"מיינו למעלה מ-40 אלף עובדים, מתוכם 30 אלף מחכים להגיע ארצה. התהליכים הבירוקרטיים לא פשוטים, להביא אנשים זה לא להביא שישיית קולה", אמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, בכנס "ערים מתחדשות" של מרכז הבנייה הישראלי, שמתקיים בבנייני האומה בירושלים.

לדבריו, "בהחלטת הממשלה האחרונה התווספו למעלה מ-400 תקנים לרשות האוכלוסין, אנחנו ממיינים אותם והמטרה היא להביא אותם לארץ. לפני 7 באוקטובר חווינו שנה של בחירות מקומיות ועליית ריבית ופעלנו יחד עם השותפים בממשלה לבוא ולשחוק את ערך הקרקע, להוריד את מחירי המינימום ולהביא כסף להצעת נדל"ן. הרבעון האחרון ב-2023 היה רבעון קשה, ועם זאת ב-2023 הגענו לאותן תוצאות של שנת 2021. ברבעון הראשון לא הצלחנו לבוא ולראות איך השוק יוצא מהבוץ. בהחלטת ממשלה משותפת עם למעלה משני מיליארד שקל לענף הנדל"ן, תוך כדי המלחמה באנו ואנחנו רואים איך תקציב לסבסוד פיתוח מצליח להביא מכרזים מחוץ לאזורי הביקוש לסגירה. החל מ-1 באפריל אנחנו מסתכלים על למעלה מ-18 אלף יחידות דיור שעלו. אנחנו רואים את ההתעוררות, לא רק שמכרזים תופסים אלא גם במספר הניגשים. עובדים יום ולילה להוציא כל יחידת דיור מקצרין, קריית גת, בית שמש ועוד".

סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, מתן יגל אמר: "אם מסתכלים על תחום הנדל"ן, אז אין ספק ש-7 באוקטובר תפס אותנו באירוע מאוד מפתיע ובהסתכלות מאקרו-כלכלית אירוע העובדים הוא הכי מז'ורי שבבת אחת בעצם נסגרו השערים לעובדים פלסטינים ואם אנחנו רגילים לעשרות אלפי עובדים פלסטינים שהיו החלק הארי בבנייה ובעבודות הרטובות, כעת הם אינם. לצערי, עד היום הממשלה לא עשתה מספיק כדי לפתור את הדבר הזה – למרות שכן נעשים מאמצים. אירוע העובדים יכול לייצר הזדמנויות מתיעוש בנייה והכנסת אוכלוסיות חדשות לענף הבנייה. אלה דברים שאנחנו כן מקווים להרוויח אותם כפוטנציאל מהאירוע הזה בקצה.

"קיים אתגר משמעותי בפריפריה. מודל אשקלון להשלמת כדאיות כלכלית הוא דוגמה טובה לכך. המדינה ניסתה ללכת למודל קרקע משלימה ממנו לא קרה שום דבר בפועל. אנחנו רוצים להגיד במקום לתת קרקעות משלימות שזה דבר לא עובד, לעבור למנגנונים יעילים ויציבים כלכלית. קריית שמונה היא דוגמה להזדמנות, בגלל המלחמה המדינה החליטה בסדרי העדיפויות שלה לתת תקציב משמעותי למיגון לעיר וכל קו הגבול 0-2 ק"מ, אנחנו לא רואים טעם להתחיל לקחת שיכונים ישנים בקריית שמונה לבנות ולהצמיד עליהם ממדים. ככה לא נצליח בחיים לעשות התחדשות עירונית. אם באה מדינת ישראל ומוכנה להשקיע למעלה מ-100 אלף שקל ליחידת דיור כדי להפוך בניין לממוגן חובתנו להוסיף עוד כסף ממשלתי כדי שזה יקרה. בהחלטת הצפון שעברה שבוע שעבר החלטנו להשקיע מעבר לתקציב המיגון עוד 100 מיליון שקלים בהתחדשות עירונית בצפון. אנחנו חושבים שסכום כזה לקריית שמונה ומטולה הוא מהלך מאוד משמעותי של התחדשות עירונית שלולא המלחמה היו אחרונות בסדרי העדיפויות".

מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים, מיכה קליין: "ההשפעות של המלחמה הנוראית שנכפתה עלינו, חוצות את הכל. ביחס לבעיות העובדים שהם קטטוניות ולא נפתרות, זה נכון שיש התחלה של טפטוף, אבל גם הפועלים שמגיעים היום פחות או יותר לא רלוונטיים. זמן ההכשרה הוא לפחות של שנה עד שנרגיש אותם. אספקת חומרים בגלל החות'ים או ארדואן, זה נושאים שגם התחלנו להרגיש אותם. אנחנו רואים התארכות של תהליכים, רשויות היו סגורות, דברים מצטברים, המשק מתארך בצורה מאוד משמעותית ובסך הכל מאוד קשה ופחות טוב. התהליכים גם בחלקם נהיים יותר קלים. בעיר מול בעלי דירות בהתחדשות עירונית אנשים פחות רבים על המטר ויותר רוצים את הממד מוכן ובית יותר פתוח. רואים הרבה יותר עסקאות של דירות חדשות פחות יד שנייה".

מנכ"ל קבוצת דוניץ-אלעד רונן יפו: "חלק גדול מהבעיות שנמצאות היום בענף הנדל"ן, יגיעו לבית משפט. אנחנו היזמים לא יכולים לפתור הכל, לא בנושא הפועלים לא בנושא האספקה, ולא בנושא התארכות לוחות הזמנים שבסוף הרוכש צריך לשאת בעלויות הדחייה. לצערי לשם זה יגיע. ככל שזה לא נפתר, זה מתגלגל שוב למחירי הדירות. 2023 הייתה שנה לא קלה במכירת הדירות לפני 7 באוקטובר בגלל עליית הריבית. הבלימה של הריבית נתנה נוחות לאנשים לחזור לרכוש ולקנות דירות וזה דבר מבורך לכולם ולענף. המדינה חייבת לתת עמדה מאוד ברורה בנושא העובדים כדי לפתור את נושא המחלוקות שיקומו כשנגיע למסירת הדירות".

ראש עיריית ירושלים משה ליאון, אמר במהלך האירוע: "הבעיה העיקרית של ירושלים שהיא לא נבנתה ולא התפתחה, הגעתי מהמרכז לירושלים ואני יודע בדיוק מה קרה במרכז הערים ברמת גן, גבעתיים, תל אביב – בירושלים זה לא קרה והיה צריך לבוא מישהו מבחוץ שיגיד עד כאן. אנחנו מביאים את ירושלים לקדמת הבמה של מדינת ישראל. יש לירושלים פוטנציאל ענק של שטחים ועסקים. גם בתקופה כזו, אנחנו חייבים שהכלכלה תמשיך, לא רצינו את המלחמה הזאת אנחנו כמהים לשלום. אפשר לעשות את המלחמה הזאת רק כי העורף של מדינת ישראל ממשיך לתפקד – אנחנו הולכים למלחמה ארוכה אין ספק כולנו רואים את זה – וכשמבינים כזה דבר חייבים להוביל את הכלכלה – הכלכלה מפרנסת את המלחמה וכל יום שעובר בלי עשייה אנחנו גורמים לעליית מחירים ומחסור. אנחנו אלה שנשארנו בעורף חייבים גם בשנה כזו לעמוד על כך שיהיו 7,500-8,000 היתרים, לתפוס את היזמים באוזניים ולהגיד להם – 'כאן בירושלים לא משנה מה קורה, אתה ממשיך את מה שאתה יזמת ובזמן'. ב-15 שנים לפני הגעתי – ניתנו היתרים ל-2,000 יחידות דיור בממוצע. היום אנחנו בשנה השלישית שאנחנו נחצה את ה-7,500 ואני מבטיח שגם בשנה הבאה וגם לאחר מכן יהיה אותו קצב. אנחנו מדברים על 40 אלף יחידות דיור – בחמש השנים הקרובות שיכנסו לירושלים, זה 150-200 אלף תושבים חדשים שיכנסו לעיר. אם משווים את זה למדינת ישראל, זו עיר חדשה שאנחנו מכניסים לירושלים. לצורך כך אנחנו צריכים עם שני נושאים נוספים – כמה שפחות לבנות על שטחים פתוחים. אנחנו היום על 4,000 יחידות התחדשות עירונית לשנה, אנחנו הופכים את בנייני הרכבות למגדל, אנחנו מנסים לצופף יותר את העיר".

יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, ערן רולס: "זו שנה נוספת שאנו מקיימים את כנס הנדל"ן בירושלים ולא בכדי. ירושלים מובילה במדדי התחדשות עירונית תוך הבנה בצורך הרב שיש בכך. תוכן הועידה השנה חשוב אף יותר משנים קדומות ואני מקווה שהמדינה ונציגי הממשלה שייקחו חלק, ישכילו לקצר תהליכים על מנת ליצור הצפה של דירות, הורדת מחירים ומתן אפשרות לזוגות צעירים לקנות בית במדינת ישראל".