קשה לאמוד את הנזק הכספי המדויק שנגרם לענף הבנייה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אולם הוא קיים – ובמספרים גדולים. מנכ"ל של אחת מחברות הנדל"ן הגדולות, סיפר לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי, כי הנזק שנגרם לחברה בארבעת החודשים האחרונים, מאז פרוץ המלחמה, נאמד בכ-30 מיליון שקלים.

הפירוט לא מפתיע. בשלב הראשון חלק גדול מהרשויות השביתו את אתרי הבנייה – חלקן לשבוע-שבועיים, אחרות לתקופה ארוכה יותר. כשכבר התאפשר לחזור לפעילות, היה קושי עם ידיים עובדות, לאחר הפסקת עבודתם של הפועלים הפלסטינים, עזיבת אלפי עובדים זרים, ומחסור בכוח אדם בענף.

"אנשים לא מבינים את גדול הטרגדיה", אמר המנכ"ל, "שנת 2024 תהיה שנת בכי לדורות – גם אצל הקבלנים הגדולים וגם אצל הקטנים. אנחנו שורדים, אבל כך לדוגמה קבלנים קטנים, למשל חשמלאים – איך הם יכולים לשרוד את המצב".

אבל יש לציין כי הנזק הזה, בסך עשרות מיליוני שקלים, לא כולל למשל את הפיצוי שיאלצו היזמים לשלם לדיירים בשל איחור במסירת הדירות, שנגרמה בעקבות השבתת העבודה בתחילת המלחמה, והמחסור בעובדים. בשלב הזה, המזור לא יגיע מהממשלה שעומדת בסירובה לממן את עלות הפיצויים.

כבר בוועידת מרכז הבנייה הישראלי (עיר הנדל"ן) שהתקיימה בשבוע שעבר באילת, אמר אסף וקסלר, רכז שיכון ונדל"ן באגף התקציבים באוצר, כי עמדת האוצר היא ש"המדינה לא צד בעניין איחור במסירת הדירות. התקבלו פסיקות בעבר ואנחנו פועלים להביא פועלים ולהחזיר את הענף לפעילות… אני אופטימי לגבי הסיוע לענף, אבל לגבי פיצוי לסוגיית איחור המסירה – נכון לעכשיו לא יהיה".

אותה רוח נשבה גם מכיוונו של מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן שאמר באותו פאנל כי "יש עוד בעיה בנושא איחורי המסירה והפיצוי. בדקנו עד כמה יש איחורים במסירת דירות עוד לפני המלחמה. גילינו שיש לא מעט. עכשיו, יש בעיה למצוא את הצדיקים שמאחרים במסירה רק בגלל המלחמה ולראות שפיצוי, אם יהיה, לא יגיע לטרמפיסטים שלא מגיע להם. אני מבין גם את השלכות הרוחב שבאוצר חוששים מהן, של פיצוי בתחום הזה. זה יכול לפתוח פתח להתייחסות דומה להרבה תחומים נוספים".

.