בין אוקטובר 2023 לספטמבר השנה, החלה בנייתן של כ-58,470 יחידות דיור – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). מדובר על נתון הנמוך בכמעט 10% ביחס לתקופה המקבילה שנה לפני כן (אוקטובר 2022-ספטמבר 2023) ושל 20% ביחס להתחלות הבנייה בין אוקטובר 2021 לספטמבר 2022 – אז המספר עמד על 73,340 אלף דירות.

הסיבה ברורה: בפברואר 2022 החלה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מה שהוביל בהמשך לעליית הריבית בישראל ובעולם. בתחילת 2023 החלה הרפורמה המשפטית – שתדלקה עוד את ההחלטה של הציבור לרכוש פחות ופחות דירות, של היזמים לבנות פחות. ב-7 באוקטובר 2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל, וענף הבנייה קפא על שמריו לתקופה הראשונה, לפני שהחל להתאושש במקצת.

כ-91.4% מהדירות שהחלה בנייתן הן דירות תוספתיות למשק. כלומר, התחלות הבנייה נטו עומדות על כ-53.4 אלף, כאשר כ-5,060 הן דירות קיימות שנהרסו. כרבע מסך התחלות הבנייה היו במחוז המרכז (23.4%) במחוז תל אביב (19.9%) – כך ש-כ-45% מכלל התחלות הבנייה היו באזור המרכז. במחוז דרום החלה בנייתן של 18.7% מכלל הדירות. במחוז צפון מדובר על 15.5%, בירושלים הנתון עומד על 10.9%, במחוז חיפה על 10.3%, וביהודה ושומרון – על 1.3%.

כ-70.6% מהדירות שהחלה בנייתן נבנו למטרת מכירה, מהן כ-10% בסבסוד ממשלתי (כ-4,110 דירות). מספר הדירות הגדול ביותר במסגרת סבסוד ממשלתי היה במחוז הדרום, כ-1,180 דירות שהן כ-28.6% מכלל הדירות הנבנות במסגרת זו. אחריו היה מחוז המרכז עם 940 דירות שהן 22.8% מכלל הדירות הנבנות במסגרת סבסוד ממשלתי.

ב-12 החודשים שבין אוקטובר 2023 לספטמבר השנה החלה בנייתן של כ-14,150 דירות כתוצאה מהריסה של בניין קיים והקמה של בניין חדש, יותר ממחיצתן (50.9%) נבנו במחוז תל אביב וכ-25.3% במחוז המרכז.

בתקופה הזאת מובילה ירושלים את הרשימה עם 5,790 דירות שהחלה בנייתן, בתל אביב החלה בנייתן של 4,820 דירות, באשדוד 2,540, לוד 2,510 ונתניה עם 2,190. עוד ברשימת הערים בהם החלו התחלות בנייה רבות: אשקלון, רמת גן, פתח תקווה, אופקים וקריית אונו. השתיים האחרונות הן ערים קטנות יחסית – ולכן מדובר על נתונים מרשימים למדי. באופקים מדובר על זינוק של 140% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ובקריית אונו של כ-90%.

מספר התחלות הבנייה בירושלים – 5,790 בשנה החולפת, הוא הגבוה ביותר בעיר מאז ומתמיד בעוד שבתל אביב המספר 4,817 הוא ירידה של כ-15% ביחס לתקפווה המקבילה בשנה שלפני כן.

נתון מעניין נוסף הוא הזינוק בהתחלות הבנייה באוק עקיבא, של כ-1,100%, מנתון חלש של כמה עשרות בשנתיים שלפני כן, ל-545 בשנה החולפת.מאידך, צניחה בהתחלות הבנייה נרשמה בבת ים מ-2,645 באוקטובר 2022 עד ספטמבבר 2023, ו-2,809 באותה תקופה בשנה שלפני כן, ל-1,007 בלבד עד ספטמבר השנה.

לצד התחלות הבנייה, הסתכם מספר הדירות שנמצאת בבנייה בפעילה, בכ-178.1 אלף, כאשר מחציתן במחוזות תל אביב והמרכז. באותו פרק זמן, נוספו לשוק כ-54,110 דירות שהסתיימה בנייתן, וזוהי ירידה של כ-6.1% לעומת 12 החודשים הקודמים. משך זמן הבנייה הממוצע של בניין הסתכם ב-12 החודשים האחרונים ב-28.3 חודשים, ואילו ממוצע משך זמן הבנייה המשוקלל לפי מספר הדירות בבניין היה 33.7 חודשים.

בלמ"ס מציינים כי החישוב של משך זמן בנייה מבוסס על מבנים שהסתיימה בנייתם. בשל המחסור בכוח אדם בענף, אמדו בלשכה באמצעות כמה מודלים את משך זמן הבנייה העתידי. התוספת למשך זמן הבנייה נעה בין שישה לשמונה חודשים בממוצע.

נתון מעניין נוסף שעולה מנתוני הלמ"ס, הוא שהמלחמה הזניקה ב-50% את מספר היתרי הבנייה להוספת ממ"דים בדירות קיימות.

מנכ"ל צמח המרמן חיים פייגלין, המשמש גם כסגן לנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אומר כי "הנתון שהכי מדאיג אותי הוא הירידה של 13.5% בגמר בנייה ברבעון השלישי – רק 12 אלף דירות הושלמו. זה נתון מאד נמוך ונתמך על ידי זה שיותר ויותר דירות נמצאות בבנייה פעילה – זה הנתון הירוק היחיד, והמשמעות היא שגם מעט הדירות שבנייתן החלה, לא מגיעות לידי סיום.

"הסיבה להתארכות משך הבנייה היא המחסור בעובדים. זה נתון שמשקף את העובדה שלאורך 14 חודשים הממשלה נכשלת בהבאת עובדים זרים. רק בסוף השבוע שעבר התקבלה החלטה אומללה של הממשלה שהתבקשה להגדיל את מכסת העובדים בעוד 10,000 ואישרה רק 5,000 – כמות שלא תשנה כלום במשבר החריף שהענף נמצא בו. התוצאה של המצב הקיים תביא להמשך עליה במחירי הדיור הן בגלל העליה בהוצאות ההקמה של הפרויקטים והן בגלל המחסור בהיצע. זוהי קריאת השכמה לממשלת ישראל לאשר מייד מכסה של 30 אלף עובדים באופן ישיר, לא טיפין טיפין, אחרת המשבר רק ילך ויתעצם".