משרד האדריכלים של לורד נורמן פוסטר שייך לקבוצת העילית שכוללת 20 משרדים בינלאומיים – רובם זוכי פרסי פריצקר בשלב כזה או אחר – שבעשור האחרון מקפידים לתכנן מגדלים במיקומים גיאוגרפיים שהם הערובה לכך הפרויקט יהפוך לאייקון אדריכלי. המשולש המנצח שכולל מגה אדריכל, מגה פרויקט, ומגה לוקיישן, מתקיים בפרויקט הנוכחי של פוסטר שהולך ונשלם בניו יורק.
המגדל תוכנן עבור המטה המרכזי של אחד המוסדות הפיננסים הגדולים בניו יורק – JPMorgan Chase. ההתרגשות בקרב כל מי שמעוניין להחזיר לעיר את חוסנה הכלכלי, מובנת לנוכח מחקר של דלויט שמראה שג'יי פי מוגרן צ'ייס תורם 29.8 מיליארד דולר בשנה לכלכלת העיר, וממריץ 40 אלף מקומות עבודה נוספים בתעשיות מקומיות.
נורמן פוסטר מקיים רומן עם העיר ניו יורק מאז 2003, כאשר הטביע חותם כאדריכל שתיכנן את מגדל הירסט עבור קונגלומרט התקשורת Hearst Communications. הבניין ההיסטורי שממקום במפגש של רחוב 57 ושדרות ברודווי, קיבל מעמד אדריכלי איקוני (ושנוי במחלוקת, כמו כל שילוב דיסוננסי של ישן וחדש באדריכלות, כ"ז) עם הקמת תוספת של מגדל זכוכית רב רושם, לטוב ולרע, מעל למבנה ההיסטורי הוותיק.
ב-2005 נבחר לורד פוסטר על ידי לארי סילברסטיין לתכנן את אחד המגדלים בגראונד זירו (מתחם מגדלי התאומים), אלא שהמגדל שיועד לו כמתכנן, WTC2, נשאר המגדל היחיד שעדיין לא הוקם במתחם, ובגלל היבטים עסקיים, הוחלף משרד התכנון על פי דרישה של הגורם שישכור את מרבית שטחי המגדל, שכאמור עדיין לא נבנה.
באופן טבעי, כל מגדל שמופקד בידי פוסטר זוכה להד ולסיקור מן הרגע שמתפרסמת ההדמיה הראשונה. רק לפני שנתיים נחנך עוד אחד מהבניינים המרשימים של פוסטר בניו יורק, בפארק אבניו, שנושא כמקובל שם שהוא בפשטות כתובת הבניין – Park Avenue 425. הבניין זכה כצפוי לשבחים שבעיקר הדגישו את הסטנדרטים האדריכליים שהוא עמד בהם בהצלחה בהיותו ממוקם בסמיכות למגדלים המפורסמים של אדריכלים כמו מיס ואן דר רואה ופיליפ גונסון.
הזרקור הנוכחי בעיר מופנה למגדל החדש בתכנונו של פוסטר שמתנשא לגובה של 1,388 רגל (כ-420 מטר) ויכלול 60 קומות.. ולמרות שגם מגדל זה נהנה ממחמאות בכל הקשור לתכנון האדריכלי הנלווה לכל מגדל בפארק אבניו, את תשומת הלב המרכזית מושך בעיקר השלד והתיכנון ההנדסי. מדובר במגדל שגם הוא, בדומה לדוגמאות שהבאנו בכתבות קודמות, מתוכנן על בסיס העיקרון של הקצאת שטח אטרקטיבי לשימוש הציבור במפלס הרחוב. המרחב הציבורי בקומת הכניסה שלו מתקבל בזכות תיכנון אדריכלי שעבורו נדרש פתרון הנדסי ראשון מסוגו, המשאיר חלל ציבורי בגובה 24 מטרים במפלס הרחוב. מדובר על שלד העשוי 94 אלף טון של פלדה.
יצרן הפלדה הוא Banker Steel אולם על ביצוע קונסטרוקציית הפלדה אמונה החברה-בת NYC construction שזו ההתמחות שלה ומבצעת את כל עבודת ההקמה של שלד הפלדה הראשון מסוגו. הקבלן הראשי של כל הפרויקט – שלד, מעטפת ומערכות הוא AECOM טישמן – הקבלן הגדול ביותר בעיר.
הפלדה המבנית בפרויקט היא 93% ממוחזרת ו-100% ניתנת למחזור. כמו כן, הדוחות העירוניים מעידים כי הפרויקט הזה כבר הניב 2.6 מיליארד דולר בפעילות כלכלית. התיכנון האדריכלי ההנדסי, לצד כל המערכות האלקטרומכניות, מקיימים את הדרישות האנרגטיות המחמירות בדרגת Leed Platinum, ועם אכלוסו, יהיה זה המבנה הגדול ביותר בעיר ניו יורק המייצר אפס פליטות תפעוליות נטו.
את שלד הפלדה תיכנן משרד Severud Associates שתיכנן קונסטרוקציית פלדה ייחודית עבור מגדל זה, בעלת מאפיינים מונומנטאליים, שכל כולו מתפקד כקונסטרוקציה הנושאת את המגדל. את הקונסטרוקציה שנראית כפסל סביבתי עצמאי, ניתן לראות בקומת הקרקע שם מתנשאים עמודים אלכסוניים שתוכננו על מנת לתמוך את קומות חדרי העסקאות הגדולים שמעל.
הבניין זכה גם לבאזז תקשורתי ותגובות תומכות מראש העיר ואף ממושלת ניו יורק, בהיותו מבנה שהחזיר מאות פועלים לענף הבנייה בניו יורק בתקופה שאחרי משבר הקורונה. יותר מ-300 עובדי ברזל מקומיים ומאות מהנדסים, מפעילי מנופים ופועלי בניין, הקימו את מסגרת הפלדה בגובה 1,388 רגל במשך שלוש שנים, מאות פועלי שלד המתמחים בברזל שהרימו וחיברו יחד את המסגרת של הבניין. לפני ארבעה חודשים הסתיימה עבודת השלד כאשר הונפה קרן הפלדה הסופית למרומי המגדל, והחלו עבודות חיפוי הזכוכית והאלומיניום של 270Park Avenue. הפרויקט יצר 8,000 מקומות עבודה בבנייה ב-40 איגודים מקומיים. הבניין צפוי להיפתח עד סוף 2025 והוא יאכלס כ-14 אלף עובדים.
היום, בעידו הרשתות החברתיות, הקונסטרוקציה גררה תגובות לאורך כל תקופת הקמתו של המגדל בשל העובדה שמדובר במבנה בעל קנה מידה גדול במיוחד ביחס להולך הרגל ברחוב, ועבודות ההקמה לצד ההתקדמות המואצת, יצרו סקרנות, ובעיקר התייחסות לעצם ההיתכנות של בסיס שנראה כל כך לא הגיוני הנדסית. המגדל מוכיח, כמו פרויקטים רבים לפניו, שיצירה אדריכלית ופרוגרמה שמתאימה לצרכי משתמש הקצה, דורשת פעמים רבות פתרון הנדסי מורכב, חדשני וייחודי.
.
> הצג תגובות