הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הודיעה על הרחבה של הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית, שמופעלים כיום על ידה ב-12 רשויות מקומיות. הרשות תעמיד תקציב של 120 מיליון שקלים שיאפשר חתימה על הסכמים עם שבע רשויות מקומיות נוספות – קרית גת, חולון, פתח תקווה, רמלה, אור יהודה, יהוד ואשקלון.

הסכמי המסגרת נחתמים בין הרשות הממשלתית לבין רשויות מקומיות שבהן יש מלאי תכנוני רחב, ואולם קיים קושי בהוצאת היתרי בנייה בשל מחסור בתקציב הנדרש לפיתוח תשתיות. הסכמי המסגרת מבוססים על מנגנון שמייצר תחרות בין הרשויות המקומיות שחתמו עליהן, במטרה לתמרץ הוצאה מהירה של היתרי בניה במתחמי ההתחדשות העירונית, כאשר ככל שהרשות המקומית מוציאה יותר היתרים, היא מקבלת נתח תקציבי גדול יותר עבור פיתוח התשתיות התומכות בפרויקטים של התחדשות עירונית בתחומה, מתוך הקופה שהעמידה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית למטרה זו.

הסכמי המסגרת הראשונים נחתמו באוגוסט 2021 בין הרשות הממשלתית ובין ירושלים, לוד, בת ים, קריית אונו, חיפה, נתניה, גבעתיים, רמת גן, אשדוד, בית שמש, חדרה וקריית ים. בכל אחת מרשויות אלה מתנהלת ועדת היגוי בראשות ראש העירייה ובראשות מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, במשותף, שעוקבת אחר התקדמות כל מתחם שיכול להגיע לכדי מימוש, ופועלת למימוש מהיר שלהם. התמריץ שניתן מכוח הסכמים אלה הביא לזינוק בכמות יחידות הדיור שקיבלו היתר בנייה בתקופה שחלפה מאז חתימת ההסכמים.

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף אומר כי"הגדלת התקציב והרחבת מעגל הערים עמן נחתום על הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית, מהותי לתחום ההתחדשות העירונית, וזאת גם לאור צרכי התושבים בערים כפי שעלו בפנינו ביתר שאת בזמן המלחמה. העתיד של הערים והשכונות הוותיקות נמצא בהתחדשות עירונית, והסכמים אלו כבר הוכיחו כי הם מסירים את אחד החסמים העיקריים שעמדו בפני קידום הפרויקטים על ידי מתן תקציב לפיתוח התשתיות הנחצות לבנייה. ההסכמים האלו יביאו לצמיחה בהיצע הדירות, גם באזורי הביקוש, למען התושבים הוותיקים והאוכלוסייה המצטרפת".

לדברי מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, "היקף וקצב הוצאת היתרי הבנייה ברשויות המקומיות שחתמו איתנו על הסכמי המסגרת עד כה, הוכיחו באופן מוחלט את חשיבותם ויעילותם. זו העת להרחיב את המהלך למעגל נוסף של רשויות מקומיות, המחזיקות גם הן בפוטנציאל של תוכניות הבשלות למימוש. המימון שינתן לרשויות אלה יתמרץ מתן היתרי בנייה שהיה קושי לקדמם, למרות קיומן של תכניות התחדשות איכותיות, בשל היעדר תקציבים לפיתוח תשתיות ומוסדות ציבור הנדרשים לתושבים החדשים לצד הוותיקים. חתימת ההסכמים תאפשר את חידושן של אלפי יחידות דיור בערים אלה".

אבל, וכאן בא האבל הגדול, יותר ויותר מהנדסי ערים ששוחחו עם חדשות מרכז הבנייה הישראלי, מעידים על תופעת ההיתרים החתומים שהיזמים אינם "מושכים" לטובת מימוש על ידי היזמים. רק בשבוע שעבר אמר מהנדס עיריית תל אביב אודי כרמלי בפורום התחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלי, כי 250 היתרים המשקפים אישורים ל-3,500 יחידות דיור ממתינים ליזמים על שולחנו.

בוועידת ערים מתחדשות הקרובה ב-21 במאי בירושלים, יתקיימו שיחות ישירות בין מחלקות ההנדסה של הרשויות המקומיות ובין היזמים על מנת ליצר תודעה לכדאיות כלכלית אצל קובעי המדיניות ברשויות המקומיות, שאינן מבינות שהכדאיות הכלכלית של היזמים חייבת לעניין אותן גם באזורי הביקוש. חברות גדולות כמו אקרו נדל"ן ודומותיה, לא תוכלנה לממש פרויקטים כאשר הרווח נמצא בטווח שבין 13% ומטה, וגורמים אומרים כי את המסר הזה יש להעביר לרשויות המקומיות, בעיקר אלו שמתקדמות לאישורים בזכות הסכמי המסגרת.