התאחדות קבלני השיפוצים נערכת להגשת עתירה לבג"צ נגד הממשלה – מאחר וטרם נמצא מתווה מתאים לענף שנמצא בקריסה מאז פרוץ המלחמה. לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי נודע כי ההתאחדות שכרה את שירותיו של עו"ד ליאור כץ, שמכין את העתירה שתוגש.

לצורך כך, בהתאחדות מכינים חוות דעת כלכליות וביטחוניות, שיתמכו בדרישתם מהמדינה למצוא פיתרון למצוקה שהענף חווה. חוות הדעת הכלכלית למשל תתבסס על הירידה החדה בהכנסות של הענף – על פי הערכות כ-50% ביחס לתקופה שלפני המלחמה, ואילו חוות הדעת הביטחונית אמורה לתמוך בדרישת ההתאחדות לאשר חזרת עובדים פלסטינים לענף, מהלך בו תמכו גופי הביטחון השונים, בכפוף כמובן למערך בדיקה ביטחוני.

לפני כחודש החלו לבחון בהתאחדות את האפשרות לעתור לבג"צ, כפי שנחשף בחדשות מרכז הבנייה. מאז 7 באוקטובר נאסרה כניסת הפלסטינים, אבל ניתן להעריך כי כמה מאות מהם חזרו לעבוד בישראל בצורה לא חוקית. לצד העוסקים בענף, עוד כ-250 אלף בתי אב מתפרנסים ממנו בדרך עקיפה – כמו בתחום הטיח, העץ, פסולת הבניין, החשמל ותתי-ענפים רבים אחרים.

בענף הועסקו לפני פרוץ "חרבות ברזל" כ-40 אללף עובדים – 25 אלף ישראלים וכ-15 אלף פלסטינים. ההתאחדות מייצגת את העובדים הישראלים, וחברים בה כ-2,000 איש, שחלקם הלא קטן בכלל נמצא במצב קשה לאורך כל אותה תקופה, עם ירידה מוערכת של כ-50% בהכנסות הכלליות של הענף. באמצע יולי תתקיים ישיבה בוועדה המיוחדת לעובדים זרים שתתמקד במצוקת ענף השיפוצים. את הדיון ביקש ח"כ ארז מלול (ש"ס).

יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב, אישר את הפרטים. לדבריו, "לענפי הבניין, המלונאות  וחקלאות מצאו פתרונות עם עובדים זרים, ואנחנו צופים מהצד – ואין לנו אבא ואמא שיכולים לעזור לנו".

-אבל התלוננתם כבר שעובדים זרים לא מתאימים לענף השיפוצים

"ברור שעדיף לי קודם כל ישראלי, אבל אם אין כאלה – אז עובדים זרים. אבל אין לנו אפשרות להעסיק כאלה כי הקופונים שגוזרים תאגידי כוח האדם הזר מאד גבוהים. אנחנו לא יכולים להעסיק עובד ב-100 שקל לשעה, לא יכולים להעסיק עובדים ב-25 אלף שקל בחודש. אנחנו גם מבקשים אישור להעסיק פלסטינים. אם היה מתווה של עובדים זרים בהעסקה ישירה ובלי כל העמלות האלה, כמובן שהיינו מוכנים להעסיק עובדים זרים".

-ומה דעתך על איכות העובדים שמגיעים?

"הביאו מסרילנקה והודו אלפים. הם דייגים, הם לא עובדי בנייה. הקשר ביניהם לבנייה הוא מקרי בהחלט. בסוף הקבלנים יבינו את זה, ויגלגלו אותם אלינו…".

-נכנסנו עכשיו לעונת השיפוצים. עונה קצת עצובה עבורכם, לא?

"יולי אוגוסט תמיד היו החודשים הכי חזקים שיש. אנשים נוסעים לחו"ל ומשאירים את המפתחות לשיפוצניק, אנשים עוברים דירות ומשפצים את הדירה החדשה שלהם. עכשיו הרבה אנשים לא רוצים להוציא כסף בגלל המלחמה. אם בתחילת המתחלה הרגשנו ירידה של 80%, זה קצת התמתן ואנחנו מרגישים ירידה של 50% ביחס לשנה שעברה.

"לפני הקורונה הענף גלגל כ-15 מיליארד שקל בשנה, אבל ב-2021 הוא זינק לשיא של כ-17 מיליארד. אנשים שיפצו את הבית בו הם היו בסגרים, עשו הסבות של חדרים למשרדים. חוץ מזה שישראל נמצאת על הים התיכון והלחות והמלח אוכלים את הבניינים, ולכן צריך לשפץ. ישראלים בכלל אוהבים לשפץ ועושים את זה בממוצע כל ארבע שנים, בעוד שבמדינות ה- OECDמשפצים כל שבע שנים".

-וכאשר השיפוצניקים לא עובדים, מעגלים שלמים נפגעים

"ראשית, הענף משלם הרבה פחות מסים בגלל הירידה בעבודה. פחות נותנים עבודה לקבלני משנה כמו קרמיקה, זכוכית, רצפות דק, תאורה וחשמל למשל. זה משפיע על כל המשק. ברגע שהענף שלנו קופא, כל התעשייה עומדת. בדיוק היום הייתי בחנות לחומרי בניין. הבעלים אומר לי – 'הכל מת אצלי, לא קונים ממני'. זה המצב של הענף".