ירידה של 5% במחירי השכירות, האטה במדד תשומות הבנייה של פחות מ-2% בשנה, מכירת הדירות נחתכה במחצית, צניחה בכוח האדם בענף הבנייה (בעקבות עצירת כניסתם של מעל 90 אלף עובדים פלסטינאים ועזיבתם של 4,000 עובדים זרים) שמובילה לעצירה של פרויקטים ועיכוב במסירת דירות, והשפעה ישירה על העלויות הכלליות.
עם הנתונים הללו, אי-אפשר להתעלם מכך שענף הבנייה נמצא עמוק עמוק במשבר. המשבר התחיל עוד לפני המלחמה בשל עליית הריבית שהשפיעה ישירות על נוטלי המשכנתאות שנמנעים מלעשות את הצעד לרכישת דירה – ובפועל ממתינים על הגדר. מאידך, אותם ממתינים משלמים שכירות גבוהה שכן אותו סכום בחלק המקרים היה יכול לשלם את המשכנתא.
ובצד היזמים, הריבית הגדילה משמעותית את ההחזרים החודשיים לבנקים, ולצד חברות שכבר אותתו כי הן עמוק במשבר ועל סף פשיטת רגל, אחרות מנסות לממש נכסים כדי להימנע מכניסה לאותו ברוך.
שוק הנדל"ן הוא הקטר המרכזי של המשק, כאשר כ-65% ממחיר הדירה הוא למעשה מרכיב מס. רק ב-2022 הכנסות המדינה ממסי נדל"ן, בהם גם מכירת קרקעות (מס רכישה ומס שבח), מע"מ והיטלי השבחה, עמדו על כ-90 מיליארד שקלים, למרות שבחלק השני של השנה כבר החל המשבר בתחום בשל עליית הריבית. במחצית הראשונה של השנה כבר נרשמה ירידה של כ-30 מיליארד שקלים בהכנסות, והצניחה ממשיכה ביתר שאת בעקבות המלחמה שפרצה באוקטובר, כאשר הקבלנים מעריכים כי הכנסות המדינה מהענף יעמדו על כ-50 מיליארד שקלים, ירידה של כ-40 מיליארד ביחס לשנה שעברה.
בשנים האחרונות שיווקה רמ"י קרקעות במחירי שיא, ובגלל בירוקרטיה בלתי נסבלת ברשויות בפרויקטים של התחדשות עירונית, היצע הקרקעות קטן יחסית ובכך היא מייצרת "נחשקות" עבור קרקעות אלה שנרכשו בסגנון "כל המרבה במחיר". יזמים שקנו קרקעות במחירים גבוהים וכתוצאה מכך מינפו את עצמם על בלי-דעת – בין היתר משום שהחברה הרוכשת חייבת לתדלק את העסק, העובדים, התקורות ועוד – גילו פתאום שהם עומדים מול שוקת שבורה, ומכת הריבית עשויה להוביל לקריסתה.
ההשפעה רחבה עוד מאוד: יזמים לא עולים לקרקע כדי לא להיכנס לליווי בנקאי עקב חוסר ודאות, הקבלן המבצע לא מקבל את העבודה, הספקים לא מספקים שירות או מוצר, ונוצר אקוסיסטם שלם של מאות אלפי עובדים, ועשרות אלפי עסקים שחווים פגיעה קשה, עד לכדי חשש לקיומם.
הכיוון ברור: מחירי הדירות יחזרו לעלות, האזרח ישלם על כך מחירים גבוהים, והמרוויחים היחידים בכל הסיפור הזה יהיו הבנקים וכמובן המדינה.
הקונספציה הישנה (כן כן – גם כאן ישנה קונספציה) חייבת להשתנות. המדינה יצאה בקמפיינים חשובים מאד עבור החקלאים, אך לא משקיעה כהוא זה בפתרונות והסברה בתחום הנדל"ן והבנייה.
זה הזמן בו חייבים לפעול מיידית לפתרונות והקלות ליזמים ולקבלנים על מנת שיוכלו להמשיך לבנות את הארץ. האתגרים גדולים, אך החוסר ביחידות דיור גדול. על רקע הילודה הטבעית הגבוהה בישראל, פלוס תנופת העלייה הגוברת בשל האנטישמיות הגואה בעולם, איפה כולם יגורו?
צריך תוכנית חירום לאומית מיידית, עם גורם מתכלל שיטפל בכל התחום. על קצה המזלג אפשר למנות למשל את מה שצריך לעשות כאן ועכשיו:
1. בניית תוכניות אופרטיביות מיידית בטיפול בענף.
2. הוצאת מכרזי מדינה במחירים שפויים ובתנאי תשלום שפויים.
3. ביצוע הקלות בכל נושאי הריבית מול היזמים.
4. טיפול בבירוקרטיה הבלתי נסבלת בחלק גדול מהרשויות.
5. יצירת שיטת נטילת משכנתא מסובסדת על מנת להחזיר את יושבי הגדר למשרדי המכירות.
6. בניית תוכניות חומש סדורה ומאושרת מיידית במצב חירום על בניית מאות אלפי יחידות דיור מיידיות.
השנה בוועידת "עיר הנדל"ן אילת" שתתקיים ב-13-15 בפברואר, נדון יחד על נושאים אלה, מול הגורמים הרלוונטיים, על מנת לקדם בדחיפות סעיפים אלה, וכפועל יוצא – להחזיר את תנופת הבנייה והחזרת הענף לשפיות.
איתן צור הוא מנכ"ל מרכז הבנייה הישראלי
> הצג תגובות