יהיו תושבים שלא יהיו עדיין מוכנים לחזור לבתיהם כי הם זקוקים לעוד "תקופת החלמה" מהטראומה שעברו ב-7 באוקטובר, ולכן גם גיבשו מתווה שיממן בשותפות שכר דירה לתקופת שהות נוספת מחוץ לעוטף.
במהלך החודשים האחרונים תוקנו בחקיקה חוק חובת המכרזים וחוק התכנון והבנייה, במטרה לקדם את הבנייה באזור מבלי להיתקע חודשים ושנים לטובת קידום זה. בחקיקה גם מתוכננת הקמת ועדה מרחבית ייעודית לעוטף, שתטפל בסוגיית הבנייה באזור, "על הראש" של הוועדה המחוזית דרום, מהלך שזכה לביקורת, גם בשל החשש שהוועדה החדשה ותיקוני החקיקה בחוק התכנון והבנייה, יאפשרו ממרחב תמרון רב מדי על חשבון פגיעה בסביבה.
> הצג תגובות