המרחב הציבורי נחשב מאז ומתמיד מרכיב עירוני שמייצר קונפליקטים עסקיים, בגלל התנגשות בין צרכי הציבור, האינטרס העירוני והאינטרס היזמי שמעוניין במקסימום שטחים בנויים שהם הנכס ש"מכניס" כסף. לאור מגיפת הקורונה ובעקבותיה השינויים בדפוסי החיים באופן כללי ובחיים האורבניים בפרט, נבחן מודל המרחב הציבורי באמצעות פרמטרים חדשים.
מה שהכי מושך אנשים, כך נראה, הוא … אנשים אחרים", תיאר האורבניסט והסוציולוג וויליאם ה. ווייט בספרו "החיים החברתיים של מרחבים עירוניים קטנים" שפורסם ב-1979. ניקח לדוגמה את ניו יורק, אחת הערים המאוכלסות ביותר בעולם המערבי במגוון ייעודים כמו מגורים, משרדים, בתי מלון, תרבות ופנאי (מסעדות, בתי קפה, מועדונים, חנויות, תיאטראות והרשימה ארוכה ארוכה). בניו יורק קיים מודל מרחבי ציבורי מצליח שנקרא POPS – מרחב ציבורי שבבעלות פרטית.
בשנת 1961, כאשר ניו יורק עברה בום ראשון של הקמת גורדי שחקים והיזמים מילאו את העיר בבניינים גדולים וגבוהים יותר ויותר, חיפשו המתכננים בעירייה דרכים להחדיר אור טבעי ואוויר למובלעות העירוניות בגובה פני הרחוב, לטובת הציבור. הם הוציאו את המרחב הציבורי הנדרש למיקור חוץ למגזר הפרטי שהיה להוט לנצל את התוכנית. כך נולד מודל ה- POPS (Privately Owned Public Spaces( שבאמצעותו יזמים יכולים להוסיף שטח רצפה גדול יותר ממה שהאזור מאפשר בדרך כלל. יש כיום כמעט 600 POPS בעיר – החל מפארקי כיס ועד פרוזדורים מקורים ומעברים מקורים להולכי רגל.
בצמוד למגדל מדיסון 550, גורד השחקים בסגנון פוסט מודרני המחופה גרניט ורוד ושתוכנן על ידי פיליפ ג'ונסון, ניצבת רחבה חדשה הפתוחה לציבור. הרחבה היא אחד השינויים הדרמטיים בשיפוץ בעלות של 300 מיליון דולר שעבר ב-2022 הבניין הפוסט-מודרני בראשות קבוצת Olayan, הרחבה מלאה בצמחייה ירוקה עם עצי אשוח, שיחים בעלי סבך עלים גבוהים ושרכים שתלויים על גבי דופן בגובה שתי קומות. השפע הירוק נועד להוות הזמנה לעובר ושב ברחוב. ב-Snøhetta, משרד האדריכלים הנורבגי שעמד בראש התיכנון של שיפוץ הבניין כולו, כולל שטחי הציבור הפנימיים, השכילו לייצר את התחושה שרצפת קומת הכניסה גולשת מהלובי אל הרחבה בחוץ, וכאשר יוצאים מהלובי אל הרחבה, מתגלה נוף של פארק קטן ובו מאות מקומות ישיבה מטיפוסים שונים, החל מספסלים מובנים ועד לכיסאות וינטג' בסגנון Saarinen Tulip.
במרכז הרחבה נבנתה מזרקה שמוסיפה את צליל פכפוך המים, צליל נדיר ברחבה שממוקמת בין שני רחובות סואנים באמצע המידטאון של העיר. הפרגולה שנבנתה מעל המתחם כולו מייצרת אינטימיות ומונעת את חדירת שאון העיר אל הרחבה, הודות לכך שהפריטים במתחם הפתוח מתוכננים גם כמחסום אקוסטי. המוטיבציה העליונה של חברות היזמות להשקיע כסף בפיתוח המרחבים הללו, נוצרה גם לנוכח ההבנה שבחלוף הקורונה, הפכו המתחמים הללו לקטליזטור להחזרת העובדים למשרדים.
מפגש חדש ואיכותי אחר בין מגדלים לרחוב, נחנך לפני כחצי שנה במתחם ההדסון יארדס, מקום שספג ביקורת בשונה השנים מאז פתיחתו הרשמית, ונחשב ליער של מגדלים שמנותקים לחלוטין מחוויית הרחוב של העיר ניו יורק. מסתבר שצריך היה רק לחכות בסבלנות להשלמתה של תחנת הרכבת מוהיניהאן שבנייתה הסתיימה לפני כשנה. כל היזמים המעורבים בפרויקט תחנת הרכבת (שת"פ בין חברות יזמות פרטיות ו-ESD – החברה הכלכלית של מדינת ניו יורק), מימנו גם את תכנון המעבר האורבני שהוא למעשה המפגש בין מגדלי ההדסון יארדס לחוויית הרחוב. מדובר ברחוב ללא כלי רכב, שמשמש כמעבר רחב להולכי רגל מעבר מוגבה מהרחובות במפלס המרכזי של תחנת הרכבת והכניסה לכל המגדלים בהדסון יארדס, מעבר הקושר את כל המפלסים התחתונים של המגדלים בהדסון יארדס לאורך 400 מטרים ומחבר את ה-High Line לתחנת הרכבת החדשה. הפרויקט האורבני, בשווי 50 מיליון דולר, גם יחבר את צ'לסי עם יעדים אחרים בווסט סייד, כמו הדסון יארדס, מנהטן ווסט, פן סטיישן ומרכז ג'אוויטס.
החיבור של ה-High Line להיכל הרכבת Moynihan ולאטרקציות סמוכות אחרות, משלים את ההשקעות של היזמים במידטאון מערב, מעודד גישה טובה יותר להולכי רגל ומספק לתושבי ניו יורק חוויה מיוחדת במינה זהה לחוויית הרחוב ללא הרעש והזיהום של כלי הרכב. הרחוב המוגבה נבנה באמצעות שותפות ציבורית-פרטית הכוללת את Empire State Development, רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי, Brookfield Properties Group ו-Friends of the High Line. הפרויקט מורכב מגשר וודלנדס חדש שמשתרע לכיוון מזרח מהקצה הצפוני הקיים של ה-High Line ליד ההדסון יארדס, ועובר במקביל לרחוב 30 לאורך שדרת דייר מהשדרה ה-10 ועד לבלוק האמצעי בין השדרות התשיעית ל-10. משם הוא מתחבר לגשר עשוי ממסבכי עץ ומסתיים בשדרה התשיעית, ישירות מול אולם הרכבת Moynihan שנפתח בתחילת ינואר 2023.
חווית הרחוב בניו יורק היא אחד המאפיינים הבולטים של העיר מאז ומעולם, כך גם עשרות מגדלים חדשים שנבנים מדי שנה וקו רקיע שגם הוא אחד המאפיינים הבולטים של העיר. על מנת לשמר את חווית הרחוב, נדרשים תמריצים שיגרמו ליזמים בסקטור הפרטי להשקיע בהקמת מפגשים בין המגדלים לרחוב. רעיונות אדריכליים לא חסרים, וכאשר המודל העסקי מתחבר לרעיונות האדריכלים, בעיקר ממשרדים שהחשיבה התכנונית שלהם כוללת את הטיפול בשאלה איך פוגש המגדל את הרחוב, השמיים הם הגבול.
> הצג תגובות