החברה הממשלתית תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ) ערערה לבית המשפט העליון נגד עיריית חיפה, שלושה חודשים לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את עתירתה. העתירה שהוגשה בזמנו, נסובה סביב דרישת העירייה לתשלום של כ-170 מיליון שקלים עבור סלילת כביש גישה סמוך למתחם "קרקעות הצפון".

תש"ן היא חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 1959 ומפעילה רשת צינורות להובלת ואספקת דלקים. מתחם "קרקעות הצפון" פרוס על פני שטח של כ-1,200 דונם בסמוך למתחם בתי הזיקוק.

עד לשנת 2005 לא הייתה הקרקע כלולה בשטח השיפוט של רשות מקומית כלשהי, והיא סווגה כ"שטח גלילי". באותה שנה הוחלט על צירוף מתחם בתי הזיקוק, כולל "קרקעות הצפון", לתחום השיפוט של חיפה. מרבית השטח ריק ממבנים ומוחכר על-ידי תש"ן לשוכרים המעבדים את הקרקע בעיבוד חקלאי. הגישה ברכב למתחם נעשית באמצעות דרך העוברת בצדו הצפוני של מתחם בז"ן. דרך זו מוגדרת על-ידי תש"ן כדרך פרטית השייכת לבז"ן, והמעבר בה, כך נטען, מותנה באישור של בז"ן, כשהגישה למתחם היא דרך כביש 772 שנסלל בידי חברת נתיבי ישראל ונמצא מחוץ לתחום שיפוטה של חיפה. תש"ן יזמה תוכנית לשינוי ייעוד הקרקע מחקלאי לתעשייתי, ובתוכנית מתאר שפורסמה ב-2018 שונה ייעודם של הקרקעות לתעשייה ולאזור תעשייה מיוחד, תוך שנקבע כי תיאסר תנועת מכליות דרך כבישי חיפה, אלא רק דרך כביש 772.

ביוני 2021 שלחה עיריית חיפה לתש"ן דרישה לתשלום היטל סלילה בסכום של כ-170 מיליון שקל, בהסתמך על חוק עזר עירוני לסלילת רחובות, בנימוק לפיו "במהלך השנים 2019-2020 ביצעה עיריית חיפה עבודות סלילת רחוב הגובל בנכס". דרישה זו הגיעה ארבע שנים לאחר שבית המשפט העליון חייב את בז"ן וחיפה כימיקלים לשלם לעירייה כ-250 מיליון שקלים עבור עבודות הסלילה והתיעול שבוצעו כעשור קודם לכן במקום.

תש"ן התנגדה לתשלום ולאחר שטענותיה נדחו, הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי חיפה בבקשה לבטל את דרישת התשלום. החברה טענה כי לא התקיימו התנאים הקבועים בחוק להטלת החיוב, וכי "קרקעות הצפון" אינן "נכס גובל" וכי העבודות שבוצעו על ידי העירייה אינן עבודות סלילה, כי אין כל גישה מהכביש שבו בוצעו העבודות. בנוסף, טענה תש"ן לאפליה בהטלת החיוב וכן לפגמים קשים בתחשיב מכוחו נקבעו תעריפי ההיטל.

העירייה מנגד, טענה כי תש"ן מבקשת להתחמק מחובתה לשאת בעלויות התשתיות, והמשמעות היא הגדלת החיוב על שאר תושבי העיר. לטענת העירייה, התגבשו עילות החיוב בהיטל סלילה בשל שינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לתעשייה ומסחר, ובשל העובדה שהנכס גובל בתשתית עירונית.

לפני כשלושה חודשים דחה בית המשפט את העתירה שהגישה תש"ן, ואישררה את החיוב שהגישה העירייה על סך כ-170 מיליון שקלים, כנראה אחד ההיטלים הגבוהים שהוטלו על חברה בישראל. סגן נשיא המחוזי בחיפה, השופט רון סוקול קיבל את עמדת העירייה, קבע כי מדובר בנכס וכי בתוכנית המתאר שונה ייעודן של הקרקעות, כפי שטענה העירייה – עובדה המקיימת את התנאי להטלת היטל סלילה.

במוקד הערעור: אין קשר בין המתחם לכבישים העירוניים בחיפה

כעת הוגש ערעור לעליון באמצעות עורכי הדין עפר שפיר ואמיר בירנבוים ממשרד עפר שפיר ושות'. בערעור מציינים שפיר ובירנבוים כי בית המשפט המחוזי שגה בעובדות עליו ביסס את הכרעתו שמדובר בנכס גובל, כיוון שמדובר במקרקעין מרוחקים מהכביש העירוני הקרוב ביותר וללא אפשרות גישה ממנו, שעברו שינוי יעוד מחקלאות ליעוד אחר, אלא שזה נותר תאורטי בלבד לאור תוכנית מתאר ארצית סותרת המקודמת.

לדברי החברה, על פי התוכנית ששינתה את הייעוד, נותקה כל זיקה בין המתחם לבין מערכת הכבישים העירונית של חיפה, ולכן במצב כזה נותקה כליל זיקת ההנאה בין תשתית הרחובות לנכס מושא החיוב.

עוד נטען בערעור, כי דרישת העירייה לתשלום היטל סלילה היא בבחינת "הרצחת וגם ירשת", שהרי העירייה הייתה זו שנלחמה לניתוקה המוחלט של תש"ן ממערכת הדרכים העירונית, עד שהוטל איסור תכנוני לכניסת מיכליות מכביש מסוימים והדבר התאפשר רק מכביש 772 הארצי שבמחוץ לתחום שיפוטה. "דרישתה כי לצד זאת תשלם המערערת לעירייה היטל סלילה הינה עזות מצח".