נראה היה שבחודשים האחרונים נמצא ראש עיריית ירושלים היוצא/נכנס משה ליאון במסלול התנגשות עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על מגוון תוכניות פיתוח בשטחים פתוחים בבירה. ליאון הצטייר כאביר הירוקים – כזה שמתנגד לבנייה בשטחים פתוחים, ותומך בכל מעודו בבנייה בתוככי השכונות במסגרת פרויקטים מאסיביים של התחדשות עירונית שקודמו בשנים האחרונות.

רק לפני חודש, פרסמה רמ"י מכרזי יזום לקרקעות שונות ברחבי העיר בסך כולל של כ-1,400 יחידות דיור. ליאון התנגד למהלך בטענה כי מדובר ב"התנקשות" בטבע ובירוק, ואולם ברמ"י טענו כי הדבר נובע מהעלייה במחירי הדירות בעיר בשנה האחרונה. לאירוע הזה קדמה התנגדות עזה של העירייה לעסקה שקידמו בית החולים הדסה עין כרם לרמ"י להקמת 8,400 יחידות דיור על קרקעות של בית החולים שיוחזרו למדינה תמורת הון עתק שיועבר לבית החולים.

את כיפופי הידיים האלה סיכם ליאון בדבריו כי יזם שיתמודד במכרזים אלו של רמ"י, "שם את כספו על קרן הצבי", וכי העירייה לא תקדם תוכניות אלו. לזכותו של ליאון אפשר לומר כי אכן גופי התכנון בירושלים שמים דגש את תוכניות של פינוי-בינוי, אבל גם הקרבה לבחירות המקומיות שנערכו השבוע לא נעלמה לבטח מעינו של ליאון הפוליטיקאי. אגב, את הבחירות הוא צלח בקלות עם מעל 80% תמיכה.

המבחן והתוצאה

תוצאות שני המכרזים שנסגרו השבוע במורדות משואה ובנחל רוממה לבניית מאות יחידות דיור, הסתיימו בניצחון חלקי של ליאון: למכרז הייזום במורדות משואה לא התקבלה אף הצעה, ואילו במכרז השני התקבלה הצעה אחת – שגם ניצחה.

לצד ההתנצחות של ליאון ורמ"י, נראה שמהנדס עיריית ירושלים יואל אבן, מי שחתום על הוצאת היתרי בנייה לאלפים רבים של יחידות דיור בשנים האחרונות, מנסה להוריד את עוצמת הלהבות בין שני הגופים. בריאיון לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי, אומר אבן: "מערכת היחסים עם רמ"י היא לא גרועה. יש לנו הרבה תוכניות שאנחנו מקדמים איתם. כן, יש לנו חילוקי דעות על כמה פרויקטים".

-אבל נאמרו דברים קשים בין הצדדים בתקופה האחרונה

"מדובר במכרזים משמעותיים מאד, עם הרבה מאד דירות. אבל הנה, במכרז של רמ"י בארמון הנציב לא התנגדנו".

ואולם, אבן לא יכול להתעלם מתגובת רמ"י לפני שבועות אחדים, שתלתה את ההחלטה לצאת לאותם מכרזים ב"עליית המחירים הגבוהה בירושלים, בניגוד לירידת המחירים בשאר אזורי הארץ", וכי "ההתחדשות העירונית בהיקפים הנבנים, אינה מספקת את הביקושים ועליית המחירים היא הראיה לכך".

אבן אומר: "הטענה שלהם אינה עומדת במבחן המציאות. הסיבה שהייתה סוג של עליית מחירים בירושלים היא הביקוש ההולך ועולה בעיר. ככל שנייצר יותר התחדשות עירונית, נגדיל את ההיצע שידביק את הביקושים. אי אפשר להתעלם מכך שב-2023 הוצאנו היתרים לבניית 7,500 יחידות דיור, ובשלוש השנים האחרונות הוצאנו היתרים ל-20 אלף יחידות. מדובר על פי שלושה ממספר ההיתרים בשלוש השנים שלפני כן – אז היה ממוצע של כ-2,000-2,500 דירות בשנה. אנחנו מאשרים היתרי בנייה בכמות גדולה, אך בלי לפגוע בשטחים הפתוחים, בלי לפגוע בטבע. היכולת שלנו לבנות בהתחדשות עירונית היא דרך השמירה על השטחים הירוקים".

-תסביר

"ההתחדשות העירונית בתוך השכונות מתבססת על שמירה על שטחים ירוקים. אנחנו מייצרים אמצעים שבהם אנחנו מתבססים על שטחים ירוקים. בקריית יובל למשל אני מתבסס על הריאות הירוקות כדי לתת את המענה הפרוגרמטי. רק לפני כמה שבועות, עלינו על אחד המגדלים בקריית יובל, וראינו את כל הריאות הירוקות שאנחנו שומרים עליהן".

-רמ"י קראה ליזמים להתמודד במכרזים, ואז אם העירייה "תתקע" את התוכניות, לפנות לערכאות

"מדובר במכרזים שהתכנון שלהם אפילו לא התחיל בכלל. באזורים אלה, המדיניות שלנו היא לגמרי לא לאשר תוכניות כאלה. לכן הנושא הזה לא קשור בכלל לבית משפט – העיר והמחוז אומרים שלא ייבנו בשטחים האלה, וזו המדיניות. יזם שירצה לקדם תוכנית, יצטרך לעבור את רשויות התכנון".

-אולי תתקשה לענות על זה, כי אתה הדרג הביצועי וליאון פוליטיקאי, אבל האם ההתנצחות הזאת נבעה גם משיקולי בחירות?

"הנה, ב'רכס לבן' לא רצינו לפגוע במאות דונמים ירוקים לאורך כל הקדנציה (את תוכנית רכס לבן קידמו משרד הבינוי והשיכון ורמ"י לבניית שכונת ענק של 5,200 יחידות דיור בהרי ירושלים. גם העירייה מתנגדת לתוכנית, נגדה עתרו השבוע החברה להגנת הטבע ותנו לחיות לחיות, א"כ). לכן, זה לא קשור בכלל לנושא של הבחירות. זו מדיניות סדורה וברורה של העיירייה, והיא באמת שומרת על מה שחשוב לנו. זה לקחת את המרקם הבנוי והישן ולחדש אותו. אנחנו מייצרים התחדשות עירונית, זה אירוע מאתגר, הוא מייצר צדק סביבתי וחברתי – משאיר את הקהילה הקיימת באזור שלה. אני לא בונה שכונות נפרדות ואת השכונות הקיימות אני משאיר מאחור. בדיוק להיפך. ככה אני מייצר שכונות טובות".

-היקפי הבנייה בעיר ימשיכו לעלות? אגב, מתי תעברו את רף 10,000 דירות מאושרות בשנה?

"אפשר להגיע לזה אפילו השנה. אנחנו כן חושבים שצריך לשמור על סדר גודל של 7,000-8,000 יחידות דיור בשנה, דבר שמתבסס על גידול טבעי בעיר של כ-6,000, ועוד אקסטרה בשביל לנסות להוריד את מחירי הדיור".